בחודשים דצמבר 2010 וינואר 2011 נערכה חפירת הצלה בשכונת נווה רבין באור יהודה (הרשאה מס' 6070-A; נ"צ 187833/659110; איור 1), לקראת הנחת תשתיות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון יהל מהנדסים, נוהלה על ידי פ' וולינסקי בסיוע י' ארבל (ניהול שטחים), א' בכר וי' עמרני (מנהלה), א' אשכנזי (רישום שטח), מ' קונין ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' דה וינסנס וא' ינאי (ממצא כלי חרס), א' ירושביץ (כלי צור), א' ון דן ברינק (כלי בזלת), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), מ' סמילנסקי (ציור כלי צור), א' פרץ (צילום), ק' עמית וא' גורזלזני (צילום ממצאים), א' קמייסקי וע' פדידה (רפאות), ע' רביב (רפאות אבן), מ' שדה (ארכיאוזואולוגיה) וא' גליק (נשק היסטורי).
האתר, כ-11 ק"מ ממזרח ליפו, בתחומי הכפר הערבי כפר עאנה (كفْر عانة), נכבש במלחמת השחרור ונהרס בעקבות המלחמה. הכפר נזכר לראשונה במקורות מן המאה הט"ז. במאה הי"ט חיו בו כ-120 נפש וערב מלחמת השחרור הגיע מספר תושביו לכ-3000. בחפירות שנערכו בו בעבר מיוצגות בעיקר התקופה הכלקוליתית והתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (ר' טבלה 1). הממצא מהתקופה הכלקוליתית מעיד על פעילות מגוונת וככל הנראה התיישבות, אף כי דלה, ואילו הממצא הביזנטי-אסלאמי מייצג בעיקר תעשייה דלה וקבורה.
טבלה 1. חפירות עבר באתר
שנה
|
חופר
|
ממצא
|
פרסום
|
1993
|
א' שמואלי
|
בורות אשפה מן התקופות הביזנטית והעות'מאנית
|
|
1996, 1997
|
ר' גופנא וא' פלדשטיין
|
שרידי יישוב מן התקופה הכלקוליתית, שרידי בנייה מסוף התקופה הביזנטית וקברים מן התקופה הממלוכית
|
|
1998
|
א' גורזלזני
|
חמישה קברי ארגז ושרידי מבנים מן התקופה הביזנטית או תחילת התקופה האסלאמית הקדומה
|
|
1999
|
פ' ויטו
|
קברים מהתקופה הממלוכית
|
הרשאה מס' 3023-A
|
2000
|
ס' גולן
|
קברי שוחה וקברי ארגז מהתקופה האסלאמית הקדומה
|
|
2000
|
א' בושנינו
|
שרידים מן התקופה הכלקוליתית
|
|
2005
|
א' קוגן-זהבי
|
בור אשפה של כבשן מן התקופה הביזנטית
|
|
2009 |
נ' גולדינג-מאיר |
קברים מהתקופה הביזנטית |
צפניה-זיאס וגולדינג-מאיר 2013 |
בחפירה הנוכחית נפתחו שמונה ריבועים בשני אזורים באתר כדי לבחון את הממצא ואת צפיפותו (איור 2).נחשפו שרידי מבנים מהכפר עאנה שזמנם למן המאה הי"ט ועד לנטישת הכפר ב-1948, וכן מפלסי פעילות ללא שרידי בנייה מן התקופות הכלקוליתית והביזנטית–האסלאמית.
שטח A. נמצאו שרידי מבנה בן שני חדרים לפחות, שהשתייך כנראה לכפר עאנה (איורים 3, 4). לא נמצאו פתחים, מתקנים צמודים או רצפות, ולפיכך נראה כי הקירות שנחשפו שימשו יסודות למבנה שנהרס. בהצטברויות העפר שבמבנה וכן במפלס תחת שרידי המבנה נמצאו חרסים מהתקופה העות'מאנית המאוחרת המעידים על תאריך המבנה. בחדרים נמצאה כמות גדולה של שברי רעפי טרה קוטה מתוצרת מפעל האחים רו (Roux) שבסנט הנרי (St. Henri), פרוור של העיר מארסיי בדרום צרפת, שתוצרתו נפוצה מאוד בארץ ישראל למן שנות השבעים או השמונים של המאה הי"ט ועד לעשורים הראשונים של המאה הכ' לסה"נ. בממצא גם שברי צמידים מזכוכית מתעשיית חברון, שהיו שכיחים בתקופה זו בארץ ובחלק מהארצות השכנות. השימוש שנעשה במבנה עד 1948 ניכר ברצועות בטון (איור 5) שנוצקו על גבי נדבכי הכורכר. צמוד לפן החיצוני של הקיר הדרומי-מערבי של המבנה נמצא מטבע משנת 1942.
