התקופה העבאסית

בפינה הצפונית-מערבית של ריבוע 1, נחפר חתך עומק סביב בור ספיגה פאטימי (להלן L103; איור 2). בתחתית החתך נחפרה שכבת אדמת חמרה מהודקת (L115) שנחפרה חלקית, ומעליה שכבת אפר עבה (L114; כ-0.4 מ'), כנראה פסולת בערה, אולי ממוקד סמוך. על גבי שכבת האפר נחשפה רצפת טיח (L112; איורים 1: חתך 1–1, 3) הנמשכת מעבר לגבולות החתך. בחפירת הרצפה והשכבות שמתחתיה נאספו חרסים מן התקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ).
 
התקופה הפאטימית
בריבוע 1 נחשפו שלושה שלבים מן התקופה הפאטימית. בשלב הראשון כוסתה רצפה 112 העבאסית במילוי אדמה (L111), ומעליו הונחה רצפת טיח (L110); בשלב השני כוסתה רצפה 110 במילוי אדמה (L108) והונחה רצפת טיח חדשה (L107); ובשלב השלישי כוסתה רצפה 107 במילוי עפר דק ומעליו הונחה רצפת טיח נוספת (L106; איור 1: חתך 1–1). כל הרצפות הפאטימיות והמילויים שביניהן נמשכים אל מחוץ לשטח הריבוע לכל הכיוונים וחלקם נחשפו גם בריבוע 2 (ר' להלן). בחפירת הרצפות וההצטברויות נאספו חרסים שהמאוחרים שבהם מתוארכים לתקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ).
בפינה הצפונית-מערבית של ריבוע 1 נחשף בור ספיגה עגול (L103) בנוי אבני גוויל שביניהן אדמה וחרסים (ר' איור 2). איכות הבנייה שלו ירודה ואבניו מתפרקות בקלות. הבור בן זמנה של רצפה 106 הניגשת אל דופנותיו, והוא חותך את כל הרצפות שמתחתיה. תחתית הבור לא נחשפה. בחפירת המילוי שסתם אותו נאספו חרסים המתוארכים לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ).
את הרצפות ובור הספיגה כיסו רובדי הצטברות (L105 ,L100; כ-1 מ' עובי) שהכילו כמות רבה של כלי בית, בהם קערות, קערות מזוגגות, סירי בישול, מחבתות וקנקנים, וכן פסולת אורגנית רבה שצבעה את ההצטברויות בגוון אפור כהה. הכלים מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי"א לסה"נ), ונראה ששכבה זו מייצגת את פרק הזמן שבו ניטש המקום והפך לאתר להשלכת אשפה.
 
בריבוע 2 נחשפו שני שלבים מן התקופה הפאטימית המקבילים לשלבים השני והשלישי שהתגלו בריבוע 1 (איורים 4, 5). בשלב השני רצפת טיח עבה (L109; עובי 0.25 מ'), שהיא המשכה של רצפה 107 מריבוע 1. הרצפה נמשכת מחוץ לתחומי הריבוע לכל הכיוונים, והיא מונחת על מילוי אדמה (L113) שנחפר בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע. בשלב השלישי כוסתה רצפה 109 במילוי אדמה דק ומעליו הונחה רצפה חדשה
(L104) שהיא המשכה של רצפה 106 מריבוע 1, ונמשכת מחוץ לתחום הריבוע לכל הכיוונים. שתי הרצפות עשויות מטיח לבן באיכות טובה עם כמות גדולה של סיד כפי שהיה נהוג בתקופתן. בחפירת הרצפות והמילויים נאספו חרסים שהמאוחרים שבהם מתוארכים לתקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ).
על גבי רצפה 104 נחשפו הצטברויות (L102 ,L101), הזהות בעוביין ובאופיין לאלו שנחפרו בריבוע 1 (איור 1: חתך 1–1).
 
