בחודשים יוני ויולי 2013 נערכה חפירת הצלה ברחוב מחניים 6 בירושלים (הרשאה מס' 6833-A; נ"צ 633750/220794), לאחר שהתגלתה מחצבה קדומה בחתכי בדיקה שנערכו לקראת בניית מבנה מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון יוסף חממי ופנחס אהרון, נוהלה על ידי ס' מזרחי, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ז' מצקביץ (פיקוח), מ' קונין (מדידות וסרטוט), ד' לוי (GPS), א' פרץ (צילום שטח), ת' ליפשיץ (לוגיסטיקה), ד' סנדהאוס (כלי חרס) וס' איטקיס (תכנית).
נחשפה מחצבה (איורים 1, 2), ששטחה גדול כנראה משטח החפירה. בשטח המחצבה נחצב במאה הכ' לסה"נ בור מים, שהיה חלק מבית פרטי שנבנה במקום.
בשכונות מחניים, סנהדרייה ועזרת תורה (תל ארזה) התגלו מחצבות, מערות קבורה, כוכים וחצרות חצובים בסלע (קלונר תשס"ב: אתרים 218–232; בר-נתן 2008; זילברבוד 2013). ברחוב ניסן בק, הסמוך לרחוב מחניים, נחפרו בעבר מערת כוכים מימי הורודוס ומחצבות מימי החשמונאים והורדוס (קלונר תשס"ב, אתר 227; מזרחי 2007; פינקלשטיין 2009). נראה כי המחצבות שהתגלו באזור הן חלק ממכלול נרחב של מחצבות שפעלו בימי החשמונאים והורדוס. מקובל במחקר כי האבנים שנחצבו במחצבות אלה שימשו לבנייה האיתנה בירושלים בתקופות אלה (קלונר תשס"ג:34).
בשטח המחצבה נחשפו ארבעה אזורי חציבה עיקריים (L103–105 ,L100). סמוך לבור המים ממזרח וממערב נחשפו מדרגות סלע ובהן סימני חציבה (L100; איור 3); חלק מהמדרגות נפגע בעת בניית הבית וחציבת בור המים. בשתי מדרגות חציבה (0.25 מ' גובה) שהתגלו ממזרח לבור הובחנו סימני חציבה זהים (איור 4). בחלק הדרומי של המחצבה התגלו דפנות סלע אנכיות חצובות וסימנים של אבן שהוצאה ממקומה (L103; מידות 0.65 × 1.10 מ'; איור 5). בחלק הצפוני-מערבי של השטח (L104) התגלו סימני חציבה ותעלות ניתוק של ארבע אבנים שחציבתן הושלמה (0.5 × 0.9 מ' מידות האבנים; 9 ס"מ רוחב תעלות הניתוק; איור 6); אזור חציבה זה הופרע וכוסה בבטון בזמן הבנייה. בצפון-מזרח השטח (L105) התגלו דפנות סלע אנכיות חצובות, סימני חציבה מעוגלים (0.25 מ' רוחב), סימני חציבה של שתי אבנים צמודות שחציבתן לא הושלמה (0.1 × 0.5 × 0.9 מ'; איור 3) ותעלות ניתוק (1.72 מ' אורך, 9 ס"מ רוחב). בכמה מקומות בחתכי החפירה הובחנה שכבה של פסולת חציבה (L102), הכוללת אדמה בהירה ודקת גרגר ואבנים בינוניות וקטנות (איור 7). שכבה זו הובחנה במקומות שלא ניזוקו בבניית הבית במקום, ונראה כי היא הוסרה מרוב שטח החפירה בעת הבנייה. שטח המחצבה כוסה בהצטברות של אדמת טרה-רוסה, שמעורבים בה אבנים, מעט חרסים וכן רעפים ופסולת בני ימינו. החרסים מתוארכים לתקופת הברזל ולתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
בשטח המחצבה נחצב בור מים רבוע שפינותיו מתעגלות (L106; עומק 1.4 מ'; איור 8). הוא דופן בטיח ורדרד (9 ס"מ עובי), שמעורבים בו גריסים שחורים ואפורים. הטיח בבור תוקן
וכוסה בחומר מליטה אפור. הבור היה חלק מבית שנבנה בשכונה. שכונת מחניים נבנתה החל מאמצע שנות השלושים של המאה הכ' לסה"נ (שפירא 74:1958).
קלונר ע' תשס"ב. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
קלונר ע' תשס"ג. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
שפירא י' 1958. ירושלים מחוץ לחומות. ירושלים.