בריבוע A נתגלו שרידים מן התקופות ההלניסטית, הצלבנית והעות'מאנית.

מן התקופה ההלניסטית התגלו חרסים שנחשפו מתחת לרצפות המבנה מן התקופה הצלבנית (L115; איור 2) וכן בכמות גדולה בהצטברות מן התקופה העות'מאנית שכיסתה את שרידי התקופה הצלבנית (L100, לא מסומן בתוכנית). בהצטברות זו נמצא מטבע סלווקי מן המאה הב' לפסה"נ (ר"ע 106362, ר' שיאון להלן).
מן התקופה הצלבנית נחשפו שרידי מבנה ובו שני שלבים (איור 3). מהשלב הקדום השתמרו רצפת כורכר מהודק (L110b) וקיר (W111) בנוי מאבני כורכר מלבניות קטנות ללא חומר מליטה. הקיר כוסה בשלב מאוחר ברצפה שנתגלתה מקוטעת בחלק הדרומי של הריבוע, עשויה אדמת כורכר מהודקת (L110a) וחלקו העליון פורק. הבנייה המאוחרת ביטלה את המבנה הקדום. עוד ניתן להבחין כי קיר W117  חותך את הרצפה הקדומה L110b. קירות נוספים ושני בסיסי אומנות, מגולפים בקפידה ומרוחקים כ-2.5 מ' זה מזה, נתגלו בחלק הצפוני של הריבוע (איור 4). ביניהם נבנו קירות על יסוד החצוב בסלע האם (W113 ו-W116, ככל הנראה קיר אחד). בקיר 116 פתח כניסה למבנה. מדרום לשתי האומנות נבנו שני קירות נוספים בכיוון צפון–דרום: W112 ו-W117, מאבני כורכר בינוניות ללא חומר מליטה והם יסודות מבנה שנדבכיו העליונים לא השתמרו, למעט שלוש אבני גזית בחלק הדרומי של קיר 112. יסודות המבנה, רצפת כורכר מקוטעת
(L110a) ומקטרת חרס מן המאה הי"ח שנמצאה מעט מעל שרידים אלה מעידים על שוד אבנים ופגיעה במבנה בתקופה העות'מאנית (המאה הי"ח לסה"נ).
שברי כלי החרס שנתגלו במבנה הם מן התקופה הצלבנית: 'קערת עכו' (איור 1:5), קערה מזוגגת מעוטרת בפסי חיפוי (איור 2:5), סיר בישול מן החוף בלבנון (איור 3:5), אמפורה (איור 4:5), קערות חרס מזוגגות מיובאות ממגוון מקומות: מנמל סן סמיון (איור 5:5), מהאזור האגאי, קערה המעוטרת בטכניקת השמפלבה עם עיטור של ארנבת (איור 6:5), פרוטו מיוליקה מדרום איטליה (איור 7:5), כלי מטיפוס זיוקסיפוס (איור 8:5) וכלי המעוטר בסגרפיטו מקפריסין (איור 9:5). כן נמצאו מטבעות מן המאה הי"ג (ר"ע 106367, 106368, 106369 ר' שיאון להלן), כלי זכוכית וחלקי חלונות זכוכית (איורים 6, 12; ר' גורין-רוזן, להלן), חלקי עופרת ששימשו לחיבור שמשות הזכוכית (איור 7) ומסמרים רבים. נתגלו שני שברי לוח נושא כתובת, ככל הנראה מצבת קבורה של אישה משנת 1218 (איור 8):
 
[hic iacet -----a]
uxor ----]ei : c[----
---I : supe]rviv‹i›en(s)
bit : d(ie) : sec]ond(o) sep
tembris : ]anno : g
ratiæ : mo:]      cco : xv
                                 iiio
כאן שוכבת (שֵם), אשתו השורדת של (שמות). היא מתה ב-2 בספטמבר, בשנת התהילה 1218.
 