בכלים מן המאות הט'–הי' לסה"נ קערה עם עיטור מתחת לזיגוג (איור 9:6), קערה מזוגגת בכחול (איור 10:6), קדרה (איור 3:7), ספל (איור 4:7), ספלים מזוגגים (איור 5:7, 6), סירי בישול (איור 7:7, 8), פך מזוגג (איור 10:7) וצפחת (איור 2:8).
בכלים מן המאות הי'–הי"א לסה"נ קערה מזוגגת עם עיטור צבוע מתחת לזיגוג (איור 1:6), כלי תמרוקים מזוגג בירוק מטיפוס Multi Cup Dish (איור 8:6), קערה מעוטרת עם עיטור מתחת לזיגוג (איור 11:6), קערה מזוגגת בזיגוג אלקלי (איור 12:6), קערה מזוגגת בזיגוג מותז (איור 13:6), קערה מטיפוס סגרפיטו (איור 14:6), קערה מזוגגת בחום (איור 15:6), בסיס קערה מזוגג בזיגוג אלקלי (איור 16:6), קערה מזוגגת (איור 17:6), קערה מזוגגת בכחול (איור 18:6), וקערה עם צביעה מתחת לזיגוג (איורים 19:6), בסיס קנקן (איור 12:7), פכים (איור 5:8, 6), פכיות (איור 7:8, 8), נר (איור 9:8) וידית מזוגגת (איור 10:8).
בכלים מן המאה הי"א לסה"נ קערות מזוגגות (איור 2:6, 3), קערה מזוגגת עם צביעה מתחת לזיגוג (איור 4:6), קערה מזוגגת מטיפוס סגרפיטו (איור 5:6), קערות מזוגגות עם צביעה מתחת לזיגוג (איור 6:6, 7), מחבתות מזוגגות (איור 1:7, 2), קנקן (איור 9:7), פך ללא זיגוג (איור 11:7), רגל של קנקן (איור 13:7), מסננת (איור 1:8) פך (איור 3:8) ופך מזוגג בירוק (איור 4:8).
כמו כן התגלו שבר של בובה מעצם מן המאה הח' לסה"נ (איור 1:9) ושבר פריט שיש מעוטר (איור 2:9).
 
הזכוכית
נטליה כצנלסון
 
‏נמצאו 66 שברי כלי זכוכית, כשני שלישים מהם אינדיקטיביים. רוב הכלים מהתקופות העבאסית והפאטימית, למעט קערה קטנה בגוון כחול-ירקרק ששפתה מקופלת פנימה המתוארכת על פי צורתה וטיב החומר שלה למאה הח' לסה"נ (L104) בשברים האינדיקטיביים קערות ובקבוקים, רובם פשוטים, שנעשו בניפוח חופשי מזכוכית חסרת צבע, ירוקה וירוקה-כחלחלה; ידית ארוכה של פך, אולי מפואר (להלן; איור 6:10); וכן בסיס חסר צבע של נר גלילי עם שרידי בית פתיל בתחתיתו (L108, לא צויר).
להלן תיאור של שישה פריטים, בהם טיפוסים נפוצים המוכרים מהעיר רמלה לצד טיפוסים נדירים שיש להם הקבלות במטען הטרופת המתוארך לראשית המאה הי"א לסה"נ שנתגלה בסרצ'ה לימני סמוך לחוף טורקיה (Bass G.F., Brill R.H., Lledó B. and Matthews S.D. 2009. The Glass of an Eleventh-Century Shipwreck: Serçe Limani vol. II. Texas). הפריטים נחשפו בהצטברויות של אשפה (L100), למעט חלק עליון של בקבוק (איור 4:10; L109) שנמצא בתוך רצפה.
 
קערה קטנה (איור 1:10) עשויה זכוכית חסרת צבע ומכוסה בשכבת בליה בצבעי שחור וכסף. שפת הקערה אופקית קצרה ומעוגלת בקצה ודופנותיה קמורות מעט. כלי זה מזוהה עם קבוצה של קערות במגוון גדלים שבסיסן שטוח והן שימשו כנראה להגשת מזון או לאחסוןתבלינים. טיפוס הכלי מתוארך בעיקר לתקופות העבאסית והפאטימית. הוא נפוץ מאוד בישראל, והתגלה למשל ברמלה, בטבריה ובבית שאן. קערות רבות כאלה התגלו גם בטרופת בסרצ'ה לימני.
 
קערה עמוקה (איור 2:10) עשויה זכוכית חסרת צבע עם בועיות. שפת הקערה מעוטרת בחוט בצבע טורקיז שנכרך אופקית מתחת לקצה השפה. טיפוס זה של קערות נפוץ פחות מהטיפוס הקודם, אם כי גם הוא נמצא ברמלה. כמות גדולה של קערות עמוקות דומות במגוון גדלים, שבסיסן שטוח או דחוף פנימה ולעתים יש להן עיטור מנופח לדפוס על הדופן, נמצאה בטרופת בסרצ'ה לימני.
 
