שטח A

גת (איורים 5, 6). נחשפה גת חצובה במחשוף סלע משופע לצפון; היא הייתה מכוסה חלקית בסחף ובפסולת בת זמננו. הגת מורכבת ממשטח דריכה (L104; מידות 2.6 × 2.7 מ', 0.15 מ' עומק) ובור איגום מלבני שפינותיו מעוגלות (L105; מידות 1.10 × 1.75 מ', 1 מ' עומק), המחוברים בתעלה. קרקעיתו של משטח הדריכה משופעת לצפון. חלקו הצפוני-מזרחי של המשטח נשחק ודופנות הסלע שלו לא השתמרו. בפינה הדרומית-מערבית של משטח הדריכה נחצבה גומה עגולה, קטנה ורדודה; סימני החציבה הגסים שלה במשטח הדריכה החלק מלמדים כי היא מאוחרת לחציבת הגת. בבסיסו של בור האיגום, צמוד לדופנו המזרחית, נחצב בור שיקוע סגלגל (0.4 מ' עומק). ממערב לבור האיגום נחצב ספלול בינוני (L107; קוטר 0.2 מ', עומק 0.15 מ') ומצפון לבור — ספלול רדוד דמוי חרוט (L108; קוטר 0.15 מ', עומק 5 ס"מ), ששימש אולי להנחת קנקן לאיסוף תירוש. מדרום לבור האיגום נחצב אגן מלבני (L106; מידות 0.55 × 0.75 מ', 0.2 מ' עומק), ששימש אולי לאחסון הענבים לפני הדריכה.
 
מחצבה (איורים 7, 8). נחשף חלק ממחצבה מדורגת בסלע גיר רך (L103). ניכרות תעלות חציבה ותעלות ניתוק, המלמדות כי במקום נחצבו אבנים גדולות (0.3 × 0.4 × 0.7 מ' בממוצע). המחצבה לא נחפרה למלוא עומקה. לאחר סוף החפירה נחשפו בעבודות הפיקוח גבולות המחצבה והתברר כי שטחה כ-150 מ"ר. שטחה הקטן של המחצבה מלמד אולי כי הסלע במקום אינו מתאים לחציבת אבני בנייה או כי החציבה במקום נועדה לפרויקט מצומצם.
 
קיר (איורים 9, 10). בראש הגבעה נחפרו כמה ריבועי בדיקה בשטח של כ-500 מ"ר, והתגלה רק קטע קצר של קיר (W10; אורך 1.2 מ', רוחב 0.9 מ'). הקיר נבנה בכיוון צפון–דרום באבני שדה בינוניות וקטנות והשתמר לגובה של נדבך אחד (0.3 מ'). חלקו הצפוני של הקיר הושתת הישר על הסלע, ואילו חלקו הדרומי הושתת על רובד דק של עפר ואבני שדה קטנות שממלא גומה בסלע ויוצר תשתית מפולסת להנחת אבני הקיר. קטע הקיר הוא השריד האדריכלי היחיד באזור זה.
 
ספלולים וחציבות (ר' איור 9). במחשופי סלע המשופעים במתינות למערב התגלו 27 ספלולים וחציבות (L161–L150); רובם כוסו במשך השנים במעטה אדמה דק. הספלולים נחצבו במגוון מידות וצורות, חלקם ביחידוּת (L151 — קוטר 0.7 מ', עומק 0.35 מ'; L156–L152 — קוטר 0.2–0.4 מ', עומק 0.1–0.3 מ') וחלקם במקבצים (L161–L158). במקבץ 158 נחצבו שני ספלולים (0.1–0.3 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק), המחוברים בתעלה. במקבץ 159 נחצבו שמונה ספלולים, מהם שבעה עגולים (0.1–0.3 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק) ואחד מלבני (0.2 × 0.3 מ', 5 ס"מ עומק). במקבץ 160 נחצבו שישה ספלולים (0.1–0.2 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק מרבי), ובמקבץ 161 נחצבו חמישה ספלולים (0.10–0.15 מ' קוטר, 5 ס"מ עומק; איור 11). צמוד לספלול 151 מצפון נחצב משטח רדוד, לא סדור, המשופע לעברו (L150; מידות 1.40 × 1.55 מ', 0.25 מ' עומק; איור 12); בחלקו הדרומי של הספלול נחצבה ברישול תעלה (0.4 מ' רוחב), המתנקזת אל כיס סלע טבעי. צמוד לספלול 156 ממזרח נחצב משטח מעוגל המשופע לעברו (L157; מידות 0.35 × 0.40 מ', 5 ס"מ עומק). באדמה שכיסתה את הספלולים והחציבות נמצאו חרסים ספורים, ובהם אחד המתוארך לתקופת הברזל 2ב' וכמה המתוארכים למאה הא' לפסה"נ.
 
