בפינה הצפונית-מערבית של שטח החפירה נחשפה מערה חצובה (L72; איור 2) שהייתה מלאה בשפכים בני זמננו. נחפר רק חלקה הדרומי-מזרחי של המערה עד קרקעיתה (3.9 מ' עומק). בתקרת המערה פתח (1.3 מ' עומק), שנפרץ אולי בימינו, ודרכו חדרו השפכים. המערה נחצבה באבן גיר קשה אך סדוקה מאוד; החלל דמוי פעמון והולך ומתרחב כלפי מטה (2.2 מ' קוטר בתחתית). בדרום המערה נחצב מסדרון (כ-3 מ' אורך, כ-1.3 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה לפחות), המוליך כנראה מהפתח המקורי של המערה שלא נחשף בחפירה. זמנה ושימושה של המערה אינם ברורים.
בשטח שמעל למערה וממזרח לה נחשפה מחצבה בסלע קירטון (L70). במחצבה נחצבו אבנים גדולות (כ-0.35×0.50×0.80 מ'), שאולי שימשו לבניית המבנה שנחשף סמוך. בשכבת האדמה שכיסתה את המחצבה התגלו בעיקר חרסים מסוף תקופת הברזל.
ממזרח למחצבה התגלו שרידי מבנה, שנפגע קשות בחפירות בנות זמננו. מן המבנה נחשף חלקו הדרומי של חדר, ובו רצפת טיח (L58). קירות המבנה (W52–W50) נבנו באבני גזית גדולות מקירטון צהבהב ובאבני גוויל בינוניות מגיר קשה; הם השתמרו לגובה נדבך אחד או שניים. נראה שקיר 51 הוארך לדרום בשלב מאוחר; המשכו של הקיר נבנה אך ורק באבני גוויל מגיר קשה, רובן אבנים שטוחות. קיר זה השתמר לגובה מרבי של 1.3 מ'. הקיר נבנה היטב בפן החיצון המערבי שלו, ולכן נראה כי פן זה היה גלוי, ואילו הפן הפנימי שלו נבנה גס. צמוד לקיר מפנים התגלה מילוי של אבני שדה קטנות (L69), המלמד כי הקיר תמך מילוי שיצר משטח מוגבה. מילוי זה הכיל חרסים מסוף תקופת הברזל, והוא מתארך כנראה את זמן הקמתו של המשטח המוגבה לשלב מאוחר של המבנה. ממערב לקיר 51 התגלתה על הסלע שכבת עפר חום (0.3 מ' עובי), שהכילה ממצאים מסוף תקופת הברזל, ומעליה התגלתה שכבת מילוי – עפר אפרפר עם אבנים קטנות (L66; עובי 0.9 מ'), שהכילה כמות רבה מאוד של חרסים מסוף תקופת הברזל ומן התקופה הפרסית, ובהם כמה ידיות של קנקנים ופכים ועליהן מגוון טביעות וכן עשר משקולות נול, עצמות בעלי חיים, חרצני זיתים מפוחמים וידית של כלי ברזל. בשכבת העפר 66 התגלו גם חרסים אחדים מן התקופה הביזנטית ונראה לפיכך שהמילוי הובא מן הסביבה הקרובה בתקופה הביזנטית.
התגלו שני מטבעות. האחד התגלה על פני שטח והוא מטבע של אלכסנדר ינאי (79/80–104 לפסה"נ; ר"ע 135278). ייתכן שזמנו המדויק בשנות ה-80 של המאה הא' לפסה"נ. ממצאים מן המאה הא' לפסה"נ התגלו בעונה הקודמת בקרבת מקום (הרשאה מס' 4941-A). המטבע השני התגלה במילוי של עפר מעל המחצבה (L70), והוא מתוארך למאה הה' לסה"נ (ר"ע 135279).

בחפירה התגלו ממצאים מסוף תקופת הברזל ומהתקופה הפרסית, המצטרפים לממצאים מהחפירה בשנת 2006 המתוארכים לימי הבית השני ולתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והממלוכית. ממצאים אלו מלמדים על אתר רב-תקופתי בשכונת בית הכרם שלא היה מוכר עד עתה.