מבנה רומי על האקרופוליס (שטח D4g3/4)

שרידים מהתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ) זוהו בכל שטח הכיפה של התל הגבוה ונחפרו בכמה שטחים בעונות הקודמות (60:28 IEJ). בעונה הנוכחית נחשפו שני קירות מקבילים (כ-1 מ' רוחב) בציר דרום-מערב–צפון-מזרח, שנבנו על הסלע הטבעי מאבני גוויל גדולות (0.4 מ' גודל ממוצע). כלי החרס המתייחסים לקירות מתוארכים למאה הא' לסה"נ, תקופה שבה פרח יישוב יהודי בתל. נחשפו אבני שחיקה רבות, בהן החלק העליון של אבן שחיקה אולינטית (איור 2). מפולת אבנים שהייתה פזורה לרוחב כיפת התל מעידה אולי על מבנה נוסף מהתקופה הרומית. סקר GIS של קירות האבן החשופים מעיד על מבנה גדול (30×50 מ'; איור 3). הקשר בין מבנה זה לבין המבנה שנחפר יתברר בעונות הבאות.
 
ביצורי האתר (אזור השער – שטח 6/7 E3f; המדרון הדרומי – שטח C6i3–j3)
האגף המזרחי של מערכת שער העיר ששימש כניסה לתל העליון נחפר בעונות 2007–2008 בקצה הצפוני-מזרחי של התל הגבוה (28–25: 60 IEJ). בעונה זו נפתחו שני ריבועים מדרום לשער במטרה לאתר את החומה שהייתה קשורה לשער. נחשפו שרידי מבנה גדול שהובחנו בו לפחות שלושה שלבי שימוש. המבנה מאוחר למערכת השער וכל השלבים בו מתוארכים לתקופת הברזל 2א' על בסיס כלי החרס שנמצאו בו (איור 4). קו החומה לא אותר בריבועים שנחפרו אולם סקר GIS איתר את קו החומה מדרום-מזרח לשער, לאורך הקצה המזרחי של התל הגבוה; ייתכן שהחומה ניגשה לשער ממזרח.
בקצה המערבי של האתר נחשף קטע של חומה (W837; אורך 4.5 מ'; איור 5). הקיר נבנה מגושי בזלת גדולים (עד 0.55 מ' אורך, כ-2 מ' רוחב) וכיוונו צפון–דרום. קיר ניצב לו (W836) נבנה גם הוא בשיטה זו (1.5–1.7 מ' רוחב); ייתכן שהוא חלק ממערכת הביצור וניתן לראות בו חומת סוגרים. את כלי החרס המשויכים לקיר ניתן לתארך לסוף תקופת הברונזה התיכונה (ב"ת 2ב')–ראשית תקופת הברונזה המאוחרת (ב"מ 1).
 
מצודה משלהי תקופת הברזל (שטחים D4 j10–D5 j1)
כיפת תל רכש הייתה מוקפת במתחם מונומנטלי (כ-70×80 מ'). נחפרה הפינה הדרומית-מזרחית של המתחם. בשלושת הריבועים שנפתחו נחשפו שני קירות מקבילים בציר מזרח–מערב בנויים היטב (W930 ,W925; איור 6). בשטח שבין שני קירות היו כנראה חדרים או אולמות של המתחם. בקיר 925 הצפוני הותקנה כניסה רחבה (2.1 מ' רוחב) ולה סף אבן. הכניסה נפתחה לצפון לרצפת אבן (F199; מידות 2.0×3.3 מ'). ההצטברות הרדודה מעל הריצוף ועד פני השטח הקשתה בתיארוך הריצוף והמתחם. החרסים שנאספו מחתכי בדיקה עמוקים מתחת לריצוף תוארכו לתקופת הברזל 1. עם זאת, החרסים שנמצאו מעל הריצוף ובשכבת המעבר שמפרידה את הריצוף מפני השטח בין שני הקירות תוארכו לשלהי תקופת הברזל ולתקופה הפרסית. על סמך קנקני טורפדו רבים ומורטריה מטין כתום שנמצאו נראה כי יש לתארך את המתחם כולו, שטיבו עדיין לא ברור, לסוף תקופת הברזל 2. הממצאים שיתוארו להלן עשויים להצביע על בוניו ותאריכו של המתחם: אבן גדולה ועגולה שזוהתה על ידי ד' עיטם כחוליית עמוד מהטיפוס המוכר במבנים אשוריים בארץ-ישראל; קערה אשורית שנמצאה על פני השטח ומוצגת עתה במוזיאון עין דור ופיבולה עשויה ברונזה מטיפוס מסופוטמי שתוארכה על ידי ה' צומוטו למאות הז'–הו' לפסה"נ ונמצאה בתוך קיר אבן (W841; ר' איור 5) במערכת הביצור המערבית.
 