שטח B
מקווה טהרה (איור 13). נחשף מקווה טהרה (L200; כ-3.5 × 8.0 מ', כ-4 מ' עומק), שנחצב במחשוף סלע גיר המשופע לצפון-מזרח והשתמר היטב. המקווה כולל תעלת הזנה, מבוא ובו מדרגות וחדר טבילה מלבני. תעלת ההזנה (L201; כ-6 מ' אורך חשיפה, 0.2–0.3 מ' רוחב, 0.25 מ' עומק) מוליכה אל המקווה מצפון; היא מתחברת אל המבוא (איור 14). במבוא נחצבו שש מדרגות (0.25–0.45 מ' רוחב השלח), היורדות אל חדר הטבילה. חדר הטבילה נחפר רק בחלקו הדרומי-מזרחי. בחדר נחצבו חמש מדרגות (0.35–0.80 מ' רוחב השלח), היורדות מפתח החדר אל קרקעיתו (איור 15). המדרגות משתרעות לכל רוחב החדר, פרט למדרגה העליונה המשתרעת רק בצד הדרומי-מזרחי של החדר, ויוצרת מעין משטח מוגבה. חדר הטבילה, לרבות המדרגות, טויח בטיח הידראולי אפור, שהוצמד ישירות לסלע. הטיח בחדר השתמר היטב, בעיקר בדופן הדרומית בה הובחנו שתי שכבות של טיח. במדרגה העליונה בחדר, סמוך לפינתו המזרחית, נחצבה גומה מלבנית (0.7 מ' עומק; איור 16); חציבתה שברה את הטיח המדפן את המדרגה, ועל כן נראה כי היא מאוחרת לזמן השימוש במקווה. במקווה הצטברה אדמה שמעורבים בה אבני גזית גדולות ושברי כלי חרס רבים. נראה שמקורן של אבני הגזית במבנה שניצב בראש המדרון. שברי כלי החרס מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ), ובהם קערה (איור 1:17), קדרה (איור 2:17), סירי בישול (איור 3:17–5), קנקנים (איור 6:17–8) ופך (איור 9:17).
 
 
מערה (ר' איור 13). צמוד למקווה מצפון-מערב התגלתה מערה קרסטית (L216; מידות 1–2 × 3 מ', לפחות 0.7 מ' גובה), שמוליך אליה מסדרון כניסה מלבני תלול. במסדרון נחצבו מדרגות נמוכות. חלל המערה לא נחפר, אך נראה כי הוא קטן למדי ואפשר שהוא שימש לאחסון. סמוך למערה מצפון התגלתה גומה מלבנית חצובה בסלע (L223; מידות 0.65 × 1.00 מ', 0.5 מ' עומק), שאליה מוליכה מדרום תעלה חצובה צרה (7 ס"מ עומק). ליד המערה והמקווה התגלו ספלולים וכמה מתקנים קטנים חצובים בסלע. מתקנים וספלולים אלה היו מלאים באדמת סחף, ובה נמצאו חרסים המתוארכים לתקופת הברזל 2ב' ולתקופה הרומית הקדומה.

