בחלק הצפוני של שטח החפירה נתגלתה גת חצובה בכורכר (3.6×7.5 מ'; איור 1) הכוללת משטח עבודה, בור סינון ובור איגום; בור הסינון שימש לסינון הזגים, פעולה המעידה על ייצור יין לבן. משטח הדריכה לא השתמר.

משטח העבודה תחום בקירות שגובהם עד 0.5 מ' מצפון (W10; אורך 3.6 מ', רוחב 0.7 מ'), מדרום (W12; אורך 3.6 מ', רוחב 0.75 מ'), ממערב (W11; אורך 5.7 מ', רוחב 0.7 מ') וממזרח (W13; אורך 5.7 מ', רוחב 0.8 מ'). קירות 10 ו-11 בנויים מאבני גוויל בינוניות וקטנות וקירות 12 ו-13 בנויים מאבנים גדולות מהוקצעות ומאבני גוויל בינוניות וקטנות. הקירות בנויים ללא חומרי מליטה והפן הפנימי שלהם מטויח בטיח הידראולי לבן (4–6 ס"מ עובי). במשטח העבודה שולבו בורות הסינון והאיגום.
בבור הסינון (L106; מידות 1.75×2.00 מ', 0.5 מ' עומק) רצפה מטויחת בטיח הידראולי לבן ומשופעת לדרום, כלפי קיר (W14; אורך 2 מ', רוחב 0.5 מ'; איור 2) ששולב בו מרזב (L110; קוטר 0.1 מ') שדרכו זרם התירוש אל בור האיגום.
לבור האיגום (L108; מידות 2×2 מ', כ-2 מ' עומק) רצפה מטויחת בטיח הידראולי לבן שבמרכזה גומת שיקוע (L109; קוטר 0.8 מ', 0.36 מ' עומק).
 
כ-16 מ' מדרום לגת נחשפה חציבה עגולה (L104; קוטר 1.25 מ', עומק 0.64 מ'; איור 3) שרצפתה יושרה והוחלקה. ייתכן שהחציבה קשורה לאגירה ולאחסון של תוצרת חקלאית, או שימשה בור אשפה.
 
ממצא כלי החרס שהתגלה במילוי בורות הסינון והאיגום (L101 ,L100) ובמילוי החציבה
(L104–L102) כלל קערות מחופות אדום (איור 1:4, 2), בסיס צוואר של קרטר מחופה אדום (איור 3:4), קרטר עם זוג ידיות (איור 4:4), וקנקנים (איור 5:4–7), המתוארכים כולם לתקופה ההלניסטית.
 
הגת מצטרפת לגתות אחרות שנחשפו באזור בעבר ותוארכו למן תקופת הברונזה ועד לתקופה ההלניסטית, ומקנה משנה תוקף לקביעה כי גידול גפנים וייצור יין תפסו מקום מרכזי בכלכלת האזור. הגת ננטשה בסוף התקופה ההלניסטית, אז החלה דעיכת היישוב הסמוך ורוב המתקנים התעשייתיים והחקלאיים שסביבו חדלו מלשמש.