שטח A

השטח חולק לשני תת-שטחים (A2 ,A1) ונפתחו 13 ריבועים באזור שבו סלע הגיר הטבעי קרוב לפני השטח.
שטח A1
נפתחו תשעה ריבועים והישר מתחת לפני השטח נחשף משטח מרוצף (7.5×23.0 מ') של אבני גוויל מגיר, סדורות היטב, וביניהן אבנים חצובות בחלקן, אולי בשימוש משני ממבנה קדום (איור 2). כיוונו של המשטח צפון–דרום והוא תחום רק במזרח בשורה אחת אבנים בינוניות (W10; אורך 13.5 מ'). תפקיד המשטח המרוצף אינו ברור; אפשר ששימש חלק מדרך או היה חלק ממשטח מרוצף גדול יותר. מעל אבני הריצוף וביניהן נמצאו חרסים אחדים. שני חתכים מאונכים זה לזה נחפרו בריצוף לחיפוש אחר חרסים באתרם מתחתיו. בשני החתכים נחשף רובד של מילוי חול דק ובו חרסים שאינם מאוחרים למאות הא'–הב' לסה"נ שהיה מונח הישר על הסלע הטבעי. החרסים מתארכים את זמן הנחתו של המשטח המרוצף. מחוץ לתחומי המשטח נמצאו בכיסי סלע עמוקים חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'.
שטח A2
בשלושת הריבועים שנפתחו נחשף הסלע הטבעי מגיר רך מתחת לפני השטח. לא נמצאו סממנים עתיקים מלבד חציבה עמוקה בסלע האם, כנראה מעשה אדם, לא ברור תפקידה, כיוונה צפון–דרום (5.5 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב, כ-1 מ' עומק) ונמצאו בה חרסים אחדים מתקופת הב"ק 1ב' ושלוש אבנים עגולות כבדות וגדולות, הדומות למספר הרב של אבנים עגולות קטנות יותר (קלע?) שנמצאו בשטח B הסמוך (להלן).
 
שטח B
נחפרו תשעה ריבועים עד הסלע הטבעי, גיר איאוקני, הנוטה מתונות מצפון-מערב לדרום-מזרח (29.8 מ' מעל פני הים בצפון-מערב; 28.7 מ' מעל פני הים בדרום-מזרח). היום מכוסים פני השטח המחוררים של סלע האם בשכבת משקעים קולוביאלית (0.25–0.50 מ' עובי). נחפרו שלושה אלמנטים משתי תקופות.
בשלושה ריבועים צמודים נחשף רצף של אבני גיר קטנות (כ-0.25 מ' עובי) מתחת לפני השטח. בין האבנים ומעליהן נמצאו חרסים רבים המתוארכים לב"ק 1ב' (3000 לפסה"נ בקירוב). חרסים רבים נוספים מתקופה זו נמצאו מתחת לרצף האבנים הישר מעל הסלע הטבעי. לא נמצאו כל שרידי בנייה. קטעים לא רצופים של אבנים קטנות בין שרידים אדריכליים נחשפו בשטחים C ו-D (ר' להלן). אבנים רבות, עגולות, קטנות וכבדות (קווארציט? כ-5 ס"מ קוטר) נמצאו במילוי המונח הישר על סלע האם; לא ברור למה שימשו. בשל מידותיהם האחידות למדי, משקלן וסימני החיתוך עליהן, ניכר שאבנים טבעיות אלה הונחו בידי אדם. האבנים קטנות מכדי לשמש אבני שחיקה אולם ייתכן ששימשו אבני קלע בעת ציד או מלחמה.
באחד הריבועים נחפר חלל צר בסלע (כ-3 מ' עומק) שהכניסה המקורית אליו הייתה מדרום-מערב. בחלל נחשף מטמון של כלי פולחן מחרס (איור 3) שתוארך לתקופת הברונזה המאוחרת 2 על סמך כלי החרס המקומיים ובעיקר כלי החרס המיובאים שנמצאו בו. עדות להתיישבות מתקופת הב"ק 1 נמצאה על גג החלל שקרס פנימה בתקופה העתיקה ויצר שקע בסלע שהתמלא ונחתם במשקעים קולוביאליים במהלך השנים.
בריבוע הצמוד נמצא שקע בסלע ובו כלי חרס נוספים מב"מ 2, בהם כמות גדולה של קערות עם בסיס דיסקוס, צפחת ופכית דלייה. נראה ששקע טבעי זה שהיה מרוחק רק 4 מ' מצפון לחלל המטמון היה קשור אליו. אפשר שהממצא בשקע הטבעי הוא שאריות של טקסי פולחן שנערכו כאשר המטמון אוחסן בחלל שבו הוא נמצא.
 
