שכבה III. משטח סלע מוחלק (L110; כ-1 × 4 מ'; איור 4) נחשף בחלק הדרומי-מזרחי של שטח החפירה. בשל סדקים בסלע ואבנים ששולבו בתוכם נראה המשטח כריצוף אבן. כלי החרס שנמצאו על משטח 110, במילוי שמעליו (L109) ובמילוי שנמצא בבור שחתך את המשטח (L111) מתוארכים לפרק הזמן שמיד לאחר דיכוי המרד הגדול בשנת 70 לסה"נ. ממצא זה כולל אגנים (איור 1:5–3), סיר בישול (איור 4:5), קדרת בישול (איור 5:5), קנקני הגירה (איור 6:5–8) ופכים (איור 9:5, 10). מאות רעפים מעידים על נוכחות הלגיון העשירי, אף כי רק רעף אחד נשא חותם (איור 11:5). תשעה מטבעות נמצאו על משטח 110 ובמילוי 109. ארבעת הקדומים (טבלה 1:1–4) הם של אנטיוכוס הד', אלכסנדר ינאי, ארכילאוס ואוגוסטוס. מטבע מס' 1 נטבע בעכו-פתולימאוס ואילו מטבעות 2–4 נטבעו בירושלים. ארבעה מטבעות נטבעו בירושלים בשלהי ימי הבית השני: שניים של אגריפס הא' (טבלה 5:1, 6) ושניים של קלאודיוס (טבלה 7:1, 8). המטבע האחרון נטבע זמן קצר לאחר תום ימי הבית השני, בתקופת שלטונו של טריאנוס (טבלה 9:1).

 
שכבה II. סמוך לקצה הצפוני של ריבוע החפירה העיקרי נחשף נדבך יחיד של קיר (W3; רוחב 0.6 מ'; איור 4) שנותר ממבנה ביזנטי. הקיר, הנמשך בציר מזרח–מערב, נחשף לאורך 0.8 מ' וממשיך מזרחה אל מחוץ לשטח החפירה. הפן הדרומי של הקיר טויח; רצפה עשויה חומר חרסיתי כתוש וכבוש (L107) ניגשה לפן הצפוני של הקיר. המילוי מתחת לרצפה (L108) כלל שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית (איור 5:6). הממצא הקרמי משכבה II מתוארך לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ), וכולל סיר בישול (איור 1:6), קדרת בישול (איור 2:6), קנקן (איור 3:6), פכים (איור 4:6, 5) ונר (איור 6:6). שני מטבעות שנמצאו במילוי מעל רצפה 107 (L101; טבלה 10:1, 12) מתוארכים למאה הד' לסה"נ. לזמנה של שכבה זו יש לייחס מטבע מן המאה הד' (טבלה 11:1) שנמצא במילוי מתחת לצינור המודרני (L106), וכן מטבע מן המאה הד' לסה"נ (טבלה 13:1) ופוליס של מוריקיוס (טבלה 14:1) שנתגלו בשכבה I (כ-L100, ר' להלן).
 
שכבה I. בחלק הדרומי-מערבי של שטח החפירה, מתחת למילוי (L102) נחשפו קירות ובור מים. בור המים (2.4 × 4.0 מ') נבנה בחלקו מאבנים וטויח. פתחו (1.0 × 1.5 מ) נחסם (איור 7). קטע מקיר בנוי אבן (W2) נמשך מבור המים בזווית קלה לדרום-מזרח והמשיך מעבר לשטח החפירה. שני קירות בפינה הדרומית-מזרחית של שטח החפירה (W1—רוחב  0.6 מ', גובה 0.9 מ'; W4) יצרו פינה דרומית-מזרחית של חדר; מקיר 4 נותרה רק אבן אחת. הפן הפנימי של שני הקירות טויח. דומה כי רצפת טיח (W103), אשר לא ניגשה לקירות הונחה בחדר שאותו תחמו. היא נחה על מרצפות שיש לא אחידות. אלה נחשפו בבור בדיקה צר שנפתח לאורך החתך המזרחי של החפירה. קירות 1 ו-4 ורצפה 103 יוחסו לשכבה I בשל האוריאנטציה שלהם, מפלסם ביחס לשרידים האחרים, סגנון הבנייה שלהם ויחסם לבור המים. הממצא הקרמי מן המילוי שמעל רצפה 103 (L100) מתוארך לתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ). נכללו בו קערות (איור 7:7, 8) וכן קנקן או פך (איור 9:7). כן נמצא במילוי 102 פלס איובי (טבלה 16:1), שכמותו נמצא גם על פני השטח (טבלה 17:1). פלס ממלוכי (טבלה 18:1) שייך אף הוא לזמנה של שכבה זו.
 
טבלה 1. מטבעות
 
מס'
לוקוס
תיאור
מטבעה
מס' רישום רשות העתיקות
1
109
אנטיוכוס הד' (173/2–168 לפסה"נ)
עכו-פתולימאוס
138382
2
109
אלכסנדר ינאי (80/79 לפסה"נ)
ירושלים
138381
3
110
ארכילאוס (4 לפסה"נ – 6 לסה"נ)
ירושלים
138387
4
110
אוגוסטוס (10/1 לסה"נ)
ירושלים
138385
5
110
אגריפס הא' (41/2 לסה"נ)
ירושלים
138383
6
110
אגריפס הא' (41/2 לסה"נ)
ירושלים
138388
7
110
קלאודיוס (54 לסה"נ)
ירושלים
138384
8
110
קלאודיוס (54 לסה"נ)
ירושלים
138386
9
109
טריאנוס (113/4 לסה"נ)
אלכסנדריה
138380
10
101
383–395 לסה"נ
 
138375
11
106
383–395 לסה"נ
 
138379
12
101
המאה הד' לסה"נ
 
138376
13
100
המאה הד' לסה"נ
 
138373
14
100
מוריקיוס (592/3 לסה"נ)
אנטיוכיה
138374
15
1
פלס אומיי (697–750 לסה"נ)
רמלה
138372
16
102
אל-נאצר סאלח א-דין יוסוף (1183? לסה"נ)
אלפו
138377
17
פנ"ש
פלס איובי (המאה הי"ג לסה"נ)
רמלה
138389
18
105
ממלוכי (המאה הי"ד לסה"נ)
 
138378
 
על פי הממצא הקרמי והנומיסמטי, יש לתארך את שכבה III לשנים שמיד לאחר חורבן הבית השני, ככל הנראה עוד קודם להקמת איליה קפיטולינה. בתקופה זו חנה הלגיון העשירי על הגבעה המערבית. שכבה II מתוארכת לתקופה הביזנטית, ככל הנראה לחלקה המאוחר של המאה הו' לסה"נ. בתקופה זו, התקופה הביזנטית המאוחרת, שגשגה ירושלים תחת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס. שכבה I מתוארכת לתקופה הממלוכית, ואפשר שהמשיכה להתקיים גם בתקופה העות'מאנית.