 

בור מים (ר' איור 13). ממזרח למקווה, באותו מחשוף סלע, תועד בור מים חצוב (L215; לפחות 3 מ' עומק). על פתח הבור הונחה אבן סגלגלה גדולה (1.35 × 1.50 מ'; איור 18), שבמרכזה חור עגול לדליית המים. מסביב לחור יש חציבה רבועה רדודה (0.56 × 0.58 מ', 2 ס"מ עומק) ולצדה וו מתכת; אפשר שאלה מלמדים על מכסה שכיסה את הפתח ונסגר בסוגר מתכת. האבן הוצמדה אל הסלע באמצעות אבני שדה ובטון. נראה שזוהי אבן ממל של בית בד בשימוש משני. אל פתח הבור מוליכה תעלה חצובה קטנה (L224; אורך 0.5 מ', 0.1 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק) משקע טבעי בסלע. הבור מלא בעפר ובפסולת בת זמננו והוא לא נחפר. על פני השטח סמוך לבור נמצאו שתי שקתות אבן, האחת שבורה לשניים. נראה שבור המים נחצב בעת ששכן יישוב בגבעה, בתקופה הרומית הקדומה, והמשיך לשמש את תושבי הסביבה עד לימינו.
 

שרידי בנייה (איור 19). בריבוע חפירה בדרום השטח נחשף קטע מקיר תמך (W20; אורך 1 מ', רוחב 0.5 מ'; איור 20), שנבנה במעין כיס סלע מאבני שדה בינוניות וקטנות והשתמר לגובה של 1–2 נדבכים (0.35 מ'). על משטח סלע גבוה במרחק של כמטר אחד ממערב לקיר נחשפו שרידי מפלס של אבני שדה קטנות שלוכדו בחומר מליטה קשה (L220). המפלס השתמר רק במקום בו הוא הונח ישירות על הסלע; הוא חותם מתקן (L221; ר' להלן) וספלול (L222; קוטר 0.3 מ', עומק 0.1 מ') חצובים בסלע. נראה כי מפלס זה שימש תשתית של רצפה שלא השתמרה. בין קיר 20 למפלס 220 נחשף מילוי עפר (L212), שמִלא את כיס הסלע שבו נבנה הקיר ופילס את הסלע המשופע לדרום-מזרח טרם בניית מפלס 220. מעל מילוי עפר 212 הצטבר עפר (L208). במילוי 212 נמצאו שברי כלי חרס רבים, חלקם מתוארך לימי החשמונאים, ובהם סירי בישול (איור 1:21, 2) וקנקן (איור 3:21), וחלקם מתוארך לתקופה הרומית הקדומה (המחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ), ובהם קערות (איור 4:21, 5), קדרה (איור 6:21), סירי בישול (איור 7:21–9) וקנקנים (איור 10:21, 11). עוד התגלו במילוי זה שברים רבים של כלי אבן גסים שסותתו ביד, מטיפוס כלי האבן היהודיים, אך להם פרופיל מעוגל וגימור גס השונים מאלה של מכלולי כלי האבן האופייניים לימי הבית השני. מכלול כלי האבן כולל קערות (איור 1:22, 2), כוסות/'ספלי מדידה' (איור 3:22, 4) ואגן (איור 5:22). הכמות הגדולה של שברי כלי אבן שהתגלתה במילוי מלמדת אולי שבקרבת האתר שכן בית מלאכה לכלי אבן. נראה כי כלי האבן שהתגלו באתר קדומים לכלים ממכלולי האבן המוכרים מימי הבית השני בירושלים ויהודה. בשל חשיבותו של ממצא כלי אבן זה הוא יוצג במלואו במאמר נפרד.
 