המטמון מתקופת הב"מ 2
במטמון כלי החרס הפולחניים יותר מ-200 פריטים שלמים, בהם טיפוסים רבים של כלי חרס מקומיים ומיובאים מאגן הים התיכון המזרחי – מיקנה וקפריסין. אפשר שהמטמון היה שייך למקדש קטן מקומי שעדיין לא זוהה. כלי החרס המקומיים כללו גביע שעליו מפוסל ראש ופנים של אדם (איור 4), ארבעה כנים גליליים גבוהים (כני גחלים) שלהם חלונות עגולים או מלבניים, כמות גדולה של קובעות, כנים קטנים ופשוטים, מקטרים, נרות, קערות עם בסיס דיסקוס, פכים פשוטים, פכיות דלייה קטנות וסירי בישול ספורים.
כלי החרס המיובאים כללו קערות חיפוי לבן (WS), פכיות לבנות מקורצפות וקערות בסיס טבעת (BR) מקפריסין וכן שבעה כלי חרס מיקניים: ארבעה פכי ארכובה, קנקנית אגסית ושתי צפחות המתארכים את המטמון בוודאות לב"מ 2. כלי החרס אף מצביעים על קשרי המסחר האזוריים בתקופה זו. חפץ אחד שאינו עשוי חרס במטמון הוא קערת פאיינס מיובאת, חצי כדורית ובעלת בסיס שטוח. בולט במטמון חסרונם של ממצאי מתכת ואבן.
החפצים במטמון מצביעים ככלל על טקסי פולחן שהתקיימו במקדש שעדיין לא אותר. אולם ממצא המטמון אינו מעיד על זהותם של האל/אלים שאליהם התפללו במקדש או על זהות המתפללים בו. אפשר להסיק על קיומו של מבנה מקודש על סמך פריטים אחדים במטמון כמו הכנים הגדולים ואלה שנועדו לנסך ולשרפת שמן וקטורת.
דגימות לבדיקת תכולה, פטרוגרפיה ו-NAA נלקחו מכלי חרס רבים במטמון כדי לקבוע תכולתם המקורית ואת מקום ייצורם.
 
