המתקן המטויח הושתת על מדרגת סלע המשתפלת דרומה (איור 2). במדרגת הסלע הובחנו שלושה סימנים של קידוח (איור 3), שנעשו טרם בניית המתקן; לא הובחנו סימני חציבה או סיתות אחרים. סימן קידוח אחד כוסה בטיח.חלקיו הדרומי והמזרחי של המתקן לא השתמרו, אך נראה כי הוא היה מלבני. נחשפו דופנותיו הצפונית והמערבית של המתקן וכן חלק גדול מהרצפה. דפנות המתקן ניצלו את הסלע, ובמקומות בהם הסלע נמוך או במקומות שבהם יש גומחות בסלע נבנו קירות מאבנים מהוקצעות בינוניות וביניהן אבנים קטנות, כנראה מפסולת סיתות אבני הבנייה, ועפר חום-אדום רב (במערב – W10; בצפון – W11; איור 4). מעל קיר 10 נחשף קיר נוסף (W12), שנבנה מאבנים הדומות לאבני קירות 10 ו-11, שלוכדו בחומר מליטה בהיר. נראה שקיר 12 תחם שטח מדרום למתקן ואינו קשור למתקן שנחפר. דופנות המתקן וכן קרקעית הסלע טויחו בטיח לבן המכיל גיר כתוש, חצצי אבן וחרסים גרוסים (1.5–5.0 ס"מ עובי), שהונח על טיח אפור, ובו גושי פחם וחומר אורגני (זרדים וקש). ברצפת המתקן (L100b ,L100a; מידות 3.4–6.5 × 6.4 מ' מידות השתמרות הטיח ברצפה) הונחו שכבות הטיח על תשתית שנועדה לפלס את הסלע. התשתית עשויה עפר חום-אדום ואבנים קטנות, הדומות לאבנים הקטנות שבדופנות המתקן (איור 5). שתי שכבות הטיח מעידות שהמתקן נועד לאגירה של נוזלים. במרכז המתקן נפגעה רצפת הטיח לכל רוחבה מתעלה (כ-1.3 מ' רוחב) שחשפה את קרקעית הסלע (איור 6). אפשר שזוהי תעלת שוד של קיר שחצה את המתקן לשניים.במתקן לא התגלו שרידים של מדרגות וייתכן שהגישה אליו הייתה מכיוון צפון-מזרח, באזור שלא השתמר.

בפירוק התשתית של קרקעית המתקן נמצאו שבר של רעף משלהי המאה הי"ט או ראשית המאה הכ' לסה"נ וחלק מצמיד עשוי פלסטיק אדום.
 
המתקן המטויח שנחשף נבנה במאה הכ' לסה"נ ושימש לאגירת נוזלים. מיקומו הישר מדרום למקווה טהרה שנוסד בשנת 1901 ושימש עד לשנות ה-40 של המאה העשרים מרמז כי המתקן, שאולי כלל במקור שתי בריכות, שימש חלק מהמקווה. נראה שהמתקן שימש בריכה תת-קרקעית בעת בניית המבנה, וסביר שהגישה אליו הייתה דרך המבנה מכיוון צפון או מצפון-מזרח. לאחר שהמקווה יצא משימוש נהרסו לאורך השנים מתקניו ועמם נהרס כנראה גם המתקן שנחשף בחפירה. עם סלילת רחוב הדקל מדרום נבנה קיר תמך בשטח שבין הרחוב והמבנה, שיצר מדרגה מוגבהת ביחס לרחוב. בעקבות כך חלקיו הדרומי והמזרחי של המתקן נהרסו לחלוטין והתמלאו בעפר ובפסולת.