בחודשים נובמבר-דצמבר 2005 נערכה חפירת הצלה באשקלון (הרשאה מס' 4641-A; נ"צ — רי"ח 16043/61986, רי"י 11043/11986). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'האחים אהרוני', נוהלה על ידי פ' נחשוני, בסיוע ח' לביא (מנהלה), ו' פירסקי וו' אסמן (מדידות ושרטוט), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), י' בוקנגולץ (רפאות כלי חרס), כ' הרש (ציור), י' גורין (כלי זכוכית) וי' הוסטר.
נפתחו שבעה ריבועי חפירה בפינת הרחובות אלי כהן ותשרי בשכונת מגדל באשקלון (איור 1). התגלתה שכבת מילוי מן התקופה ההלניסטית ועליה שרידי גת ושרידי בנייה מעטים מן התקופה הביזנטית. במגרש הצמוד לחפירה ממערב התגלו בשנת 2002 שרידים מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (הרשאה מס' 3804-A). במרחק של כמה עשרות מטרים ממערב לחפירה נחשפו בשנת 1993 שרידים מהתקופות הרומית והביזנטית (עתיקות 37: 209-181). במרחק של כ-500 מ' מצפון-מערב לחפירה התגלו שרידים מן התקופות ההלניסטית והביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות קא-קב: 127) וכן שרידים מן התקופה הכלקוליתית (עתיקות 38: *99-*111). בחפירות אחרות בשכונת מגדל התגלו קברים מתקופת הברונזה התיכונה (חדשות ארכיאולוגיות קג: 116, קד: 126).
נחשפה שכבת מילוי של אדמה (לוקוסים 127, 129, 137, 145; כ-0.95 מ' עובי), שמעורבים בה חרסים מן התקופה ההלניסטית, ובהם קערות (איור 2: 5-1), קדרה (איור 2: 6), סירי בישול (איור 2: 10-7), אמפורה (איור 2: 11), קנקנים (איור 2: 15-12), הידריה (קנקן למים; איור 2: 16), פך (איור 2: 17) ופכית (איור 2: 18).
על שכבת המילוי נחשפו שרידי גת בנויה (איור 3), שמרכיביה הם משטח דריכה (לוקוס 140), שלושה תאי תסיסה (לוקוסים 110, 111, 123) ובור איגום (לוקוס 144). חלקו המערבי של משטח הדריכה נמצא מחוץ לשטח החפירה. משטח הדריכה (3.6×9.0 מ') היה מרוצף כנראה בלוחות של אבן גיר; בחפירה התגלו כמה שברים של לוחות כאלה לא באתרם. ממשטח הדריכה הוליכה תעלה אל בור האיגום. תאי התסיסה (1.0×2.9-2.6 מ') נבנו בבניית דבש מאבנים קטנות ומלט בהיר וטויחו בטיח בהיר רק בחלקם הפנימי
(0.4-0.3 מ' רוחב הדפנות); הם השתמרו לגובה מרבי של 0.35 מ'. התאים רוצפו בחרסים שהונחו בדגם אידרה. ייתכן שהחרסים היו תשתית לשכבת טיח שלא השתמרה. במרכז הדופן המערבית של תא 110 הובחן מיקומה של תעלה שהוליכה ממשטח הדריכה. המרווח בין התאים מולא באדמה ובאבנים לצורך שמירת טמפרטורה קרירה בתאים. בתא 123 הובחנו תיקונים בדופנות התא. בור האיגום (1.3×2.0×2.0 מ'; איור 4), שדופנותיו נבנו בבניית דבש, צמוד לקיר שתוחם את תא 123 ממערב (W10) ולקיר שתוחם את משטח הדריכה מצפון (W14); בכך יצרו בבור מעין דפנות כפולות. במרכז בור האיגום הותקן בור שיקוע עגול (1.05 מ' קוטר עליון, 0.55 מ' עומק) ובמרכזו — גומת שיקוע קטנה (0.3 מ' קוטר עליון, 0.23 מ' עומק). כל חלקי בור האיגום טויחו בטיח בהיר. שפת בור האיגום טויחה ונוצר מעין ספסל (כ-0.4 מ' רוחב) שהשתמר בקיר הצפוני בלבד. על גבי שרידי הגת התגלתה פסולת רבה, הכוללת ממצא קרמי רב וממצא כלי זכוכית המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וכן שברי כלים מעוותים המעידים על קרבה לבית יוצר לכלי חרס. על סמך תיארוך הממצא נראה כי הגת חדלה לשמש בשלהי התקופה הביזנטית. הממצא הקרמי כולל קערות מטיפוס LRC (איור 5: 4-1), קערות מטיפוס CRS (איור 5: 7-5), קערה מטיפוס ERS (איור 5: 8), קערה מטיפוס FBW (איור 5: 13), קערות מקומיות האופייניות לאזור אשקלון בתקופה הביזנטית (איור 5: 9, 10, 12), קדרות ששפתן מקופלת ודופנותיהן מעוטרות ברצועות של עיטור סרוק (איור 6: 4-1), קדרות בישול (איור 6: 2), מחבתות (איור 6: 3), סירי בישול (איור 6: 5-4), קנקני עזה (איור 7: 1, 3, 4), קנקני שק (איור 7: 9-5), קנקן מטיפוס 'קנקני בית שאן' (איור 7: 10), אמפורות מטיפוס 'יסיאדה' (איור 7: 11), פכי ארכוב וצפחות (7: 14-12) ופכיות (איור 7: 15, 16). ממצא כלי הזכוכית כולל גביעים (איור 8: 6-1) ובקבוקים (איור 8: 7, 8).
מדרום לגת נחשפו שרידי בנייה, הכוללים פינת מבנה (W2 ,W1) ורצפת אבנים קטנות (לוקוס 106). על הרצפה התגלה ממצא קרמי מהתקופה הביזנטית, הכולל קערה (איור 5: 11), מכסה סיר בישול (איור 6: 5) וקנקן עזה שניצב הפוך (איור 7: 2).
בשוליה המזרחיים של הגת התגלה בור כרוי (לוקוס 143), שבתוכו הונחו קנקני עזה שחלקם העליון הוסר (איור 9: 3-1); באחד הקנקנים התגלתה קבורת תינוק. בור זה פגע בקצהו המזרחי של תא תסיסה 111 ולכן נראה כי הוא מאוחר לגת.
השרידים הקדומים באתר מתוארכים לתקופה ההלניסטית, ונראה כי הם מלמדים על שרידי יישוב בן התקופה בסביבה. המבנה ששרידיו נחשפו מדרום לגת קשור כנראה לפעילות בגת. על סמך הממצא הקרמי שהתגלה על רצפת המבנה אפשר לקבוע שהגת פעלה בתקופה הביזנטית. אפשר שבשלב כלשהו בתקופה הביזנטית נפגמה הגת, כפי שמלמדים התיקונים בתא תסיסה 123, וחלקים ממנה פורקו לצורך שימוש חוזר, כמו למשל אבני הריצוף ממשטח הדריכה. על סמך הממצא הקרמי הרב בשטח הגת נראה כי סמוך אליה הוקם בשלהי התקופה הבינזטית בית יוצר לכלי חרס, שהפסולת שלו הושלכה בשטח הגת. לאחר שהגת יצאה מכלל שימוש נחפר בחלק משטחה בור ובו הונחו קנקנים ובאחד מהם קבורת תינוק.