המבנה המאוחר היה ככל הנראה מבנה מונומנטלי. שולבו בו בסיסי אומנות מגולפים בקפידה המתאימים לבנייה מונומנטלית בתקופה הצלבנית (ר' ממצא מהמצודה ההוספיטלרית בעיר, חדשות ארכיאולוגיות קא–קב, קו, 110, 113). על פי שרידי האדריכלות שנשתמרו ועל פי חלונות הזכוכית ולוח השיש ייתכן שהייתה כאן או סמוך כנסייה או קפלה מן התקופה הצלבנית.
מן התקופה העות'מאנית נתגלה בחלקו הדרומי של הריבוע קטע של רצפת כורכר עבה
(L110a) וכן הצטברויות של אדמה חומה כהה מפני השטח ועד לעומק של כ-3 מ' ובהן קרמיקה רבה מן התקופה ההלניסטית, מעט מן התקופות הרומית הקדומה, הצלבנית והעות'מאנית ומקטרות. שוד האבנים של המבנה מהתקופה הצלבנית נערך ככל הנראה בפרק זמן זה, בעת בניית הביצורים או חיזוקם במאות הי"ח-הי"ט לסה"נ.
 
בריבוע K נתגלה ממצא ארכיטקטוני דל מהתקופה הצלבנית שעיקרו מילוי אדמה (L109, כ-4.5 מ' עומק, 1.5 מ' מעל פני הים; איור 9). החפירה הופסקה בשל בעיית בטיחות.
רוב השרידים הם מהתקופות ההלניסטית והצלבנית, אך נתגלו גם כלי חרס מן התקופות הרומית, הביזנטית, והאסלאמית הקדומה. כן נתגלה מטבע מן התקופה האומיית (ר"ע 106365, ר' שיאון להלן).
מן התקופה ההלניסטית התגלה קיר (W119) הבנוי מאבנים מסותתות היטב שביניהן חומר מליטה חום כהה שנמצאו בו שברי כלי חרס. נראה כי חלקו העליון של הקיר נשדד או פורק בעבר ובשלב מאוחר נבנה מעליו קיר W103, כנראה על יסודותיו. המשך הקיר מזרחה חסר אף הוא ואבניו נשדדו ככל הנראה לפני מילוי הכורכר (L109). הקיר התגלה רק בחתך ולא נחפר כולו. במילוי המאוחר (L120 ,L109) נתגלה ממצא רב מן התקופה ההלניסטית: שברי כלי חרס רבים, ובהם אמפורות עם ידיות חתומות (ר' פינקלשטיין להלן), שברי כלי זכוכית וגושי זכוכית גולמית (ר' גורין-רוזן להלן), שברי טיח מצויר (פרסקו) ומטבעות (ר"ע 106361, 106363, 106364, 106365, ר' שיאון להלן).
על סמך סגנון הבנייה של קיר 119, הממצא במילוי L109 ושברי הטיח המצויר נראה כי במקום עמד מבנה מפואר מן התקופה ההלניסטית. 
מן התקופה הצלבנית נמצאו שרידים מתחת למפלס האספלט שהוסר בחלק המערבי של הריבוע, וככל הנראה היו שרידים גם במפלס גבוה יותר בחלק המזרחי של הריבוע שנהרס בעבר. נמצאו מעט אלמנטים ארכיטקטוניים. בחלק הצפוני-מזרחי של הריבוע נתגלה החלק התחתון של בור ספיגה ובו כלי חרס. בחלק הדרומי-מערבי של הריבוע נתגלו קיר 103 ורצפת טיח המשתפלת כלפי מערב (L101).
בחפירה נחשף רק חלקו המערבי של בור הספיגה (איור 10). נחשפו שלושה קירות
(W108 ,W107 ,W104) הבנויים מאבנים מלבניות מסותתות חלקית ללא חומר מליטה, לעתים עם אבנים קטנות ביניהן. המתקן שנחפר לתוך מילוי הכורכר ומדופן בקירות שרק הפן הפנימי שלהם מיושר, היה כנראה מתחת לפני הקרקע בתקופה הצלבנית. כאמור, חלקו העליון של המתקן לא שרד. מחצית מתכולת הבור נחפרה (L114) ונתגלו בו כלי חרס מן התקופה הצלבנית בתוך שכבת אדמה אפורה לחה ובה כתמים צהבהבים.
החלק המערבי של הריבוע מכוסה שכבת טיח המשתפל מערבה (L101). מתחת לשכבה זו ובכל הריבוע נמצא מילוי של כורכר בצבע כתום (L109), שהכיל לעתים חצצים, כמות רבה של קרמיקה מן התקופה ההלניסטית וכן מעט קרמיקה מן התקופות הרומית הקדומה, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית. כמו כן נמצאו שברי טיח מצויר ומטבעות מן התקופה ההלניסטית. החפירה הועמקה במרכז הריבוע (L120, כ-1.5 מ' מעל פני הים), שם היה עיקר הממצא הלניסטי ונמצאו בו גם חרסים מהתקופות הביזנטית עד הצלבנית. נראה כי זה המשכו של המילוי מן התקופה הצלבנית.
קיר 103 שנבנה מעל קיר 119 (לעיל) בנוי מאבני שדה המסודרות בשכבות על פי גודל האבנים. משטחי הטיח מכסים בחלקם את הקיר שהתגלה רק בחתך. מצפון לקיר ומתחת לשכבת הטיח (L101) נחשפה שכבת מילוי עדשתית בצורתה של חצצים, ייתכן פסולת סיתות אבנים של שודדי האבנים של קיר 119 ששדדו את האבנים וסיתתו אותם לפי צורכיהם (איור 11).
נראה כי במקום היה מבנה מפואר מן התקופה ההלניסטית שחלק מקירותיו נשדד בתקופה הצלבנית. עם זאת ברור כי בתקופה הצלבנית כל האזור הנחפר מולא במילוי מכוון של כורכר לעומק של לפחות 4.5 מ'. מעל מילוי זה יצקו שכבות טיח לבן וקיר 103 נבנה ממערבו, ייתכן ששימש קיר תמך למילוי ולשכבות הטיח. מעל המילוי נבנה ככל הנראה מבנה, שממנו שרד רק חלקו התת-קרקעי – בור הספיגה.
 