צלחת גדולה (איור 3:10) עשויה זכוכית חסרת צבע עם גוון ירקרק. ייחודה של הצלחת בשפתה הרחבה (19 ס"מ קוטר) האופקית המשתפלת חוצה. טיפוס זה די נדיר באזורנו, אך נפוץ מאוד במכלול הזכוכית מהטרופת בסרצ'ה לימני, שם נמצאו מאות צלחות כאלה, בעיקר בצבע ירוק-צהבהב (Bass, Brill, and Matthews 2009: Plates, pp. 83–89).
 
חלק עליון של בקבוק (איור 4:10) עשוי כנראה זכוכית חסרת צבע, אך שכבה קשה של בליה שחורה מקשה על זיהוי הצבע בוודאות. שפת הבקבוק דמוית בועה. בקבוקים כאלה אינם נפוצים באזור, אך מוכרים משכבות עבאסיות ופאטימיות בטבריה ובבית שאן. בקבוקים דומים, שהצוואר שלהם גלילי קצר או מתכנס, והגוף שלהם כדורי פשוט או מעוטר מוכרים מהטרופת בסרצ'ה לימני.
 
לוחית קטנה מעוגלת (איור 5:10) עשויה זכוכית בצבע כחול-ירקרק ומכוסה בשכבה עבה של בליה בצבעי שחור וכסף. הלוחית מעוטרת במעגלים כפולים שבמרכזם כפתור בולט. לא ברור אם העיטור מוטבע או צבוט במלקחיים. עיטור זה מופיע בתקופה האסלאמית על צלחות קטנות ועל בקבוקים למן המאות הט'הי' לסה"נ ואילך. שברים דומים המעוטרים בדגם אומפלוס מיוחסים לתקופות העבאסית והפאטימית ברמלה, בבית שאן ולאחרונה בלוד (הרשאות מס' 4253-A ו-4994-A) ומעידים שטיפוס זה של עיטור טבוע על כלים היה נפוץ באזורנו.
 
ידית ארוכה (איור 6:10) עשויה זכוכית חסרת צבע עם גוון צהבהב. לידית חתך עגול, צורה מוארכת, מידות גדולות ואיכות חומר גבוהה. מאפייני הידית רומזים כי אולי היא הייתה של פך גדול ומפואר. כלי מזיגה כאלה, גדולים ומעוטרים בעושר של דגמים חתוכים, היו נפוצים מאוד ברחבי התרבות האסלאמית במאות הי' והי"א לסה"נ.    
 
אף על פי שרוב שברי כלי הזכוכית שנידונו אינם קשורים ישירות למבנה כלשהו, חשיבותם רבה כי הם מייצגים טיפוסים נדירים ומעניינים מהתקופה העבאסית והפאטמית. הדמיון הרב של החומר מרמלה לכלים מהספינה הטרופה שהתגלתה בסרצ'ה לימני מעלה השערה שלשני המכלולים מקור משותף. ייתכן שכל הטיפוסים, או רובם, יוצרו ברמלה, יוצאו והגיעו למטען הספינה, או שהכלים נעשו בבית יוצר מרכזי במקום אחר ומשם הופצו לרמלה ולמקומות אחרים, כולל זה שבו נקנו הכלים שנמצאו על הספינה שטבעה בסרצ'ה לימני.
 
בחפירה התגלו בור ספיגה וכמה רצפות זו על גבי זו מהתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הט'–הי"א לסה"נ). הרצפות משתרעות על פני שטח נרחב והן נמשכות אל מחוץ לתחומי החפירה. לא נתגלו קירות או תעלות שוד, אך התגלו כלי בית רבים במילויים שכיסו את השרידים ובמילויים שבין הרצפות ומתחתן, יחד עם שרידים אורגניים האופייניים לאזור מגורים. ייתכן שהרצפות שנחשפו הן של חצר פנימית של בית מידות רחב ידיים, ולכן הן נרחבות. מיקום הבור הסופג מחזק השערה זו. במאה הי"א לסה"נ ניטש המקום והפך ככל הנראה לאתר השלכת פסולת ביתית.