שטח C
נפתחו 42 ריבועים בטור (130 מ' אורך; איור 5).
סלע האם הטבעי נחשף בעומק של כ-2 מ' מתחת להצטברות של אדמה חרסיתית אלוביאלית. בכל אחד מהריבועים נחשף מפלס כמעט רציף של קטעים מרוצפי אבן הקשורים לקירות אבן אחדים, מתקנים או מבנים ומקבצים צפופים של חרסים. נמצאו מעט פריטי צור; עצמות בעלי חיים נעדרו כמעט לחלוטין. נחשפו כלי אבן רבים, בעיקר אבני שחיקה או לוחות שחיקה מבזלת וכן אבן רכב של אובניים איטיות בשימוש משני.
קטעי האבנים אינם ישרים, בעיקר בשל סטיות תת-קרקעיות (להלן). השרידים הבנויים כללו קטעים של שני קירות אבן מקבילים, כנראה מבנה שהשתמר חלקית, שכל אחד מהם בנוי משורה כפולה של אבני גוויל שהשתמרו לגובה של נדבך אחד או שניים. שרידי קירות אלה שולבו מאוחר יותר במבנה אבן מלבני, אולי מתקן, שלו רצפת אבנים שהונחו בקפידה (איור 6).
בגבול קו המתאר המזרחי של המתקן נחשפו שרידים מעטים של שני מתקנים נוספים שגם להם רצפת אבן. השטח תחום מצפון בקיר מעט מעוגל שכיוונו מזרח–מערב, שנבנה משורה אחת של אבנים והשתמר לגובה שני נדבכים. הקיר נמשך על פני שלושה ריבועים צמודים ובלט מהמחיצות הקיצוניות שלהם. הפן הפנימי של הקיר הפונה למתקנים ברור ומסודר ואילו בפן החיצוני שלו אבנים קטנות וגדולות שהוערמו באי סדר לאורכו. בחתך יחיד שנערך בקיר נתגלה שהוא נבנה על הצטברות של אדמה גרומית סטרילית ואילו שפך האבנים בצדו החיצוני כיסה על שקע בסלע (תעלה? מרזב? בור?) שהיה מלא באבני גוויל קטנות. בקצה המזרחי ומחוץ לקיר ארוך זה נחשף מתקן עגול נוסף, מרוצף אבן שחלקו המערבי בלט מהמחיצה. מצפון ומדרום לשטח זה נחשפו משטחים נוספים לא אחידים של אבנים קטנות, חלקם רציפים וחלקם מקוטעים. פה ושם נתגלו קטעי קירות שהיו קשורים למשטחים אלה ובשני מקומות נמצאו באתרם אבני שחיקה מבזלת או לוחות ומכתשים מאבן גיר, מקובעים, שהעידו על שטח להכנת מזון. על בסיס ממצא כלי החרס, בעיקר קנקנים משני טיפוסים, קנקן פערורי וקנקן בעל שפת קשת, אפשר לתארך שכבה זו לתקופת הב"ק 1ב'.
ראוי לציין את העדרם המוחלט של כלי אבן משכבות מקבילות בתל; שבר אחד של אבן שחיקה מבזלת נמצא בשרידי יישוב מתקופת הב"ק 1ב'. ייתכן שזוהי עדות לכך שפעילויות ביתיות, כמו טחינת גרעינים והכנת קמח, נעשו מחוץ לאזור המיושב ולא על התל עצמו.
תהליכים מאוחרים, הקשורים לסטיות של תת-הקרקע או לרעידות אדמה, והובחנו גם באתרים אחרים בני התקופה, למשל עין שדוד, גרמו לעיוותים קשים של המבנים באתר ומקשים על הבנה רחבה של השרידים.
 
שטח D
נפתחו שישה ריבועים. נחשפה שכבה אחת של משטחי אבנים קטנות ושרידי קירות הדומים לאלה שנמצאו בשטח C, מונחים הישר על אדמת גרומוסול סטרילית מתחת לשכבה עליונה של אדמת גרומוסול ומרבצים בני זמננו של שפכי אבני גיר, מוטות ברזל מודרניים וזכוכית וכן פריטי צור               
מהפליאולית התיכון (טכניקת לבלואה) בשימוש משני (איור 7). כלי החרס הקשורים לשכבה זו מתוארכים, כמו בשטח C, לתקופת הב"ק 1ב'. העבודה בשטח זה הייתה מעטה יחסית ודומה שהשרידים כאן הם המשכם דרומה של השרידים משטח C.
 
בשטחים C ו-D נחשפו אזורי הפעילות של הכנה ואחסון של מזון מחוץ לשטח המגורים של היישוב מתקופת הב"ק 1 בתל קשיש. המידע החדש יאפשר השוואה בין החומר שפורסם מהתל (בן-תור 2003) ומתייחס ליישוב שבו גרו התושבים לבין החומר שנאסף בשטח החפירה המתייחס לשטחי העבודה של תושבי התל.
תרומה חשובה למחקר הב"מ 2 מתקבלת מן התגלית המפתיעה של המטמון בשטח B. מעבר למסקנה המתבקשת על קיומו של מקדש מקומי קטן בב"מ 2 סמוך לאתר שנחפר, אולי באזור פסגת תל קשיש שלא נחפרה, המחקר הקפדני על עושר הממצא מהמטמון עשוי להביא להבנה טובה יותר של אופי הפולחן באזור מקודש ופריפריאלי זה.