בחודשים ינואר–פברואר 2007 נערכה חפירת בדיקה ממערב לתל קסילה (הרשאה מס' 4995-A; נ"צ — רי"ח 180175-238/667605-60; רי"י 130175-238/167605-60), בעקבות גילוי עתיקות בבדיקות מקדימות של א' יקואל ומ' מולוקנדוב לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון פרויקט כוכב הצפון, נוהלה על ידי א' גליק, בסיועם של א' יקואל (ניהול שטח), ש יעקב-ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), צ' שגיב (צילום), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ופ' גנדלמן (עיבוד כלי חרס).
האתר שוכן על רכס הכורכר המערבי, מצפון לירקון, כ-600 מ' ממערב לתל קסילה וכקילומטר אחד ממזרח לתל כדאדי. בעבר נערכו באזור עשר חפירות, שבהן נחשפו שרידים מיישוב מפורז, בית קברות ומתקני תעשייה, ובהם כבשני יוצר, מתקופת הב"ת 2 (עתיקות 65:53–128; איור 3:1); שרידי יישוב חקלאי מהתקופה ההלניסטית (עתיקות 25:38–32; 5:44–11; איור 1:1, 2, 4–6); ומתקנים מן התקופות הרומית והביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 120, חדשות ארכיאולוגיות 120, חדשות ארכיאולוגיות 121, הרשאה מס' 4086-A; איור 7:1–10). בחלקו הצפוני של שטח החפירה נוקו בורות חצובים (שטח A), ובחלקו הדרומי נפתחו ארבעה ריבועים (שטח B).
שטח A
נתגלו 18 בורות חצובים (איור 2) לאחר שסלע הכורכר נחשף באמצעות מחפרון; במהלך החישוף נתגלה נר תמים מן התקופה ההלניסטית. הבורות נחלקים לארבעה טיפוסים: (א) עגולים, גדולים ועמוקים (W ,G ,F ,E; קוטר מרבי – 2.65 מ', עומק מרבי – 2.2 מ'); (ב) עגולים, בינוניים ורדודים יותר (P ,M ,L ,H; קוטר מרבי – 1.4 מ', עומק מרבי – 0.75 מ'); (ג) עגולים, קטנים ורדודים (U ,T–R ,Q ,O ,N ,J ,I; כ-0.7 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק), שכמותם נתגלו בחפירות קודמות באזור, ויש הרואים בהם גומות מודרניות שנועדו לנטיעת עצים; (ד) חציבה לא רגולרית (K; כ-2.2 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב, 1.35 מ' עומק), שדופנותיה אינן חלקות, אך רצפתה ישרה.
בבורות מן הטיפוס השלישי לא נתגלה כל ממצא. בשלושת טיפוסי החציבות האחרים העיד הגוון האפור-שחור של אדמת המילוי על התפרקות חומרים אורגניים. הממצא הקרמי מן המילוי כלל שברי קערות מתקופת הב"ת 2ב' (איור 1:3); קערות (איור 2:3, 3) וסיר בישול (איור 4:3) מהתקופה ההלניסטית; וכן קערה (איור 5:3) וקנקנים (איור 6:3–9) מן התקופה העות'מאנית. כן נמצאו בחציבות אלו שבר של אבן ירוקה מלוטשת עם נקב (אבן משחזת?איור 1:4), אגן שיש, ככל הנראה שימוש משני בחוליית עמוד מן התקופה הרומית (איור 2:4), שברי זכוכית של צמיד או ידית במצב השתמרות גרוע, מסמר ברזל, אבן גזית, ועצמות בעלי חיים. בשלוש מן החציבות (M ,L ,E) נמצאו שברי טבון, ובתחתית חציבה M נתגלה מוקד שרפה. אף שברוב החציבות נתגלה ממצא מעורב, עיקר הממצא שייך לתקופות ההלניסטית והעות'מאנית. נראה, לפיכך, שחציבות אלו מצטרפות למערך המתקנים החקלאים של היישוב ההלניסטי שהתקיים במקום; ייתכן ששימשו ממגורות. בתקופה העות'מאנית שימשו החציבות בורות אשפה.
שטח B
נפתחו ארבעה ריבועים (איור 5) באדמה כהה, לאחר שבבדיקה שנערכה באמצעות מחפרון נתגלו שברי כלי חרס ושברי טיח.
בריבוע A. בחלקו המערבי של הריבוע נתגלה מחסה סלע שמתארו משולש, שהגן על שקע עגול למחצה שנחצב ממזרח לו ובו סימני שרפה (לוקוס 135), ככל הנראה טבון. אל הטבון ניגשת רצפת סלע (לוקוס 133), שעליה נמצאו באתרם (לוקוס 141) שתי קערות (איור 3:6, 4) פכית דלייה (איור 9:6) מתקופת הב"ת 2ב'. בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע, במילוי סמוך לפני הסלע, נתגלו חלק תחתון של פכית ושברים של כלי אגירה גדולים בני אותה תקופה. על מדרגת סלע בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נתגלתה פינה חצובה מכוסה באבנים בינוניות (לוקוס 134), אולי שריד של קבר; המילוי בחציבה זו נחפר באופן חלקי
(0.66 מ' עומק מרבי) בשל שיקולי בטיחות. נתגלו בו שברי כלי חרס אחדים, אף הם מתקופת הב"ת 2ב'.
ריבוע B. בחלקו המזרחי של הריבוע נתגלתה רצפה עשויה אבנים קטנות מלוכדות בטיט (לוקוס 124). על הרצפה נמצאו שברים רבים של כלי חרס מן התקופה ההלניסטית.
בריבוע C נחשפה רצפה מרוצפת באבנים אחדות ועליה שברי כלי חרס מן התקופה ההלניסטית (לוקוס 122). בחתך הצפוני-מזרחי של הריבוע (לוקוס 142) נראו שרידי טבון עשוי חרס, השייך למפלס חיים זה. כ-0.15 מ' מתחת לשכבה זו, כמעט על פני הסלע הטבעי נתגלתה רצפה שממנה שרדו אבנים אחדות (לוקוס 128) ועליה נחו שברי כלי חרס מתקופת הב"ת 2ב'.
בריבוע D נחשפה רצפה (לוקוס 137), שממנה שרדו אבנים אחדות ושברי חרס מן התקופה ההלניסטית.
בשטח B נחשפו שרידים ברורים משתי שכבות: מן תקופת הב"ת 2ב' (המאות הי"ח–הט"ז לפסה"נ) ומן התקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ). שרידים אלה וכן הממצא משטח A מעידים כי השטחים המיושבים בשתי תקופות אלו, ובעיקר בתקופת הב"ת 2ב, השתרעו על פני שטח נרחב מזה שהוכר עד כה, וכי בשולי היישובים נחצבו מגוון מתקנים. הממצא הקרמי מתקופת הב"ת 2ב' כלל קערות (איור 1:6–4), גביע (איור 5:6), קדרה (איור 6:6), סירי בישול (איור 7:6, 8), פכית דלייה (איור 9:7) וקנקנים (איור 10:6, 11). הממצא הקרמי מן התקופה ההלניסטית כלל 'קערות דגים' (איור 1:7, 2), קערות מקומיות (איור 3:7–6), מורטריום (איור 7:7), קרטרים (איור 8:7, 9), סירי בישול (איור 10:6, 11),כופח (איור 12:7), אמפורות מקומיות (איור 13:7, 14), ובסיסי אמפורות רודיות (איור 15:7, 16), פכים (איור 17:7–21) ופכית כישור (איור 22:7).