מזרח התל – החדרים המערביים (שטח D6)
המבנה הגדול שנתגלה בצד המזרחי של התל ונחפר בשנים 2007–2008 שימש ככל הנראה בתקופות הב"מ–ברזל 1 (36–32: 60 IEJ). בעונה זו נחפר האגף המערבי של המבנה, מדרום לקיר W486 (איור 7). קירות קדומים שנשתמרו לגובה של כ-2 מ' נמצאו מתחת לשרידים של ברזל 1. שברי כלי החרס שנאספו מחדרים אלה כללו כמות נכבדה של חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת שכנראה מייצגת את שלב השימוש הראשון של המבנה. דומה שהקמת המבנה הותאמה לטופוגרפיה של צדו המזרחי של התל. כך היו הרצפות מתקופת הברזל 1 בצד המערבי של המבנה גבוהות יותר ממטר אחד מהרצפות בנות תקופה זו ממזרח לקיר W486.
בחתך בדיקה עמוק בנקודה הצפונית ביותר של שטח החפירה נחשפו שכבות מתקופת הברונזה הקדומה ובהן קירות מכל שלבי התקופה: ב"ק 1ב', ב"ק 2 וב"ק 3.
 
מתחם מתקופת הברונזה המאוחרת במדרגה התחתונה (שטח C2)
במדרגה התחתונה הצפונית נחשף בחלקו מתחם מתקופת הברזל 1 שכלל כלי פולחן
(32–29: 60 IEJ). חלקו הצפוני של השטח (ריבועים C2j8-D2a8; איור 8) נחפר בעונה זו במטרה להבין את מהלך היישוב. הישר מתחת לרצפת אבן מתקופת הברזל 1 הובחנו שרידי חדר או אולם גדול. החדר נתחם בצפון בקיר W693, שבו שולבו אבנים עומדות ועמודים שכללו אבנים עגולות אחדות מונחות זו על זו; במזרח, כנראה קיר W775 ובמערב, קיר W609 שבו שני שלבי שימוש מתקופות הברונזה המאוחרת והברזל 1. החדר חולק לשניים בקיר הפרדה W692. ראויה לציון המשכיותה של התרבות החומרית בין שתי התקופות: כיוונם של קירות המבנים מתקופות הברונזה המאוחרת והברזל 1 דומה, צפון-מערב–דרום-מזרח ובין שרידי שתי התקופות לא נתגלתה שכבת חורבן. חרסים אופייניים לתקופת הברונזה המאוחרת נמצאו מעל הרצפות שהיו קשורות לקירות המבנה מתקופה זו, וביניהם היו כאלה שניתן לשייכם לשלהי התקופה.
 
בית בד
במהלך עונת החפירות הראשונה בשנת 2006 נחפר בית בד בקצה המדרגה הדרומית הנמוכה (2007 Orient). ממזרח לו נחשף בית בד נוסף שנחפר בעונה זו והסתבר שהוא דומה לו בבנייתו, ובו אבנים עומדות בהיקף החיצוני, ריצוף לוחות אבן ואגן בזלת גדול לאיסוף השמן (איור 9). שני בתי בד באזור זה ובית בד אחר שנחשף בשנת 2008 בשטח D6 (ר' 34: 60 IEJ) מצביעים על המשמעות הכלכלית החשובה של ייצור שמן זית בסוף האלף השני לפנה"ס.
 
עונת 2009 בתל רכש סייעה בהבהרת נושאים אחדים שעלו בעונות הקודמות. ראשית, דומה שבכיפת התל היה מתחם מסיבי בשלהי תקופת הברזל (המאות הז'–הו' לפסה"נ), אולי מצודה שהייתה קשורה לשלטון האשורי בגליל התחתון. שנית, המבנה מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצא מתחת לשרידי תקופת הברזל 1 מעידים על המשכיות התרבות החומרית בין התקופות מחד גיסא, ועל שיטת בנייה מיוחדת של מבני הברונזה המאוחרת מאידך גיסא. שלישית, בית הבד שנחפר בעונה זו מרמז על תעשיית שמן נרחבת בתל רכש בתקופת הברזל 1.