מתקנים חצובים (ר' איור 19). סמוך לשרידי הבנייה תועדו שלושה מתקנים חצובים בסלע (L221 ,L219 ,L218/L217; איור 23). כל אחד מהמתקנים כולל גומה עגולה דמוית חרוט (0.35–0.70 מ' קוטר, 0.25–0.30 מ' עומק) ותעלה צרה. במתקנים 217/218 ו-221 התעלה מחוברת לגומה, ואילו במתקן 219 התעלה אינה מחוברת לגומה. תעלה 218 ארוכה (4 מ' אורך כולל), וחלקה המזרחי, סמוך לגומה, צר ורדוד (0.1 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק), בעוד שחלקה המערבי רחב ועמוק (0.3 מ' רוחב, 0.4 מ' עומק); היא פונה בקצה המערבי שלה בזווית ישרה לדרום. נראה כי החלק המערבי של תעלה זו קדום, אולי חלק ממחצבה, והוא הורחב בשלב מאוחר וחובר לגומה העגולה.
 
קולומבריום. בקצה הצפוני-מזרחי של השטח תועד חלקו העליון של קולומבריום (L214), שלו שני פתחים: פתח עליון סגלגל בראש הקולומבריום (0.6 × 0.8 מ'; איור 24) ופתח צדדי, כנראה טבעי, פרט לדופנו הצפונית שנחצבה כדופן סלע ניצבת. חלל הקולומבריום מלא כמעט עד ראשו בעפר. הוא לא נחפר פרט לפתחים שנוקו חלקית מאדמת הסחף שמילאה אותם. מהפתח העליון ניכר חלקו העליון של הקולומבריום (איור 25), ובו שתי שורות של גומחות קשותות חצובות בדופן הסלע. נראה כי מתחת לשורות אלה היו שורות נוספות של גומחות חצובות שלא התגלו.
 
קיר. במרחק של כ-10 מ' מדרום לקולומבריום תועד קטע מקיר (W21; אורך 6.5 מ' ויותר, רוחב 0.65 מ', גובה 1.4 מ'; איור 26), שנבנה בכיוון כללי צפון-מערב–דרום-מזרח ומתעקל בהתאם לפני השטח של השלוחה. הקיר נבנה משתי שורות של אבני שדה גדולות ובינוניות, שהונחו על רובד עפר שפילס את פני השטח. נראה כי זהו קיר תמך של מדרגת עיבוד.
 
שטח C (איורים 27–29)

תעלה חצובה. בחלקו הגבוה של השטח נחפר קטע מתעלה חצובה רחבה (L317; כ-3.5 מ' אורך, 0.55–0.80 מ' רוחב, 0.3–0.6 מ' עומק; איור 30). על דופנות התעלה נותרו סימני סיתות של אזמל החציבה. התעלה משופעת מראש הגבעה לדרום ולאחר מכן היא פונה בזווית לכיוון מערב–דרום-מערב.

 

גת. אל הגת מוליכות שש מדרגות (L308; כ-1 מ' רוחב השלח, 0.15–0.20 מ' גובה), שנחצבו במשטח סלע המשתפל לדרום-מזרח. הן נמצאות צמוד לגת מצפון-מזרח, והן שימשו מדרגות שירות להקלת הגישה לחלקי הגת השונים. הגת מורכבת ממשטח דריכה מלבני (L305; מידות 1.50–1.65 × 2.60 מ', עומק 0.15–0.75 מ'; איור 31) ושני בורות איגום סגלגלים (L306 — כ-0.8 מ' קוטר, 0.65–1.00 מ' עומק; L307 — מידות 0.8 × 1.3 מ', 1.1 מ' עומק). משטח הדריכה משופע במתינות למזרח, לכיוון בורות האיגום. הדופן המזרחית של משטח הדריכה (W33; רוחב 0.20–0.25 מ', גובה 0.10–0.15 מ') נחצבה בחלקה ונבנתה בחלקה באבני שדה קטנות שלוכדו בחומר מליטה לבן; היא מפרידה בין משטח הדריכה לבור איגום 306, ונחצבה בה תעלה שחיברה ביניהם. במערבו של בור איגום 306 נחצבה גומה סגלגלה לשיקוע הפסולת (0.2 × 0.5 מ', 0.2 מ' עומק). חלקו המזרחי של בור איגום 307 לא השתמר היטב. בין שני בורות האיגום מפרידה דופן (W32; רוחב 0.25–0.40 מ', גובה 0.7–1.2 מ'), שנחצבה בחלקה התחתון ונבנתה בחלקה העליון באבני שדה שלוכדו בחומר מליטה לבן. במרכז הדופן יש גוש טיח עבה מעוגל, כנראה סתימה של תעלה שחיברה בין שני הבורות. משטח הדריכה, בורות האיגום והתעלה טויחו בטיח הידראולי אפור. בשלב מאוחר יותר נפרצה תעלה צרה (0.12 מ' רוחב) בדופן הדרומית של משטח הדריכה (W31; רוחב 0.3–0.4 מ', 0.8 מ' גובה בפן הדרומי) ומדרום למשטח הדריכה נחצב בור איגום נוסף (L311; רוחב 1.35 מ', עומק 0.15–0.80 מ'). בור 311 חצוב במדף סלע מתפורר, והדופן הדרומית שלו מנותקת מהקרקע. אל בור 311 מוליכה ממערב תעלה חצובה ומפותלת (L312; אורך 4 מ', רוחב 0.1–0.2 מ', 0.10–0.25 מ' עומק). מדרום לגת נחצב ספלול עגול (L315; קוטר 0.4 מ', עומק 0.3 מ').
 

