בריבוע 1 נחשף קיר רחב (W110) שכיוונו דרום-מזרח–צפון-מערב, בנוי אבני גיר מסותתות, ומושתת על גבי הצטברות סחף. הפן הדרומי-מערבי שלו נחשף עד למפלס היסוד (איור 2). בקצה הדרומי-מזרחי של הקיר נחשפו שרידי סף (כ-1 מ' רוחב; איור 3). במילוי הסמוך לתחתית הקיר (L117) התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), בהם קדרת בישול  וקנקן שק (איור 1:4, 3). בהצטברות שמצפון-מזרח לסף (L120) נמצא שבר של קדרת בישול המתוארכת למאות הו'–הז' לסה"נ (איור 2:4). מדרום-מערב לקיר נחשפה שכבת מילוי מכוון (L104) בגוון ורוד הנמשכת עד למפלס התחתון של יסוד קיר 110. המילוי היה עשיר בשברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית, בעיקר של קנקני שק וקנקני עזה (איור 4:4, 5) ומעט שברי קנקנים מהתקופה הרומית הקדומה (איור 5:5, 6) ושברי כלי זכוכית מהתקופה הרומית המאוחרת. נראה שמילוי זה היה חלק מבור אשפה.

בריבוע 2 התגלה קיר (W111; איור 6) היוצר כנראה פינה עם הקצה הצפוני של קיר 110. קיר 111 נבנה מאבני גיר מסותתות במגוון גדלים, וביניהן אבני שדה קטנות מלוכדות באדמה. בחלק הצפוני של הריבוע התגלה קיר נוסף (W112) הניגש בקצהו הדרומי-מזרחי אל קיר 111, ובקצהו הצפוני-מערבי אל קיר שהתגלה בריבועים 2, 3 (W114). קירות 111 ו-114 שרדו עד גובה שלושה נדבכים, ואפשר שנועדו לתיחום מרחבים פנימיים הממצא מהצטברות אדמה הסמוכה לבסיסי הקירות (L103) כלל שברי גוף של קנקני שק ושברי רעפים משלהי התקופה הביזנטית (איור 8:4). הממצא מהמילוי מתחת למפלס היסודות (L106) כלל שברי פערורים מתקופת הברונזה הקדומה 2ב (איור 3:5), ונראה שמקורו בסחף מתל אסור הסמוך.
בריבוע 3 התגלה קיר (W113) היוצר פינה עם קיר 114 (איור 7), ועם קיר נוסף שהתגלה בקצה הצפוני של החפירה (W115). יסודות הקירות 113 ו-115 בנויים אבני גוויל ואבנים מסותתות למחצה, בהן אבני שדה קטנות מלוכדות באדמה. גם קירות אלו, כמו הקירות בחלק הדרומי של החפירה, נבנו ללא תעלות יסוד על גבי סחף שמקורו מהתל הסמוך. הממצא מהצטברות הסמוכה לקירות (L105) כלל שברי חרסים של קנקני שק משלהי התקופה הביזנטית, המאות הו'–הז' (איור 6:4, 7). הממצא מהמילוי או ההצטברויות סמוך לקירות 113 ו-114 ומתחת למפלס הבסיס שלהם (L118) כלל שברי סיר בישול (איור 2:5) וקנקן (איור 4:5) מתקופת הברונזה התיכונה 2א'. הממצא מההצטברות שמצפון-מזרח לקיר 113, מתחת למפלס הבסיס שלו הוא מתקופת הברונזה, וכלל שבר של טס מתכתי המיובא מלבנון ומתוארך לתקופת הברונזה הקדומה 2 (איור 1:5).  
 
השרידים שנתגלו בחפירה הם חלק ממבנה רחב מידות, שקירותיו אורתוגונליים, אך כיוון שלא נמצאו שרידים מעל לגובה הרצפות, קשה לעמוד על טיבו. חרף העדרם של לוקוסים חתומים אפשר לתארך את המבנה לתקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ), על סמך כלי החרס ושברי כלי הזכוכית שנמצאו לצד יסודות הקירות. יש לציין שגם על פני השטח ממזרח לשטח החפירה וסמוך לה נתגלו שברי כלי חרס, רעפים, אבני פסיפס ומעט כלי זכוכית המתוארכים לתקופה הביזנטית ותומכים בתיארוך המבנה לתקופה זו.
הממצא מהחפירה מצטרף לממצאים אחרים מהתקופה הביזנטית שנמצאו בתל אסור, ומעיד על הימצאות יישוב קבע. גודלו של המבנה ותוכניתו המדויקת מרמזים על רמת חיים גבוהה, ומיקומו מראה שהיישוב בתקופה הביזנטית השתרע ממזרח לתל, מצפון-מזרחלמעיין שמדרום לתל.