התקופה העבאסית

ריבוע 7A (איורים 2, 3). נתגלה הפן הדרומי של קיר (W10; אורך 0.7 מ') שנבנה מאבנים מסותתות חלקית. הקיר נהרס ככל הנראה בעקבות בניית תעלה  כ-0.15 מ' מעל מפלס הקיר (לוקוס 121; 5 מ' אורך חשיפה, 0.4 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק). התעלה נחשפה מתחת ובמקביל למפלס טרסה מודרנית שחצתה את השטח מצפון לדרום והיא נוטה דרומה. דופנות התעלה (המזרחית – 0.15 מ' רוחב, המערבית – 0.25 מ' רוחב) נבנו מאבני גוויל שביניהן טיח מלכד וטויחו בשני פניהן בטיח אפור. ממצא כלי החרס מתוארך לתקופה העבאסית וכולל שפות קערות, שפת קדרה ושבר נר, שנתגלו מעל לתעלה (איור 4: 6), בתוך התעלה (איור 4: 1), לצדי התעלה (איור 4: 2, 5, 10) ובמפלס קיר 10 (איור 4: 3, 9).

 

בתעלת בדיקה (TR2WA; איור 1) שנחפרה בעזרת מחפרון במרחק של כ-4 מ' ממערב לריבוע 7A נתגלתה רצפת טיח אפורה אטומה למים ששימשה אולי בריכת מים הקשורה לתעלה.

 

בריבועים 10C ,10A (איור 5) שמצפון-מערב לריבוע 7A הובחנו ארבעה שלבים. בשלב הראשון נבנה קיר (W9) שממנו נחשף הפן הצפוני של נדבך אחד. הקיר נבנה ישירות על הסלע ועל ראשו נתגלו שרידי טיח של בריכה שנבנתה מעליו בשלב השני. הבריכה כוללת קיר (W7; רוחב 0.3 מ', גובה 0.25 מ') ורצפה (לוקוס 167), הניגשת אליו מדרום, שטויחו בטיח אפור. בשלב השלישי הוצרה הבריכה על ידי שני קירות (W7A ו-W8). הקיר הצפוני, 7A, נבנה על רצפה 167 במקביל לקיר 7. על רצפת הבריכה, מדרום לו נתגלה מטבע (ר"ע 75973), פלס מברונזה של שושלת זנג'י מן המאה הי"ב לסה"נ. קיר 8 נבנה משורה של אבנים מסותתות על גבי רצפה 167  והוא מקביל לקיר 7A מדרום. הממצא מתוארך לתקופה העבאסית וכולל שברי כלי חרס מעטים (איור 4: 7, 11) ושפת צנצנת זכוכית שנתגלו בהצטברויות שעל הרצפה. מן השלב הרביעי נתגלו שלושה קירות (W6-W4) של חדר (איור 6) שנבנו על הסלע. מן הקירות השתמר המסד, שנבנה מאבני גוויל קטנות וביניהן טיח. בפינת קירות 4 ו-5 נותרו אבנים בודדות מסותתות גס שהיו חלק מהקיר. ממזרח לפינה זו נתגלה קטע מרצפת טיח (לוקוס 141). קיר 6 נבנה על גבי קיר 7 ולפיכך החדר היה בשימוש בזמן השימוש בבריכה או לאחר שזו יצאה מכלל שימוש. בהצטברויות שהיו על ראשי הקירות ועל הסלע נתגלו שברי כלי חרס מעטים מן התקופה העבאסית.

 

ריבוע 12C (איור 5) הוא הרחבה של תעלת בדיקה. נתגלו שלוש תעלות (C-A) משלבים שונים שכיוונן צפון-מזרח–דרום-מערב והן משופעות מצפון לדרום (איור 7). מהתעלה הקדומה ביותר (B) נתגלה הקיר המערבי (W15; רוחב 0.45 מ', עומק 0.3 מ') שנבנה מאבנים שהפן החיצוני שלהן סותת; שני הפנים שלו טויחו בטיח אפור. אל הקיר ניגשו שתי אבנים בניצב לתעלה A, שאחת מהן שטוחה ומאורכת (0.2 × 0.7 מ', 0.5 מ' גובה) ובתחתיתה חצוב חור עגול (0.1 מ' קוטר). שימושן של האבנים לא ברור. הקיר המקביל לקיר 15 נהרס בזמן בניית תעלה A.

 

אל תוך תעלה B נבנתה בשלב השני תעלה חדשה (A; אורך חשיפה 5.8 מ', רוחב חיצוני 0.9 מ', רוחב פנימי 0.35 מ', עומק 0.3 מ') שכוסתה בלוחות אבן מלבניים. קירות התעלה נבנו מאבני גוויל וביניהן מלט ודופנותיה טויחו בטיח אפור. הממצא שנתגלה בתוך תעלה A וממערב לתעלה B, כולל שברי כלי חרס מעטים (איור 4: 4, 8) ושפת קערה מזכוכית שתוארכו לתקופה העבאסית.

 

תעלה C נבנתה ממזרח ובצמוד לתעלה A. היא צרה ורדודה יותר מתעלות A ו-B (רוחב פנימי 0.2 מ', עומק 0.15 מ'). הקיר המערבי של תעלה C הוא קיר תעלה A ומהקיר המזרחי נחשף קטע קטן של צדו הדרומי. הממצא שנתגלה בתוך התעלה (לוקוס 153) כולל שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית.

