גלוסקמה 1 (0.62 מ' אורך, 2–4 ס"מ עובי הדופן; איור 2). בחדר הקבורה החצוב (2.40×2.65 מ'; איור 3) התגלו שברים של גלוסקמה 1 וכן מעט שברים נוספים השייכים לעוד גלוסקמה או שתיים. גלוסקמה 1 נפגעה על ידי כלי מכני במהלך החישוף. הגלוסקמה מעוטרת בשני צדיה הארוכים בעיטור סימטרי זהה, שסותת בטכניקת 'חתך כפיסי' (איור 1:2; רחמני תשנ"ד, ע"מ 7, 8; Rahmani 1988). העיטור מורכב משני ספינים רבועיים ובהם רוזטות. הרוזטות מורכבות כל אחת משישה עלי כותרת, שיוצאים מנקודה מרכזית, וביניהם שישה משולשים להם צלעות קעורות ונקודה במרכזם. מסביב לרוזטות סותתה מסגרת מלבנית שמורכבת משני פסים מקבילים ובביניהם קו גלי. בין שני הספינים מפריד דגם המורכב משישה קווים מקבילים. רוזטות דומות מוכרות משתי גלוסקמות שהתגלו בחקל דמא (Avni and Greenhut 1996, Nos. 10, 31; Figs. 2.6, 2.25) .מכסה הגלוסקמה דמוי גמלון (0.21×0.57 מ', 0.13 מ' גובה, 3–5 ס"מ עובי; איור 2:2, 3). בכל אחת משתי הדפנות הצרות של הגמלון סותתה מגרעת לאחיזה. מעל אחת המגרעות סותת סימן דמוי V הפוכה או האות היוונית למדא. סימנים כאלה מוכרים על מכסים של שתי גלוסקמות שהתגלו בירושלים, האחת בשכונת רוממה והאחרת בשכונת רמות אלון (רחמני, תשנ"ד, מס' 737; ר"ע מס' 1962–319). סימן דמוי האות V הפוכה מוכר גם ממערת קבורה חצובה ליד החומה המערבית של העיר העתיקה בירושלים; במשטח מוחלק מעל פתח המערה סותת סימן דמוי V הפוכה. מערה זו מתוארכת על סמך תוכניתה לימי הבית הראשון (ברושי, ברקאי וגיבסון 1983, ע"מ 20, 28–32). מכסה הגלוסקמה מתאים למגרעת שסותתה בחלקה הפנימי של שפת הגלוסקמה.

 
גלוסקמה 2 (0.28×0.54 מ', 2–4 ס"מ עובי הדופן; איורים 4, 5). בשפכים של אבנים ופסולת בנייה בת ימינו על פני השטח התגלו שברי גלוסקמה 2 וכן שני שברים של מכסה קמור של גלוסקמה אחרת. לגלוסקמה 2 רגליים רבועות ושפה מסוגננת שבלטה החוצה. בצדה הפנימי של השפה סותתה מגרעת לקליטת המכסה. על שברים משתי הדפנות הארוכות של הגלוסקמה סותתו עיטורים בטכניקת 'חתך כפיסי'. באחד השברים (איור 3:5) השתמרו קטע מרוזטה גדולה התחומה בתוך שני עיגולים שביניהם קו גלי ומימינה רוזטה קטנה יותר שלה ארבעה עלי קיסוס. בשבר אחר, השייך לצדה השני של הגלוסקמה ומחובר לבסיסה, סותת מבנה (נפש), המורכב מתשעה חריצים מוארכים העומדים על מסד שלו שלוש מדרגות. משמאל למבנה סותתה רוזטה, הזהה בגודלה ובסגנונה לרוזטה הגדולה שעל השבר מהדופן הנגדית של הגלוסקמה. בשבר אחר של הגלוסקמה, הכולל גם את השפה, השתמר חלקו העליון של המבנה. מעל תשעת החריצים המוארכים סותת עיטור של קו גלי ומעליו חמישה משולשים. בתוך המשולשים סותתו דגמים דמויי דלתון, המייצגים אולי שיניות שעיטרו את גג בית המקדש על פי שחזורים מקובלים, ובהם למשל דגם ירושלים מימי הבית השני של מ' אבי יונה (ברקאי ג' ושילר א'. 1992. מדריך לדגם ירושלים בימי בית שני במוזיאון ישראל ירושלים. ירושלים. עמ' 32). משני צדי המשולשים נחרתו דגמים המורכבים מארבעה עיגולים זה בתוך זה, שתארו אולי וולוטות. מעל המשולשים נחרתו במרושל חמישה עיגולים ובתוכם קווים מצטלבים דמויי חישורי גלגל, המייצגים כנראה רוזטות. עיגולים דומים נחרתו מעל תיאור הנפש בגלוסקמה שהתגלתה בפסגת זאב בירושלים (ר"ע מס' 1992–132). מעל עיגולים אלה נחרת במרושל קו מזוגזג. תיאור חלקו התחתון של הנפש מוכר היטב מגלוסקמות שהתגלו בירושלים (רחמני, תשנ"ד. מס' 78, 231, 334, 517, 746; Figueras P. 1983. Decorated Jewish Ossuaries. Leiden. No. 156), אולם לתיאור חלקו העליון של הנפש, גג המבנה, לא התגלו מקבילות.  
 
מקורן של הגלוסקמות שתועדו באתר במערות קבורה הסמוכות לכאן. מערות אלו היו כנראה חלק מבית הקברות של היישוב מימי הבית השני ששרידיו נחשפו מצפון לדרך יפו ובשטח בנייני האומה (ארובס ב' וגולדפוס ח' תשס"ח. אתר בנייני האומה: לזיהויו ומקומו במערך היישובי סביב ירושלים מתקופת הברזל ועד שלהי התקופה הביזנטית. ארץ ישראל כח:14–20; חדשות ארכיאולוגיות 123). תיאור הנפש על גלוסקמה 2 ייחודי ותורם לקורפוס הגלוסקמות. ייתכן שבעיצוב הגלוסקמה האומן שאב השראה מאדריכלות של מבנים איתנים בהם נבנו שיניות על הגג, ואולי אף מאדריכלות בית המקדש עצמו.
 
 

 
ברושי מ', ברקאי ג' וגיבסון ש'. 1983. כל הקברות מתפנין – שתי מערות קבורה מימי בית ראשון ליד החומה המערבית של ירושלים וטיהורן בימי בית שני. קתדרה 28: 17–32.
רחמני ל' תשנ"ד. קטלוג של גלוסקמאות יהודיות. ירושלים.
ברקאי ג' ושילר א'. 1992. מדריך לדגם ירושלים בימי בית שני במוזיאון ישראל ירושלים. ירושלים.
ארובס ב' וגולדפוס ח' תשס"ח. אתר בנייני האומה: לזיהויו ומקומו במערך היישובי סביב ירושלים מתקופת הברזל ועד שלהי התקופה הביזנטית. ארץ ישראל כח:14–20.
Avni G. and Greenhut, Z. 1996. The Akeldama Tombs: Three Burial Caves in the Kidron Valley, Jerusalem (IAA Reports 1). Jerusalem.
Figueras P. 1983. Decorated Jewish Ossuaries. Leiden.

Rahmani L.Y. 1988. Chip Carving in Palestine. IEJ 38:59–75