המערה (איור 1) חצובה בסלע נארי רך ובה חדר קבורה מלבני גדול שתקרתו קמורה (כ-2.2 X 3.5 מ', 1.4 מ' גובה) ומדרום לו חדר קבורה קטן (1.2 X 2.0 מ', 1.2 מ' גובה) שתקרתו ישרה. הכניסה למערה התאפשרה במקום שבו פגע הכלי המכני בקצה המזרחי של תקרת המערה. הכניסה המקורית אל המערה היתה דרך פתח מלבני (כ-0.6 X 1.8 מ') שנחצב בתקרת החדר הגדול; הפתח כוסה בלוחות אבן (כ-0.7 מ' רוחב, 0.2 מ' עובי). בחדר הקבורה הגדול, שהיה רובו מלא באדמה שנסחפה פנימה בעקבות הפגיעה, נחצבו חמישה משכבי קבורה (כ-0.6 מ' עומק) שכיוונם צפון–דרום (כ-0.5 X 2.2 מ' בממוצע). המשכב האמצעי שימש מעבר אל פתח קמור (כ-0.5 X 0.8 מ') שחיבר בין החדרים. על אחד המשכבים נמצא לוח כיסוי עשוי מאבן מלבנית (0.4 X 0.6 מ', 0.1 מ' עובי). בחדר הקטן נחצבו שני משכבים שכיוונם מזרח–מערב (כ-0.5 X 2.0 מ' בממוצע). הם היו מלאים באדמה אפורה שעליה נבנה קיר (כ-0.35 X 2.00 מ', 0.5 גובה) מאבני גוויל עגולות קטנות (כ-0.2 מ' קוטר ממוצע).

 

על סמך תוכנית המערה ומיקומה יש לשייכה אל בית הקברות מן התקופה הביזנטית שהיה על הר הזיתים.