שטח A

מתקן מטויח (L104; מידות 0.4×0.8 מ'; איור 2). מן המתקן השתמרה פינה (W2 ,W1), הבנויה מאבני גיר מסותתות (0.4×0.4 מ') לגובה נדבך אחד. בקירות המתקן הובחנה כמות רבה של חומר מליטה לבן מסיד צרוף באיכות בינונית. הקירות והרצפה מטויחים בטיח באיכות טובה, המורכב מסיד מעורב בגרגרי חול (4 מ"מ גודל), צדפות וגיר גרוס. בשל מצב השתמרותו הגרוע, לא היה אפשר לתארך במדויק את המתקן. במילוי שמעליו נמצאה קרמיקה מראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
קבר ארגז (L112; אורך 1.6 מ', רוחב 0.3–0.5 מ'; איור 2). הקבר בנוי בציר צפון–דרום מאבני כורכר מסותתות. דופנותיו מצופות אבני כורכר גדולות. בתוך הקבר נמצא פרט בארטיקולציה אנטומית – עדות לקבורה ראשונית; הראש הונח בצפון. הממצא האוסטיולוגי נמצא במצב גרוע, וכלל שברי עצמות, כיפת גולגולת, שן ועצמות פוסטקרניאליות. שן קדם-טוחנת תחתונה מראה שחיקת אמייל בלבד, שורש השן שבור, אך אפשר לראות שהוא מעובה וסביר להניח שכבר נסגר. גילו של הפרט על פי דרגת שחיקת השיניים: 15–20 שנה. בצדו הצפוני אבן בולטת במיוחד, ככל הנראה מצבה.
הממצא בקבר כולל כלי חרס שחוקים ולא אינדיקטיביים, שרידים מקופסת תכשיטים (אחת או יותר) ועגיל. מן הקופסה שרדו רק חלקי המתכת; דופנותיה, שהיו עשויות ככל הנראה מעץ, לא שרדו. מבין חלקי המתכת נמצאו לשונית ברונזה (איור 1:3), שנקבעה בצד החיצון של לוח המכסה; ידית קשתית (איור 2:3), שמוקמה במרכז המכסה; ומסמרים בעלי ראש עגול (איור 3:3) מעוטרים בחריטה של מעגלים חד-מרכזיים. סביר להניח שמסמרים אלה הידקו לוח ברונזה למכסה הקופסה. כן נמצאו טבעות ברונזה (איור 4:3) ופריט מתכת נוסף ששימשו לקישוט הקופסה, ועגיל ברונזה (כ-5 ס"מ קוטר; איור 4).
ממערב לקבר 112 נמצא אולי קבר נוסף (L107) ולידו שבר קדרה מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 12:6).
קבר(?) (L111; איור 2). במרחק של כ-3 מ' מדרום-מערב למתקן המטויח 104 נמצא שבר גולגולת על הקרקע הטבעית. לצדו נמצאו שברי עצמות גף עליון (אולנה, רדיוס והומרוס מאזור המרפק) וכיפת גולגולת שנמצאה מעל מפרק המרפק ולצדה שתי שיניים: קדם-טוחנת ראשונה ושנייה, עליונות, שעליהן חשיפת דנטין באחת התלוליות. על פי דרגת שחיקת השיניים, נראה שגילו של הפרט 20–30 שנה; מינו אינו ידוע.
 
שטח B
מתקן תעשייתי (L227; איור 5). המתקן מעוגל (3 מ' קוטר), בנוי מאבני גוויל בינוניות וקטנות (0.2×0.2 מ', 2–3 נדבכים גובה השתמרות), ללא חומר מליטה ביניהן. בתוך המתקן נתגלו שברי כלי חרס מן התקופה האסלאמית הקדומה: קדרה (איור 11:6) וקנקנים (איור 13:6, 14). נראה שהמתקן שימש לאחסון, או לפעילות אחרת הקשורה למשק החקלאי.
קבר ארגז (L208; אורך 1.6 מ', רוחב 1 מ'; איור 7). הקבר בנוי מאבני כורכר מסותתות בציר מזרח–מערב. הוא לא נחפר עד תום בשל מגבלות החפירה, אך מסביבו נלקטו שברי כלי חרס מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
כבשני יוצר לכלי חרס (L223 ,L219; קוטר 2.5 מ'; איור 8). לכבשנים מתאר עגול; מצב השתמרותם גרוע. הם סמוכים זה לזה ובנויים מלבנים צרופות (0.20×0.35 מ'). בשני הכבשנים השתמר רק תא השרפה, ללא החלקים העליונים (תא הכלים והכיפה). באחד הכבשנים (L219) השתמר בסיס האומנה (L224) שתמכה ברצפת הביניים שעליה נצרפו הכלים. בתוך הכבשנים נמצאו באתרם שברי קערות מהתקופה הביזנטית (איור 6: 4, 5).
מפלסי חיים (L221 ,L213 ,L212 ו-L222). נחשפו מפלסי חיים שבהם שברי כלי חרס רבים: קערות וקנקנים מהתקופה הפרסית (איור 6: 1, 2); קדרה (איור 3:6), קנקני שק (איור 6:6, 7) וקנקני עזה (איור 6: 8, 9) מהתקופה הביזנטית וקערה מזוגגת (איור 10:6) מן התקופה האסלאמית הקדומה.
 
שטח C (איור 9)
כבשן יוצר לכלי חרס (L506 ,L505). לכבשן מתאר עגול (1.65 מ' קוטר); מצב השתמרותו גרוע. סביבו נמצאה קרמיקה מהתקופה האסלאמית הקדומה וקנקן מהתקופה הממלוכית (איור 15:6).
 
בחפירה נחשף חלק מאזור תעשייה, הנמצא ככל הנראה בפאתי היישוב. מיקום זה נבחר משיקולים אקולוגיים ותברואתיים. ייתכן שיש לקשור את קבר הארגז מן התקופה הביזנטית (לוקוס 208; ר' לעיל) לקברים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה שחשף א' גורזלזני בשנת 1998 באתר אונו, כ-200 מערבה מכאן (ר' חדשות ארכיאולוגיות 53:111).