החפירה נערכה במדרון המשתפל לצפון אל נחל עטרות סמוך לפסגת החורבה (כ-785 מ' מעל פני הים), בתוואי דרך מודרנית שנפרצה לאחרונה. נפתחו שלושה ריבועים (יותר מ-75 מ"ר; איור 2) ונחשפו הפן הפנימי של קיר טרסה, קירות שדה אחדים, בור מים וחלל סמוך אליו, וקיר בנוי היטב, כנראה של מבנה. שניים מהריבועים נפתחו במדרגה חקלאית בניצב לקיר טרסה (W1) התומך את המדרגה. ריבוע שלישי נפתח כשבעה מטרים דרומה וממזרח למשטח סלע שבו חצוב בור מים מטויח.

 
בריבוע הצפוני שנתחם בקיר הטרסה החקלאית הבולטת מעל פני השטח (W1) נחשפו הפן הדרומי של הקיר, שני קירות שדה מדרום לו (W3 ,W2; איור 3), ומשטחי סלע חצובים משני צדי קיר 3. באדמת הסחף שכיסתה את השרידים נתגלו שני מטבעות: אחד מתוארך לתקופה החשמונאית (ר"ע 144572), ושני לתקופה הרומית (67/8 לסה"נ; ר"ע 144571).
קיר 1 (1.8 מ' גובה השתמרות מרבי, כ-50 מ' אורך) בנוי משתי שורות של אבני שדה (כ-1.5 מ' רוחב). השורה הצפונית בלטה מעל פני השטח והיא בנויה מאבנים בינוניות וגדולות (0.4–0.3 × 0.8–0.6 מ'). השורה הדרומית שנחשפה בחפירה בנויה מאבנים קטנות (0.1–0.3 מ'). שני קירות השדה 2 ו-3 נחשפו כמטר אחד מתחת לפני השטח, הם מקבילים לקיר 1 אך מפלסם נמוך משלו.
קיר 2 השתמר לגובה נדבך אחד ובנוי משתי שורות של אבני שדה, השורה הצפונית (כ-3.5 מ' אורך השתמרות) בנויה מאבנים גדולות (כ-0.7 × 0.8 מ'). המשכה מערבה לא שרד ואפשר שנשדד בשלב מאוחר. השורה הדרומית בנויה מאבנים קטנות ובינוניות והשתמרה לאורך כל הריבוע (כ-5 מ'). בבור בדיקה שנערך בחלק החסר של הקיר נתגלה ממצא קרמי ובו שני קנקנים מסוף התקופה ההלניסטית (איור 3:4, 6). הקיר הושתת על מפלס אדמת סחף מעורבת בפסולת חציבה גסה (L106 ,L105) שמקורה כנראה בפעילות חציבה בסלע שמדרום (להלן). מהות הקיר ותפקידו אינם ברורים, אך על פי גודל אבני הפן הצפוני שלו נראה כי הוא שימש יסוד של קיר טרסה קדום שנועד לתמוך במדרגה חקלאית, בדומה לקיר 1, וייתכן ששימש יסוד של קיר השייך לשרידי יישוב שטרם נחשפו, ואפשר שהשרידים שנתגלו מדרום (להלן) הם חלק מיישוב זה.
קיר 3 בנוי משורה אחת של אבני שדה והשתמר במקוטע לגובה נדבך אחד (כ-5 מ' אורך). הוא נבנה הישר מעל גוש סלע מדורג שעליו קווי חציבה אנכיים – חלק ממחצבה שנחשפה בריבוע הצמוד מדרום. גם מהות קיר זה ותפקידו אינם ברורים. החפירה העמיקה עד סלע האם בין קירות 2 ו-3 בתוך אדמת הסחף המעורבת בפסולת חציבה גסה (L106 ,L105). הקיר מתוארך לתקופה הרומית הקדומה על סמך ממצא קרמי שנמצא צמוד אליו ובו סיר בישול (איור 8:4), קדרת בישול (איור 9:4) וקנקנים (איור 11:4, 12).
 
