בחודש אוקטובר 2000 תועדה מערת קבורה ברחוב ראבעה אל-עדוויה שמצפון לכנסיית אליאונה על הר הזיתים (נ"צ — רי"ח 22320/63175; רי"י 17320/13175), בעקבות עבודות לפיתוח תיירותי שבוצעו על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים. התיעוד, מטעם רשות העתיקות, בוצע על ידי ר' אבו ריא וז' עדוי, בסיועה של ר' גרף (מדידות ושרטוט).
המערה (איור 1) חצובה בסלע נארי רך ובה חדר קבורה מלבני גדול שתקרתו קמורה (כ-2.2 X 3.5 מ', 1.4 מ' גובה) ומדרום לו חדר קבורה קטן (1.2 X 2.0 מ', 1.2 מ' גובה) שתקרתו ישרה. הכניסה למערה התאפשרה במקום שבו פגע הכלי המכני בקצה המזרחי של תקרת המערה. הכניסה המקורית אל המערה היתה דרך פתח מלבני (כ-0.6 X 1.8 מ') שנחצב בתקרת החדר הגדול; הפתח כוסה בלוחות אבן (כ-0.7 מ' רוחב, 0.2 מ' עובי). בחדר הקבורה הגדול, שהיה רובו מלא באדמה שנסחפה פנימה בעקבות הפגיעה, נחצבו חמישה משכבי קבורה (כ-0.6 מ' עומק) שכיוונם צפון–דרום (כ-0.5 X 2.2 מ' בממוצע). המשכב האמצעי שימש מעבר אל פתח קמור (כ-0.5 X 0.8 מ') שחיבר בין החדרים. על אחד המשכבים נמצא לוח כיסוי עשוי מאבן מלבנית (0.4 X 0.6 מ', 0.1 מ' עובי). בחדר הקטן נחצבו שני משכבים שכיוונם מזרח–מערב (כ-0.5 X 2.0 מ' בממוצע). הם היו מלאים באדמה אפורה שעליה נבנה קיר (כ-0.35 X 2.00 מ', 0.5 גובה) מאבני גוויל עגולות קטנות (כ-0.2 מ' קוטר ממוצע).
על סמך תוכנית המערה ומיקומה יש לשייכה אל בית הקברות מן התקופה הביזנטית שהיה על הר הזיתים.