 

בריבוע 12E (איור 5) נתגלו מסדים של שלושה קירות (W14 ,W12 ,W11) היוצרים חדר. הקירות (0.7-0.6 מ' רוחב) נבנו מאבני גוויל וביניהן טיח. בפינת קירות 11 ו-14 נתגלו אבנים אחדות מסותתות. מסדי הקירות הותאמו למתאר הסלע הטבעי. אל קיר 11 ניגשת מצפון-מזרח רצפת גיר (לוקוס 161) שהונחה על הסלע. הממצא שנתגלה בהצטברויות שעל הסלע וסמוך לקירות כולל שברי כלי חרס אחדים מהתקופה העבאסית ועצמות.

 

התקופה הממלוכית
בריבוע 1E (איור 8) נתגלו שני קירות (W16 ,W1) היוצרים פינה, שנבנו אל תוך אדמת סחף קשה בגוון אפור כהה–חום. קיר 1 (5.2 מ' אורך, 1 מ' רוחב), נשתמר לגובה נדבך אחד ומקיר 16 השתמר קטע קטן בלבד. הקירות נבנו מאבנים, שחלקן מסותתות וחלקן מסותתות חלקית, וביניהן אבנים קטנות. הממצא שנתגלה בתוך אדמת הסחף כולל מעט שברי כלי חרס עשויים ביד ומעוטרים בדגמים גיאומטריים הצבועים באדום, חום ושחור ומתוארכים לתקופה הממלוכית וכן עצמות בעלי חיים.
 

בריבוע 3E (איור 8) נתגלו שני קירות (W13 ,W2; אורך 2.5-2.3 מ', רוחב 0.8-0.5 מ') היוצרים פינה מעוגלת. הקירות, שנשתמרו לגובה נדבך אחד, נבנו משני פנים של אבנים מסותתות גס  ובתווך אבני גוויל קטנות. בפינת הקירות נחשף קטע קטן של רצפת גיר ואבנים קטנות (לוקוס 136). מעל מפלס הרצפה נתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית בהם כלים עשויים ביד ומעוטרים וכן שפת קערה מזוגגת זיגוג ירוק (איור 4: 18). מתחת למפלס הרצפה נתגלו שברי כלי חרס אחדים מהתקופות הממלוכית והעבאסית (איור 4: 13).

 

בריבועים 2A ,1A שבדרום שטח החפירה, הובחנו רצפות ללא ארכיטקטורה. בריבוע 1A נתגלו שש רצפות, אחת על גבי השנייה (VI-I, עובי 1.2 מ'; איור 9). הרצפות עשויות מטיח, פרט לרצפה הקדומה ביותר שנבנתה מאבנים קטנות ישירות על הסלע (לוקוס 170). על הרצפות נתגלו שברי כלי חרס מן התקופה הממלוכית, שרובם עשויים ביד ומעוטרים בדגמים גיאומטריים בצבעי אדום, חום ושחור. ממצא כלי החרס כולל שפת קנקן ושפת קערה, שנתגלו מעל לרצפה העליונה (I, איור 4: 20, 27); שפת קערה שנתגלה במילוי שבין רצפות II-I (איור 4: 16); שפות קערות, שפת פך ושפת פיטס מתוך מילוי שבין רצפות III-II (איור 4: 21, 22, 25, 29); שפות קערות שנתגלו במילוי שבין רצפות IV-III (איור 4: 15, 17). כן נתגלו שברי כלי זכוכית מהתקופה הממלוכית ועצמות בעלי חיים. הכמות הגדולה של כלי החרס מעידה על שימוש פעיל ברצפות, כנראה לאורך זמן.
 

בריבוע A2 נתגלו שתי רצפות. הרצפה העליונה עשויה מגיר כתוש גס ומעליה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית (איור 4: 19, 23, 26). מתחת לרצפה נמצאו שברי כלי חרס מעוטרים מהתקופה הממלוכית וכן שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית (איור 4: 12). עוד נתגלו שבר של כלי זכוכית שתוארך לתקופה העבאסית ועצמות בעלי חיים. הרצפה הונחה 0.2 מ' מעל לרצפה הקדומה העשויה מגיר כתוש והונחה על תשתית של אבנים קטנות.
 

בריבועים 6A ,5A (איור 2) נתגלה טבון (איור 10) התחום מצפון וממזרח בקירות
(W18 ,W17) שנבנו משורה של אבנים מסותתות גס והשתמרו לגובה נדבך אחד. סביב הטבון ומצפון לקירות נתגלו קטעים של רצפת גיר כתוש (לוקוס 119). ממערב לטבון נתגלה משטח מאבני גוויל קטנות וממערבו טבון נוסף במצב השתמרות גרוע. הממצא שנתגלה מעל לרצפה כולל שברי כלי חרס ושברי כלי זכוכית מהתקופה הממלוכית (איור 4: 14, 24, 28) וכן משקולת נול (איור 4: 30). על הסלע עצמו נתגלו גם שברי כלי חרס מהתקופה העבאסית.