שטח A3. תעלת הזרימה של האמה השתמרה באתרה רק בקצה הדרומי של השטח שנחפר בעונה זו, ואילו בשאר השטח נמצאו חלקים ממוטטים ממנה לרגלי יסוד האמה ממערב. יסוד האמה השתמר בצדו המזרחי לגובה של 1–2 נדבכים ואילו בצדו המערבי הוא כנראה פורק מאבניו והשתמר לכל היותר לגובה נדבך אחד. הצד המזרחי של היסוד נבנה בעיקר מאבני קירטון גדולות ובינוניות, לרוב גוויל ולעתים גזית; רצף הנדבכים נקטע לעתים בשל הרס או בליה. הרווחים שבין האבנים מולאו לעתים באבנים קטנות, ללא מלט. היסוד לא הושתת בדרך כלל הישר על סלע האם, העשוי קירטון, אלא על גבי שכבת קרקע בתולה או על גבי שכבות סחופות של אבני צור (0.3 מ' עובי מרבי) שהורבדו עליו.

במקביל לאמה ממערב, כמעט לכל אורכה, נחשף קיר שדה שנחשף כבר בעונות הקודמות. הקיר נבנה באבני גוויל מגיר ומצור, ושולבו בו בשימוש משני אבנים שהתמוטטו מהאמה. גובה הקיר ומרחקו מהאמה משתנים. ניכר כי הוא נבנה לאחר שנשדדו אבנים מהיסוד של האמה והתמוטטו חלקים מתעלת הזרימה, ועל כן ברור שהוא הוקם לאחר שהאמה יצאה מכלל שימוש אך מתייחס לשרידיה. ייתכן שהקיר תחם דרך.
 
שטח A4. נחפרו שני הריבועים הדרומיים ביותר בשטח, שעד כה שימשו דרך מעבר, ונחשף חלקה המזרחי של האמה. בקטע זה פונה היסוד בחדות מערבה ולאחר מכן חוזר מזרחה. נדבכי היסוד משופעים בחדות מערבה (איור 2), כנראה בשל בנייה ירודה, שוד אבנים ולחץ של אדמת חרסיתית במדרון מעל האמה.
נמשכה גם חפירתם של חמישה ריבועים, שבהם נחשפו בעונה הקודמת קווי בנייה עליונים של חלקו המזרחי של יסוד האמה וקיר השדה. בעונה זו נחשף הצד המזרחי של יסוד האמה ואילו הצד המערבי שלו נחשף רק לסירוגין. במקום אחד נחשפו ארבע שורות אבן מקבילות מדורגות (איור 3): השורה המזרחית הגבוהה היא היסוד של האמה, מתחתיה כנראה נדבך אבנים שהתמוטט מן היסוד, מתחתיו היסוד המערבי של האמה ולמטה במערב קיר השדה.
בשטח זה קיר היסוד של האמה נבנה ברובו מאבני קירטון לבנות או צהבהבות פריכות מאוד, אם כי בקטע אחד הוא נבנה מאבני שדה גדולות מצור, שמקורו כנראה בקרבת מקום. בקיר השדה שולבו הרבה אבני צור, בדומה לשטח A3, ובחלקו הוא נבנה מאבנים גדולות מגיר קשה. גובה הקיר ומרחקו מאמת המים משתנים, ולעתים הוא נבנה ממש על שרידי החלק המערבי של יסוד האמה.
 
בחפירה נמצאו שברי כלי חרס מעטים מימי הבית הראשון, מעט יותר שברי כלי חרס מימי הבית השני, בעיקר מן המאה הא' לפסה"נ, והרוב המכריע של הממצא הקרמי מתוארך לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית; אין בהכרח קשר ישיר בין ממצאים אלו לפעילות אמת המים. בדרום שטח A4 נתגלו שלוש בולות מעופרת, המתוארכות כנראה לתקופה הביזנטית (איור 4). בולות עופרת נדירות בירושלים ובסביבתה, ונראה שאין להן קשר לאמת המים.