למרות היקפה המצומצם של החפירה, הממצא משני ריבועי החפירה מוסיף מידע מעניין על עכו בתקופה הצלבנית בכלל, ועל רובע המונמיזר בפרט. את הממצא השונה בשני הריבועים ניתן להסביר במיקומם. ריבוע K קרוב יותר לאזור החומה וייתכן שהמילוי שנחפר קשור לביצור או למבנה איתן בשולי רובע המונמיזר. לעומתו ריבוע A נמצא בלב איזור המגורים של הרובע. מהחפירה עולה שהטופוגרפיה בתקופה הצלבנית הייתה ככל הנראה שונה מזו של היום.
מן התקופה ההלניסטית נמצאו שברי כלי חרס, אמפורות, מטבעות וכלי זכוכית ללא שרידי מבנים.
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
נמצאו כ-190 שברי זכוכית כ-100 מהם ניתנים לזיהוי. רוב הזכוכית היא מן התקופה הצלבנית. שברים אחדים מייצגים תקופות קדומות יותר ובהם שני שברים שמקורם ב-L109: שבר כוס מנופחת המעוטרת בחריטות אופקיות מן התקופה הרומית הקדומה ושבר של שפת פכית מעוטרת בחוט עבה מהתקופה הרומית המאוחרת.
הממצא מהתקופה הצלבנית כולל כלי שתייה – בעיקר כוסות ובקבוקים וכמות גדולה של שברי חלונות. הכלים והחלונות עשויים מזכוכית חסרת צבע המכוסה בשכבה עבה של בלייה שחורה. התיארוך מסתמך על השוואת הכלים עם מכלולים צלבניים מובהקים מן המאה הי"ג שנבדקו, למשל מכלול הזכוכית מהמצודה ההוספיטלרית (א' שטרן, חדשות ארכיאולוגיות 110: 16–17, 113: 13–15) וכן ממצאי הזכוכית מהחפירה במלון אבירים (ד' שיאון וא' ט'צר, חדשות ארכיאולוגיות 108: 17–24).
 
