אמת המים. בחלקו הדרומי-מערבי של שטח החפירה נחשף קטע של האמה (11.5 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות מרבי), שדופנותיו (W104 ,W103) נבנו באבנים מסותתות חלקית שלוכדו במלט בהיר וטויחו בטיח לבן אחיד. דופן 103 (כ-0.6 מ' רוחב, 3.1 מ' גובה מרבי) נבנתה לעומק רב, אך היא לא הושתתה על הסלע. דופן 104 (כ-0.5 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה חשיפה) לא נחשפה למלוא גובהה בשל בעיות טכניות. בקטע הדרומי-מערבי של האמה הונח בתוכה, בראשית התקופה העות'מאנית, צינור חרס (0.25 מ' קוטר; איורים 3; 4: 3) בתוך יציקת טיח. על האמה וסמוך לה נבנו שתי נקודות בקורת לביוב, שפגעו באמה, האחת נבנתה בימי המנדט הבריטי והשנייה נבנתה כנראה בשנות החמישים של המאה הכ'.

 
גשר הקשתות. הגשר נבנה באבנים מסותתות גדולות, והיה מבוסס על קשתות, מהן ארבע נחשפו בחפירה זו. הקשת הצפונית-מזרחית השתמרה בשלמותה (כ-2.5 מ' רוחב; איור 5), הקשת הצמודה אליה מדרום-מערב השתמרה רק בחלקה ואילו שתי הקשתות הדרומיות-מערביות נהרסו כמעט לחלוטין בעקבות הנחת צינור הניקוז. גובה הגשר משתנה בהתאמה לפני השטח. על הגשר השתמרו שתי שכבות טיח של בסיס אמת המים; דופנות האמה לא השתמרו. בין שתי שכבות הטיח של האמה השתמר משקע טין, המלמד כי שכבת הטיח העליונה היא תיקון מאוחר של האמה. סמוך לקשתות הצפוניות-מזרחיות (L110) התגלה בבסיס הגשר מטבע שחוק, שזמנו אינו ודאי, אולי ימי אלכסנדר ינאי או הורדוס, ומכל מקום אין הוא תורם לתיארוך זמן בניית הגשר. מהקשת הדרומית-מערבית של הגשר השתמרו רק שרידי בסיס הגשר ותחילת הקשת (W105; עומק חפירה מרבי 2.3 מ'). בעפר סמוך לבסיס הגשר (L107) התגלו שני שברי קערות, האחת מזוגגת וזמנה בתקופה הממלוכית (איור 4: 1) והשנייה היא קדרה מטיפוס arched rim מהתקופה הביזנטית (איור 4: 2); ייתכן שמקום זה הוא תעלת היסוד של הגשר.
 
קונרד שיק היה הראשון שתיאר את האמה והגשר הנושא אותה, בעת שתיעד את בריכת הסולטן וסביבתה בשנת 1898. התוכנית והחתכים המפורטים המצורפים למאמרו מאפשרים לשחזר היטב את האמה והגשר, אולם אין הם מסייעים לתיארוך השרידים. אמת המים התחתונה שימשה מקור המים לירושלים למן ימי החשמונאים ועד לתקופה העות'מאנית. בשל השימוש הממושך באמה והתיקונים הרבים בה קשה לתארך את שלביה. שיטת הבנייה בקטע הדרומי-מערבי של האמה דומה לקטעים מהאמה שנחשפו בעבר ותוארכו לתקופה הרומית הקדומה. גשר הקשתות לעומת זאת מתוארך לתקופה הממלוכית על סמך כתובת הקדשה משנת 1320 לסה"נ, שהייתה משולבת בו (היא ניכרת בתצלומים, אך טרם נחשפה). בכתובת זו נזכר הסולטן הממלוכי נאסר א-דין מוחמד בן קלאון. כמו כן, בתעלת היסוד של הקיר הצפוני של האמה התגלו בחפירה זו מעט חרסים מזוגגים מהתקופה הממלוכית, התומכים בתיארוך זה. ייתכן שאמת המים נבנתה במקור בימי החשמונאים וחצתה את הערוץ של גיא בן הינום על גשר שנהרס מחוסר תחזוקה או משטפונות ובתקופה הממלוכית נבנה גשר חדש במקום.