מהשרידים שנחשפו אי אפשר לקבוע את מהות המבנה. מתחת לשרידים העות'מאניים והמנדטוריים נמצאו חרסים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, בעיקר שברי קנקנים מצולעים; ממצא דומה נחשף גם בכמה נקודות בשטח B. בסיס עמוד בנוי אבנים ושרידים דלים נוספים שנמצאו מצפון-מזרח לשני החדרים המאוחרים (L124; איור 6) רומזים גם הם על פעילות קדומה לשלב העות'מאני.
שטח B. השרידים הארכיטקטוניים העיקריים נמצאו בריבועים 1 ו-2, בקצה הדרומי-מזרחי של האתר והם כוללים את החלק הצפוני-מזרחי של מבנה משלהי המאה הי"ט ותחילת המאה הכ' לסה"נ. נחשפו חלקים של שני קירות יסוד הנפגשים בפינה צפונית-מזרחית ומקיפים חלל גדול יחסית שרובו כוסה בריצוף אבן גס (L206; איורים 7, 8). ייתכן שהריצוף הוא תשתית של רצפת עפר או אבן. לא נמצאו מתקנים או פתחים. המבנה חרב או ננטש ופורק במהלך מלחמת השחרור או לאחריה. הממצא מתוך המבנה ועד תחתית גובה יסודותיו כלל שברים רבים של רעפי מארסיי, זהים לאלה שנמצאו בשטח A (איור 9). עוד נמצאו שברי כלים משלהי התקופה העות'מאנית, בעיקר כלי בית, רבים מהם ממשפחת כלי עזה וצמידים וחרוזים מזכוכית מתעשיית חברון. בממצא גם תליון נחושת (איור 10) ואקדח גרמני מתחילת המאה הכ' (איור 11). במפלס שמתחת למבני התקופה העות'מאנית נמצאו שברי כלי חרס מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, ללא הקשרים ארכיטקטוניים.
בחלק הצפוני של שטח B, בריבועים 4, 5, 7 ו-8 נחשפה במפלס של כ-1.2 מ' תחת פני השטח שכבה עשירה בממצא מן התקופה הכלקוליתית (ע'סולית), המוכרת מאחדות מהחפירות הקודמות שנערכו באור יהודה וביהוד הסמוכה. לא נמצאו שרידי בנייה, רצפות או מתקנים, אם כי בחתכים ניכרו רמזים ללבנים מפוררות. הממצא כולל מגוון של כלי חרס וצור, אבני שחיקה, משקולות נול וכן קערות מבזלת הנפוצות בתקופה זו(איור 12).שכבות כלקוליתיות זוהו גם בריבועים 1, 2 ו-6 תחת המפלסים העות'מאניים והביזנטיים–אסלאמיים. הממצא הכלקוליתי מעיד על תעשיית צור שהתקיימה באתר, לצד פעילות חקלאית, ייצור ביתי של מזון ובדים וגידול צאן, עזים, בקר וחזירים, ששרידיהם מיוצגים בממצא.
החפירה תרמה למידע המצטבר על התקופות העות'מאנית והמנדטורית באזור, וכן על התקופה הכלקוליתית. הממצא המאוחר מייצג את ימי כפר עאנה ומלמד על סגנון הבנייה שהיה נהוג בו, דוגמת פריטי יבוא כרעפי מארסיי, וכן על מגוון כלי הבית והתכשיטים שנפוצו אז. הממצא הכלקוליתי, אף שלא כלל שרידי בנייה ממחיש את אופי הפעילות במקום, ומספק נתונים טיפולוגיים השוואתיים המעידים על קשרי מסחר ותרבות עם אזורים אחרים במרכז ובדרום הארץ. הממצא הדל מהתקופה הביזנטית–אסלאמית מתאים למסקנה מחפירות קודמות בקרבת האתר שעל פיהן שימש בשלבים מסוימים בעיקר לתעשייה ובשלבים אחרים לקבורה שפיזורה דליל.
בושנינו א' תשס"ג (א). אונו (א'). חדשות ארכיאולוגיות 140:114.
בושנינו א' תשס"ג (ב). אונו (ב'). חדשות ארכיאולוגיות 140:114–141.
גורזלזני א' תש"ס. אונו. חדשות ארכיאולוגיות 53:111–54.
צפניה-זיאס ל' וגולדינג-מאיר נ' 2009. קברים מן התקופה הביזנטית באונו (אור יהודה) – 2009. NGSBA ARCHAEOLOGY כרך 2. שנתון של המכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון גליק, היברו יוניון קולג'. ירושלים. עמ' 5–26.
שמואלי א' תשנ"ז. אונו. חדשות ארכיאולוגיות קו:174.
Gophna R., Taxel I. and Feldstein A. 2005. A New Identification of Ancient Ono. BAIAS 23:167–176.