מהכוסות האופייניות שרדו שפות נוטות חוצה ומעוגלות באש ובסיסים טבעתיים חלולים דחופים פנימה. הדופן דקה במיוחד. שתי כוסות כאלה שגופן עוטר בדגם צלעות מסובבות נמצאו ב-L105. הכוסות דומות מאוד, נבדלות בזווית הנטייה של הדגם. כוס מס' 1 נופחה לדגם צלעות מרווחות וסובבה מעט כך שלצלעותיה נטייה קלה מאוד (איור 1:12). כוס מס' 2 עם צילוע צפוף יותר סובבה וצלעותיה נטויות באלכסון (איור 2:12). כוס מעוטרת בדגם דומה נמצאה גם ב-L115. כן נמצאו כמה שפות בקבוקים וצווארים, לפחות שלושה מטיפוס המאופיין בשפה נוטה חוצה שמתחתיה קפל פתוח, הבולט כלפי חוץ (איור 3:12). בקבוק מס' 3 מזכוכית חסרת צבע עשוי ברישול רב, מאוד לא סימטרי ומשקף את התוצרת המקומית.
שבר מס' 4 (איור 4:12) שייך ככל הנראה לקערת נר גדולה שאליה הוצמדו ידיות אוזן קטנות ומתחת להן רצועת זכוכית מוארכת. גם הידית והרצועה הנלווית עשויות ברישול רב מזכוכית חסרת צבע, מצופה בשכבת בלייה בדומה לכלים ולחלונות.  
 
ממצא הזכוכית החשוב בחפירה זו הם שברי חלונות. חלק גדול מהם עובדו וקצותיהם שוברו למגוון צורות, למשל שלושת החלונות הטרפזיים שפאותיהם הקצרות משובררות בצורה מעט מעוגלת והחיבור שלהם יוצר צורת עלי כותרת של פרח (ר' איור 5:12–7). שלושת החלונות עשויים מזכוכית חסרת צבע. למס' 6 ו-7 יש תת-גוון ירקרק והם מכוסים ציפוי חולי על שכבת בלייה שחורה עבה מאכלת, שמתחתיה קרום בלייה ססגוני, הנחשף לאחר הסרת השכבה העבה.
חלונות אלה יוצרו מחלונות עגולים עבים, עשויים בניפוח, המוכרים בכינויים Bull's-eye – מרכזם מעובה ויש בו צלקת של מוט הזגג. סימני הסיבוב הספירליים המאפיינים אותם ניכרים היטב בחלק מהשברים שעובדו למגוון צורות גיאומטריות. ריכוז כזה של שברי זכוכית מחלונות במגוון צורות נדיר יחסית וסביר להניח שמקורו בחלון אחד או בכמה חלונות שעיטרו מבנה ציבור כלשהו. חלונות מטיפוס זה נמצאו בכנסייה הצלבנית בעתלית וגם שם רוב השברים מזכוכית חסרת צבע ורק אחדים מזכוכית צבעונית (Johns C.N. 1935. Excavations at Pilgrim's Castle, ‘Atlit [1931−2]. QDAP 4:133). מאחר שריכוז גדול של חלונות כאלה נמצא ב-L110 ניתן לשער שמקורם בחלון אחד שבו היה דגם מורכב הדומה לדגם המשוחזר בצילום (איור 6): דגם שבמרכזו עיגול, סביבו עלי כותרת בדומה למס' 57 ומעליהם יחידות נוספות של טרפזים רחבים וקצרים. סביר להניח שחלונות אלה חוברו באמצעות מחברי עופרת, שהיו נהוגים בתקופה זו. חלק מהחלונות שנמצאו בלוקוס זה היו מעוותים, ייתכן תוצאה של חום רב. חלונות נוספים מרובעים, מלבניים וטרפזיים נמצאו ב-L100.
 
עוד נמצאו כמה גושים של פסולת מתעשיית זכוכית, בהם שני גושים של זכוכית גולמית בגוון ירקרק המייצגים אולי תעשייה קדומה יותר. גוון הזכוכית וטיבה דומים לזכוכית רומית-ביזנטית ולא לזכוכית צלבנית (L109 ,L100). גוש נוסף של פסולת זכוכית מתעשייה נמצא ב-L115.
 
המטבעות
דני שיאון
פרט לשני מטבעות שאינם ניתנים לזיהוי, עשרת המטבעות והאסימונים שהתגלו בחפירה מובאים בטבלה שלהלן.
ר"ע
שליט/ רשות טובעת
תאריך המטבע
מטבעה
הערות
106361
אנטיוכוס הג'?
187-198 לפסה"נ
עכו?
 
106362
סלווקי
150-175 לפסה"נ
צור?
 
