החלק התחתון היה בור עגול שנחצב במדרגה רחבה בסלע הגיר הטבעי (3.7 מ' עומק). הבור שימש תא הבערה של הכבשן והיה מדופן בקיר מעוגל (W3), בנוי אבנים קטנות וחומר מליטה מגיר כתוש, שהונח על בסיס אבן גדול.

החלק העליון של הכבשן היה בנוי משני קירות מעגליים (W2 ,W1) שנבנו מאבני גוויל בינוניות וביניהם מילוי עפר (0.7–1.0 מ' רוחב; איור 3). שני הקירות השתמרו לגובה של שני נדבכים. הקיר הפנימי (W1) הונח הישר על שפת הבור החצוב ואילו הקיר החיצוני
(W2) הונח על מילוי אדמה מעל הסלע. קירות אלה התוו את המתאר החיצוני ושימשו בסיס למבנה העל הקמור של הכבשן. מעגל אבנים עומדות ואדמה סביב הכבשן עשויים להיות שרידים של מפולת או הרס מכוון של מבנה העל של הכבשן.
 
הפסולת מתא הבערה של הכבשן (L104) הכילה בעיקר אבנים שרופות וגיר כתוש, אפר וגריסי פחם (איור 2: חתך 2–2). לאחר ניקוי הפסולת מהכבשן והסרה חלקית של קיר
(W3) נחשף קיר חצי עגול נוסף (W4) שחתם את הכניסה למערה טבעית קטנה (איור 4). הקיר בנוי אבנים קטנות והונח על רובד של פסולת שרופה מעל רצפת המערה. בחפירת המערה נתגלו מפלסי מפולת רבים של  תקרת המערה שהיו מונחים על מילוי אדמה טבעית מעל רצפת המערה (איורים 2: חתך 1–1; 5).
 
בסביבה הקרובה של הכבשן נמצא ספלול קטן ומעוגל חצוב בסלע (0.45 מ' רוחב, 0.3 מ' עומק). הקשר בינו לבין הכבשן אינו ברור. לאחר סיום החפירה, נחשף במהלך פיקוח על עבודות הבנייה בשטח כבשן שהשתמר טוב יותר (הרשאה מס' 6041-A).
 
לא נתגלו מוליך או כניסה שיאפשרו גישה ואוורור לכבשן; אלה כנראה נהרסו במהלך עבודות הבנייה קודם לחפירה. מרבית החרסים שנאספו בחפירת הכבשן ובסביבתו מתוארכים לתקופה העות'מאנית. על פני השטח בסביבת הכבשן נמצאו מעט חרסים שחוקים ביותר מהתקופה הביזנטית. על סמך החרסים והקרבה לחורבת בית נטיף, דומה שיש לתארך את בניית הכבשן לתקופה העות'מאנית.