בחודשים מאי, יולי ואוגוסט 2003 נערכו חפירות בדיקה והצלה בח' אל-כיך (הרשאה מס' 3902-A; נ"צ — רי"ח 19953-54/62429-30; רי"י 149453-54/12329-30) לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות נוהלה על ידי א' קוגן-זהבי, בסיוע א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום), א' פיקובסקי (ציור), ג' ביכובסקי (נומיסמטיקה) וא' נגורסקי.
החפירה נערכה בשוליים הדרומיים של גבעה שעליה שרידי ח' אל-כיך. השוליים הצפוניים של הגבעה נחפרו בשנים 1994-5 (חדשות ארכיאולוגיות קה: 107-105) ונמצאו בהם שרידי מבנים ומתקנים: גתות, מערת קבורה, בור מים וכבשן סיד. המבנים וחלק מהמתקנים תוארכו על פי ממצא כלי החרס לתקופת הברזל 2; חלק מהמתקנים תוארך לתקופה הביזנטית.
נפתחו תשעה ריבועים בציר מזרח– מערב בשלושה שטחים. מצפון לשטח 3 נחפרו שתי תעלות בדיקה באמצעות מחפרון. תעלת בדיקה נוספת נחפרה בקצה הדרומי של השטח בציר מזרח–מערב. נחשפו שרידים משלוש תקופות עיקריות: קיר טרסה ושרידי בנייה דלים מתקופת הברזל 3-2 ומהתקופה ההלניסטית וקירות טרסה מהתקופה הביזנטית.
שטח 1 (איור 1)
במעלה הגבעה בצפון החפירה נחפר קיר (W11, כ-5 מ' אורך; איור 2) שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח, בנוי אבנים גדולות בסיתות גס והשתמר לגובה שלושה נדבכים. נחשף רק הפן הדרומי של הקיר בתוך מפולת ונראה כי שימש טרסה שתמכה ומנעה גלישת אדמה מראש הגבעה. אל הקיר ניגשת אדמה חומה שהצטברה במהלך שימוש הקיר עד להתמוטטותו (לוקוסים 202, 205). בשכבת האדמה נמצאו שברי כלי חרס ממגוון תקופות: שפות קנקנים מהתקופה החשמונאית (איור 4:3, 5), שפת פך מהתקופה הרומית (איור 7:3), קערות משלהי התקופה הרומית–התקופה הביזנטית (איור 1:3, 2), שפת פערור מהתקופה הביזנטית (איור 3:3) וקנקן משלהי התקופה הביזנטית (איור 6:3). נראה כי הקיר היה בשימוש לא לפני התקופה הביזנטית. בנייתו נעשתה לאחר שקיר W10 שמדרום לו יצא משימוש.
קיר 10 נבנה במורד הגבעה, ארבעה מטרים מדרום לקיר 11, בכיוון מזרח–מערב, מגושי סלע מסותתים גס ומחוזקים באבנים קטנות וגדולות והשתמר לגובה שני נדבכים (כ-10 מ' אורך חשיפה; איור 4). הקיר נחשף בשטחים 1 ו-2 והוא ממשיך מעבר לשטח החפירה. הוא נבנה על מילוי דק של אדמה אפורה שהצטברה על סלע קרטוני רך (לוקוסים 125, 203) שיושר לפני בניית הקירות (לוקוס 209). הקיר כוסה באדמה חומה שניגשה גם לקיר 11 בצפון. מפלס משופע של מילוי אבנים קטנות ובינוניות ניגש אל הדופן הצפונית של קיר 10 (לוקוס 137). הקצה המערבי של הקיר היה הרוס ומכוסה באבני ערמת סיקול (לוקוס 206), שנערמה לאחר שהקיר יצא משימוש.
הממצא מערמת הסיקול כלל שפות קנקנים (איור 15-9:3) ופיית נר (איור 21:3) מהתקופה החשמונאית וכן פערור (איור 8:3), קנקנים (איור 16:3, 17), קרטר(איור 18:3), פך (איור 19:3) ופכית (איור 20:3) מהתקופה הרומית הקדומה.
קיר 10 שימש טרסה שתחמה את המורדות הדרומיים של הגבעה. ערמת הסיקול בקצה המערבי של הקיר מעידה כי הטרסה חדלה לשמש, ייתכן בתקופה הרומית.
שטח 2
במערב השטח ומדרום למפולת קיר 10 נתגלה חלק ממבנה ששרדו ממנו שני קירות, W3 ,W2, היוצרים פינה (איור 1, חתך 2-2, איור 5). קצהו הצפוני של קיר 3 נתגלה בחתך הצפוני מתחת למפולת האבנים של קיר 10 ולערמת הסיקול שמעליו (לוקוס 206).
קיר W12 נמצא ברובו במפולת. קו בנייתו המקורי השתמר בכיוון מזרח–מערב ובמצבור אבנים מדרום לו. הקירות השתמרו לגובה נדבך אחד וניגשת אליהם רצפת סלע מפולס (לוקוס 210).
הממצא שנתגלה על הרצפה היה דל וכלל שפות קנקנים (איור 6-1:6) ובסיס פכית כישור (איור 7:6) המתוארכים לתקופה ההלניסטית.
מדרום לשרידי המבנה, על הסלע הטבעי, נמצא מצבור אבנים קטנות ואדמה אדומה, כנראה שריד בנייה (לוקוס 122). החרסים שנתגלו תוארכו לתקופת הברזל: קדרה (איור 8:6), סירי בישול (איור 9:6, 10), קנקן (איור 11:6) ונר (איור 12:6) ולתקופה ההלניסטית: קדרה (איור 13:6) וקנקן (איור 14:6).
שטח 3 (איור 7)
בשטח שלמרגלות הגבעה ובקצה הדרומי של האתר, נתגלה קיר טרסה, כיוונו מזרח–מערב (W13; איור 8), קצהו המזרחי נהרס וקצהו המערבי המשיך מעבר לשטח החפירה. חלקו המערבי של הקיר הושתת על הסלע וחלקו המזרחי על מילוי אדמה חומה (לוקוס 215). הקיר בנוי אבני גוויל שלוכדו בבנייה יבשה עם אבנים קטנות והשתמר לגובה שני נדבכים.
קיר נוסף (W14) נחשף מצפון לקיר 13, כיוונו צפון–דרום ושרד ממנו קטע קטן מאוד.
במילוי שהצטבר מתחת לקירות וסמוך לסלע (לוקוסים 148, 211, 213, 215), נמצאו שברי כלי חרס מהתקופות החשמונאית: קנקן (איור 4:9), הרומית הקדומה: קנקן (איור 5:9) ושבר נר (איור 7:9) והביזנטית: קערות מחופות אדום (איור 1:9, 2), קערה מטיפוס Late Roman C Ware (איור 3:9) וקנקן (איור 6:9). כן נתגלה מטבע ברונזה (ר"ע 80560) מתקופת הורדוס ממטבעה בירושלים.
מממצא כלי החרס עולה כי הטרסות נבנו ככל הנראה בתקופה הביזנטית וכי בתקופה זו שימש האזור לחקלאות. ייתכן שתשתיות הבנייה שעל הסלע בשטחים 1 ו-2 הם מתקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית. שברי כלי החרס מהתקופה הרומית הקדומה שנמצאו בערמות הסיקול בשטח 2 ובמילויי הטרסות בשטח 3 מעידים אולי על יישוב קדום באזור.