בחודש יוני 2006 נערכה חפירת בדיקה ממזרח לשעלבים (אתר 'בן דקר דרום'; הרשאה מס' 4835-A; נ"צ — 19971-90/64176-90; רי"י 14971-90/14176-90), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים במהלך פיקוח על עבודות לסלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' לופו, בסיוע א' בכר (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) וכן א' כהן-תבור, ע' ראם, ע' עזב, מ' פיילשטוקר וע' עד.
החפירה נערכה על שלוחה הנמשכת לדרום-מזרח וצופה אל נחל איילון, בתוואי כביש שנסלל בין שכונת נוף איילון בקיבוץ שעלבים לכביש המוליך למודיעין. נחשפו שתי גתות חצובת, כבשן סיד, מחצבה, ספלולים חצובים וערמה של אבנים מסוקלות. בקרבת מקום נערכו בעבר חפירות וסקרים (ר' חדשות ארכיאולוגיות 119, חדשות ארכיאולוגיות 120).
גתות. שתי הגתות חצובות בסלע נארי. הגת המערבית מהשתיים כוללת משטח דריכה רבוע (לוקוס 500; 1.25×1.35 מ', 0.2-0.1 מ' עומק; איור 1) ובור איגום מלבני (לוקוס 501; 0.50×1.15 מ', 0.6 מ' עומק), המחוברים בנקב (כ-0.1 מ' אורך). קרקעית בור האיגום מחורצת כתוצאה מבליה ובמרכזה יש שקע (0.3 מ' קוטר). על דפנות בור האיגום השתמרו שרידים מעטים של טיח. הגת המזרחית כוללת משטח דריכה טרפזי (לוקוס 700; 1.1×1.4 מ', 0.2 מ' עומק; איור 2), שחלקו הדרומי גבוה כדי 0.1 מ' מחלקו הצפוני, ובור איגום סגלגל (לוקוס 702; 0.55×0.65 מ', 0.3 מ' עומק), שבתחתיתו שקע (0.1 מ' עומק); תעלה חצובה מחברת בין משטח הדריכה לבור האיגום.
כבשן סיד. מתחת לאבנים מסוקלות ולאדמת שדה נחשף כבשן (2.2×3.0 מ', 1.5 מ' עומק; איור 3). שחלקו המזרחי נחצב בסלע וחלקו המערבי היה קרוב לוודאי בנוי. בצדו המערבי של הכבשן, בחלקו העליון, נחשפה אדמת שדה שחורה שמעורבות בה אבני שדה (0.2 מ' עובי), מתחתיה נחשפה אדמה חומה בהירה שמעורבות בה אבני שדה בינויות וגדולות (0.7 מ' עובי), ומתחתיה, בחלקו התחתון של הכבשן, נחשפה אדמה אפורה כתוצאה מהשרפה (היא לא נחפרה). בצדו הדרומי של הכבשן, בחלקו העליון, נחשפה שכבת אפר עבה (0.7 מ' עובי), ומתחתיה נחשפה שכבת אדמה בהירה. בשכבת האדמה הבהירה, קרוב לקרקעית הכבשן, התגלה סיר בישול תמים, המתוארך לתקופה הרומית (איור 4).
מחצבה (איור 5). סמוך לכבשן התגלתה מחצבה, ובה ניכרים דפוסי חציבה של שתי אבנים (לוקוס 600 — 1.00×1.15 מ'; לוקוס 601 — 0.65×1.05 מ') וכן שתי תעלות ניתוק של חציבות נוספות שלא הושלמו (לוקוס 602). תעלות הניתוק מלמדות כי לא נעשה כאן שימוש בנקבים בהם הזרימו מים לניתוק האבנים.
ספלולים. מצפון למחצבה ולגתות התגלו ארבעה ספלולים, שלושה מהם נחצבו באותו משטח סלע (לוקוס 402 — 0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק; לוקוס 400 — 0.55 מ' קוטר, 0.22 מ' עומק; לוקוס 401 — 0.5 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק; איור 6) והספלול הנוסף נחצב במשטח סלע אחר (כ-0.6 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק). קרקעית הספלולים שטוחה ובמרכזה חצוב שקע מעוגל.
ערמה של אבנים מסוקלות (לוקוס 200; כ-2.5 מ' קוטר, כ-1 מ' גובה; איור 7). על משטח סלע התגלתה ערמה של אבנים מסוקלות, שבמרכזה אבנים קטנות ובהקפה אבנים בינוניות וגדולות.
נראה שהשרידים שנחשפו בחפירה הם חלק מהעורף החקלאי של יישוב ששכן בקרבת מקום, כנראה בראש גבעה סמוכה. הממצא בחפירה כולל סיר בישול מהתקופה הרומית וכן מעט חרסים לא אינדיקטיביים ומעט נתזי צור ומקרצף אחד שזמנם אינו ברור.