בריבוע הצמוד מדרום נחשפו שני קטעי קירות (W4 – אורך השתמרות 2 מ', W5 – אורך השתמרות 1.3 מ'; איור 5), בנויים משורה אחת של אבני שדה, שהשתמרו לגובה נדבך אחד. שני קטעי הקירות תחמו מצפון משטח מהודק של אבני שדה קטנות (L202) שנחשף חלקית. באדמה שכיסתה את המפלס נתגלה ממצא קרמי ובו קנקן מסוף התקופה ההלניסטית (איור 4:4), ואמפורה מהתקופה הרומית הקדומה (איור 10:4).עוד נתגלה מטבע של המושל תחת הקיסר קלאודיוס (54 לסה"נ, מִטבעת ירושלים; ר"ע 144573). מצפון לקירות נחשפו שני גושי סלע וביניהם תעלת ניתוק – חלק ממחצבה שהמשכה בריבוע הצפוני. בממצא הקרמי בפסולת החציבה הסמוכה לקווי החציבה (L204 ,L203) קנקן מסוף התקופה ההלניסטית (איור 5:4). אפשר אם כן לשער שהמחצבה פעלה בתקופה זו, ולאחר שיצאה מכלל שימוש, כנראה בתקופה הרומית הקדומה, נבנו קירות שדה 2 ו-3.
 
בריבוע הדרומי, כשבעה מטרים דרומה, נחשפו שרידי משטח סלע ובו בור מים חצוב, המתחבר אל חלל נוסף, אליפטי, וסמוך להם קיר בנוי היטב. הריבוע נפתח ממזרח למשטח סלע נוסף (איור 6). סמוך לפתח הבור נחצבה תעלה (0.2 מ' רוחב, 0.1 מ' עומק) להובלת מי גשמים מדרום וממערב, ממעלה המדרון לתוך הבור. באדמת הסחף שכיסתה את משטח הסלע והתעלה נתגלה ממצא קרמי ובו קנקן מסוף התקופה ההלניסטית (איור 7:4). מקורו של ממצא זה כנראה מהמדרון שמדרום.
לבור פתח עגול (0.75 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק) הנפתח לחלל כמעט עגול (3.0–3.2 מ' קוטר, 1.6 מ' עומק). בקרקעית הבור ולאורך הדופן הדרומית עוצב מדף סלע או מדרגה (איור 7). דופנות הבור, קרקעיתו המפולסת ומדף הסלע טויחו בטיח אפור המורכב מחוואר דק מעורב באפר (כ-0.5 ס"מ עובי). הבור היה מכוסה באדמת סחף (L303 ,L301) שהתגלו בה שברי שתי קערות (איור 13:4, 14) ושלושה קנקנים (איור 15:4–17), מהתקופה הצלבנית/איובית; אלה מעידים כנראה על שימוש הבור בתקופה זו.
ממזרח לבור נתגלה חלל נוסף, סגלגל (L306; קוטר 1.2 מ', עומק 1.2 מ'). הכניסה אליו הייתה דרך פתח (כ-0.5 מ' גובה, 0.4 מ' רוחב), שעוצב בחלק התחתון של הדופן המזרחית של הבור (כ-0.4 מ' מעל קרקעית הבור; איור 8). מהות החלל ותפקודו לא הובררו. לחלל פתח מלבני (כ-0.80 × 0.55 מ') נוסף בתקרתו. חלקו הדרומי של משטח הסלע מפולס ומוחלק היטב ומעליו נחשף קיר בנוי משתי שורות של אבני שדה (W6; כ-0.7 מ' רוחב, 0.45 מ' גובה, כ-2.5 מ' אורך השתמרות; ר' איור 8), שכנראה נועד לתחום יחידה אדריכלית שהבור היה חלק ממנה. בהצטברות העפר שממזרח לבור וממזרח לקיר 6 נמצאו סיר בישול וקנקן מסוף התקופה ההלניסטית (איור 1:4, 2).
 
השרידים שנתגלו הם חלק ממערכת חקלאית המורכבת מקירות שדה ומבור מים ומעצבת את פני מדרונות החורבה. על פי הממצא הקרמי בשלושת הריבועים עיקר הפעילות הייתה כנראה בתקופה הרומית הקדומה והיא ניכרת בבניית קירות שדה. לפעילות זו קדמה כנראה פעילות תעשייתית בתקופה ההלניסטית שנותרה ממנה מחצבה להפקת אבני בנייה. פעילות אנושית חודשה כנראה בתקופה הצלבנית/האיובית כפי שמעיד הממצא בתוך הבור.