שכבות של פסולת בת ימינו, שרידיו של מבנה מתקופת המנדט (W2 ,W1) ושכבת פני השטח הוסרו בכלי מכני (עד 1 מ' עומק) ומתחתם נחשפו שכבות חול ואבנים קטנות לסירוגין. בריבוע 1, השכבות העליונות אופקיות והשכבות התחתונות נוטות מזרחה (לוקוס 53; איור 2: חתך 2–2), ואילו בריבוע 2 כל השכבות אופקיות (לוקוס 55).

 
התגלו שברי כלי חרס ממגוון טיפוסים ובהם קערות (איור 3: 1–6), קעריות (איור 3: 7, 8), סירי בישול (איור 3: 9, 10), קנקנים (איור 3: 11–13), פכים (איור 4: 1, 2), פכית (איור 4: 3), צפחות (איור 4: 4, 5), טריזי חרס לתמיכת כלים בתנור צריפה (איור 4: 6–10), מכסי קנקנים (איור 4: 11, 12) ושברי נרות (איור 4: 13, 14), המתוארכים כולם לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ).
בחלקה הפנימי הגבוה של אחת הקערות (איור 3: 6) נמצא קטע מכתובת כתובה בדיו שחור. שתי המילים הראשונות הן 'الله الرحمن' ('אללה הרחמן') ואילו מהשלישית השתמרו שלוש האותיות הראשונות 'الر...' ונראה שיש לשחזר ולקרוא 'بسم الله الرحمن الرحيم' ('בשם אללה הרחמן והרחום').
ממצאים נוספים כללו שלוש משקולות ברונזה רבועות (1.38 גר', איור 5: 1; 5.68 גר', איור 5: 2; 5.76 גר', איור 5: 3), שבר גליל ברונזה (0.7×1.2 ס"מ; איור 5: 4), חרוט ברונזה חלול (0.2×3.0 ס"מ; איור 5: 5) ושני מטבעות, שלא זוהו.