בית בד. צמוד למשטח הדריכה של הגת ממערב התגלה בית בד חצוב בסלע שהשתמרותו חלקית. נחצב משטח סלע (L309; מידות כ-1.5 × 2.3 מ', כ-1 מ' עומק), שבמרכזו נחצבה אבן שלא נותקה מהסלע, ששימשה מצע להנחת הסלים שבהם הונח רסק הזיתים. סביב אבן זו נחצבה תעלה, שניקזה את המוהל שנוצר בסחיטה אל גומה סגלגלה מדרום לאבן (L316; מידות 0.25 × 0.40 מ', 0.15 מ' עומק). בדופן הסלע הצפונית של משטח 309 נחצבה גומחה קטנה, ששימשה לקיבוע קורה. סמוך לפינה הצפונית של בית הבד נחצבה גומה רבועה (L314; מידות 0.45 × 0.50 מ', 0.2 מ' עומק), המחוברת בתעלה צרה למשטח 309. נראה כי הגומה נועדה להנחת כלי קיבול וכי התעלה שימשה לניקוז נוזלים עודפים.
 
מערה. במערב השטח התגלתה מערה קרסטית (L310), שפתחה הורחב מעט בחציבה. היא התגלתה מלאה בעפר ואבנים ורק כניסתה נחפרה.
 
המתקנים והחציבות בכל השטחים כוסו באדמת סחף, שבה התגלו חרסים ספורים, שחוקים, המתוארכים לתקופת הברזל 2ב', למאה הא' לפסה"נ, למאה הא' לסה"נ ולתקופה הביזנטית. החרסים התגלו באדמת סחף ולכן יש לשער שמקורם במעלה המדרון. הממצא מהמאה הא' לפסה"נ כולל סיר בישול (איור 1:32) וקנקן (איור 2:32). הממצא מהמאה הא' לסה"נ כולל קערה (איור 3:32), סירי בישול (איור 4:32–6), קנקנים (איור 7:32, 8) ונר (איור 9:32). הממצא מהתקופה הביזנטית כולל קערה (איור 10:32) ושני פכים מטיפוס FBW (איור 11:32, 12).
 
בחפירות התגלו בעיקר מתקנים וחציבות, הקשורים כנראה לפעילות חקלאית של יישוב ששכן בקרבת מקום.
על סמך הממצא הקרמי וממצא כלי האבן נראה כי תחילת הפעילות באתר בתקופת הברזל 2ב' ושיאה בימי החשמונאים ובתקופה הרומית הקדומה. לאחר הפסקה חזרה הפעילות שוב בתקופה הביזנטית. באמצע המאה הכ', לאחר שהאתר היה נטוש תקופה ארוכה, נבנה בו מוצב צבא של הלגיון הירדני, ולאחר שזה ננטש חזרו לעבוד במקום חקלאים מהסביבה.