בחודש יולי 2001 נערכה חפירת בדיקה בבית נחמיה (הרשאה מס' 3468-A; נ"צ— רי"ח 19614-5/653571-601; רי"י 14614-5/153571-601) בעקבות פגיעה במהלך עבודות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' נגורסקי, בהשתתפות ר' אבו חאלף (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), א' בלשוב (שרטוט), ל' קופרשמידט (מעבדת מתכת), א' לידסקי (ציור כלי חרס) וד"צ אריאל (נומיסמטיקה).
נפתחו שני ריבועים צמוד ל-15 ריבועים קודמים שנחפרו בעבר באתר (רישיון מס' 59/1998-G) אך לא העלו תוכנית אדריכלית ברורה.
בריבוע A (מידות 2.5×3.5 מ'; איור 1) נחשף קטע מרצפת היפוקאוסט (לוקוס 12; איור 2) השייך לבית מרחץ מהתקופה הביזנטית. בחצי הדרומי של הריבוע השתמרה רצפה עשויה לבני חרס רבועות (0.2×0.2 מ') המונחת על גבי הסלע ואילו בחלק הצפוני שעבר תיקון נמצאה רצפת טיח אפור (4-3 ס"מ עובי) שכיסתה את הלבנים. נמצאו מסדי עמודי היפוקאוסט (0.3×0.2 מ') העשויים מלט, מחוברים לרצפה בטיח וסדורים בשלושה טורים. מהטור המזרחי שרדו שלושה מסדים, מהמרכזי שניים ומהמערבי אחד. הרצפה נמשכת מעבר לגבולות הריבוע אל תוך שטח החפירה הקודמת שבה נמצא על פי הגדרת החופר (י' חגי) כבשן אך נראה כי היה זה תנור החימום של ההיפוקאוסט. שכבת המפולת שכיסתה את ההיפוקאוסט הכילה שברי צינורות חרס וחרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית, בהם קערה (איור 1:3), קדרה (איור 2:3), סיר בישול (איור 3:3), פערורים (איור 6-4:3), קנקן (איור 7:3) ופכים (איור 8:3, 9).
בריבוע B (מידות 2.5×4.5 מ') נחשפה בצד המערבי רצפת פסיפס לבנה שאבניה גדולות
(3×2 ס"מ), מושתתת על הסלע וניגשת ליסוד קיר (W14) שכיוונו מזרח–מערב. מילוי האדמה שמעל הכיל חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית. על הרצפה נמצאו שני מטבעות: חצי פוליס ממטבעת סלוניקי מימי יוסטינוס (569/70 לסה"נ; ר"ע 97614) ופלס עבאסי מהמאה הט' לסה"נ (ר"ע 97615) שמקורו אולי מהפרעה שנגרמה מחפירת תעלה סמוכה.
ממצאי החפירה, ההיפוקאוסט ורצפת הפסיפס מעידים על קיומו של בית מרחץ מהתקופה הביזנטית.