106363
טביעה עירונית
125-169 לפסה"נ
עכו
 
106364
תלמי הו'
164/3 לפסה"נ
פאפוס (קפריסין)
טטרדרכמה מכסף
106365
אומיי אנונימי
סביב 700 לסה"נ
לא ידוע
 
106366
אל עאדל הא'
1210/11 לסה"נ
דמשק
 
106367
הומבו הג' (Humbaud III 1180–1220 לסה"נ)
סביב 1200 לסה"נ(?)
אוריאל (Hurielצרפת, דוכסות ברי)
 
106368
הוגו הד' (1213–1271)
סביב 1230
דיז'ון (צרפת)
 
106369
עירוני (?)
המאה הי"ג
עכו
אסימון עופרת
106370
עירוני (?)
המאה הי"ג
עכו
אסימון עופרת
 
המטבעות מן התקופה ההלניסטית שכיחים בעכו, פרט למטבע של תלמי הו' (ר"ע 106364) שכבש לזמן קצר את פניקיה וארץ ישראל ומטבעותיו נדירים אף שטבע בעכו.
המטבע מהתקופה האיובית, שני המטבעות מהתקופה הצלבנית העשויים כסף סיגים ושני אסימוני העופרת השכיחים בעכו משקפים היטב את מחזור המטבעות במחצית השנייה של התקופה הצלבנית במאה הי"ג. המטבע הנדיר מדוכסות ברי (Berry) בצרפת (ר"ע 106367) ומטבע נוסף שנמצא בעבר בעכו הם היחידים מסוגם שנמצאו עד כה בישראל.
 
האמפורות
ג'ראלד פינקלשטיין
נמצאו 91 שברי אמפורות דיאגנוסטיים, חתומים ושאינם, המעידים כי התמונה מדרום הלבנט הינה קלסית ואופיינית בעיקר לעכו.
 
טבלת סך כל השברים
מקור
כמות
תקופה (בקירוב; לפסה"נ)
צפון האגאים
5 (ת'סוס, מנדה ואחרים)
המאה הד'
שפות פטרייה מדרום-מזרח האגאים
4 = 3 + 1 מסמוס (?)
המאה הד'
ידית סל
1
המאה הד'(?)
ח'יוס
3
המאות הג'–הב'(?)
רודוס
41 = 29 + 12 חותמות
שליש שני של המאה הג'–סוף המאה הב'
קוס
12
המאה הב'
קנידוס
6 = 5 + 1 חותם
המאה הב'
החוף המערבי של אסיה הקטנה
5 = 3 'דרסל 24' + 2 מאפסוס 'קבוצת ניקנדרוס'
מחצית שנייה של המאה הב'
איטליה
13 (1 מברינדיזי ?)
המאות הב'–הא'
 
חותמות על אמפורות
מס' רישום
קריאה
מקור
תאריך (לפסה"נ)
הערות
100.1052A
רימון (?)
?
?
הלניסטי? ידית שטוחה (2.1×4.3 ס"מ), חומר צהבהב בהיר עד אדום, מאוד גריסי (שמוט), פני שטח חום בהיר
120.1101.2
לא קריא
רודוס
250–230(?)
Pd I-II
102.1205
ת'יאודורוס/פנמו/ת'יאודורו
רודוס
235–198
פבריקאנט Θ, המאה הב' (235–215?)
109.1059
לא קריא
רודוס
230- 210
Pd II
119.1087
פאוסניה
רודוס
222–205
פבריקאנט P, המאה הב'
120.1101.1
ת'מוקרטיוס/ רוז
רודוס
200–172
פבריקאנט D, המאה הא'
102.1260
̉Επὶ Εu[ -φρ[ - Θευφάν[ ? / Κν - ίδιον / Amphora
קנידוס
188–167
חותם דמוי לב, הלניסטי מאוחר: Eu[φρων
 Pd IVA?
110.1073
היפוקרטיס/רוז
רודוס
172–148
 
109.1083
אנטימאחו/ מטה מרקוליס מימין
רודוס
170–147
 
109.1055
̉Επ[ὶ -----] / JUακινθίου
רודוס
160–146
Pd IV
102.1205
̉Επὶ Σωσικλευς / Σμινθίου
רודוס
159–153
 
100.1020A
מיד'ה; אשכול ענבים/ מטה מרקוליס מימין
רודוס
144–119
 
109.1020
̉Επὶ Νικασα / γόρα / ̉Αγριανίου
רודוס
133–132
אפונים N, מאה ב'
102.1209
רוז לא ברור
רודוס
125–100
Pd V-VI