שטח A (איור 3). מתחת לגלי הריסות, מפולות אבנים והצטברויות מ-66 השנים האחרונות, נחשף בית מגורים שמתארו מלבני (3.5 × 5.0 מ'). בלב המבנה צומח עץ אלה שגילו כשבעה עשורים (איור 4). העץ הפך למקודש בשל קרבתו לקבר הנביא, כך מעידים פיסות הבד והסרטים שנקשרו לענפיו — אמונה עממית הקשורה בבקשת משאלות. למבנה חלל אחד שלו קשת אבן רוחבית התומכת בגג. קשת האבן אותרה במפולת (L110); שרדו ממנה רק האומנה המערבית (W117) ונדבך יחיד מהאומנה המזרחית (חלק מ-W119). המבנה הושתת על סלע האם הגירני, שנחצב ופולס כדי לשמש חלקו הארי של הקיר הצפוני-מערבי ותשתית לקיר הצפוני­­-מזרחי (W119), לקיר הדרומי-מערבי (W109) ולרצפת הטיח (L123). הקירות (1.0–1.1 מ' גובה השתמרות) נבנו משילוב של אבני שדה, אבנים מהוקצעות בגסות ואבני גזית מסותתות היטב; על קירות המבנה ניכרים שרידי טיח. הרצפה וחלקים אחרים נפגעו משורשיו העבותים של העץ. פתח במרכז הקיר הדרומי-מזרחי (W107) שימש כניסה למבנה. אבני המשקוף, המזוזות ואבני הסף הותקנו מאבני גיר רך מסותתות היטב. לרחבת הכניסה הקטנה (L122) מתאר חצי מעגלי והיא מרוצפת בלוחות אבן. בצדה החיצוני היא תחומה באבני סף ובחלקה הפנימי במדרגה מאבני שדה. הרחבה נמוכה ב-0.2 מ' ממפלס הבית, ושם הצטברו מרבית הממצאים. בהצטברות (L121), שחתמה את רצפת רחבת הכניסה, נתגלו קורות העץ של הדלת ופריטי מתכת פונקציונליים ועיטוריים אחדים אשר היו מעוגנים בדלת.

מרבית כלי החרס שנתגלו במבנה הם מבתי היוצר של ראשיא אל-פוחאר שבדרום לבנון — כלים המעוטרים בקווים ובדגמים הנדסיים צבעוניים, ובהם שברים של קנקני אגירה אחדים במגוון גדלים ועיטורים (איור 5); סיר לילה (איור 1:6); שברי 'איבריק' — כלי בעל זרבובית ששימש לשתייה (איור 2:6, 3); שברי קערות מזוגגות בגוון צהוב חרדלי, אשר יובאו מדרום-מערב אירופה (איור 4:6, 5); ואף ראש נרגילה מזוגג שחור ומעוטר בדגם פרח (איור 6:6).
בחלקו הצפוני-מזרחי של הבית נתגלה סאג' לאפייה, וסמוך לו אותרו ריכוזי פחים ופחיות שימורים. בחלקו הדרומי-מערבי של הבית נמצאו כפתור מעוטר, מסרק כינים עשוי עצם (איור 1:7), מברשת שיניים עשויה פלסטיק (איור 2:7), סוליות נעליים, שברים של צנצנות זכוכית ושלוש אבני ליטוש — חלוקים ששימשו למירוק הטיח שעל קירות הבית (איור 8).  כן נמצאו בהצטברות שבין הריסות המבנה תרמילים של כדורים אשר נורו מרובה אנפילד (איור 1:9–3) ומרובה מאוזר ('רובה צ'כי'; איור 4:9–7), ששימשו את לוחמי הפלמ"ח במהלך קרבות השליטה על המצודה הסמוכה. ממצא היסטורי נוסף מפני השטח הוא מנעול של חברת ABUS הגרמנית (איור 10), משלהי שנות ה-40 למאה הכ'.
 
שטח B (איור 11). במורדותיו המזרחיים של הרכס, בשטח החקלאי של הכפר, זוהה על פני השטח קיר שדה ארוך שכיוונו צפון–דרום (W101); ריבוע החפירה נפתח משני צדיו, סמוך למקום הפגיעה באתר. הקיר בנוי אבני לקט במגוון גדלים ושימש קיר תמך למדרגה חקלאית. מאופי הצטברות האדמה ממערב לקיר (כ-0.5 מ' עומק מרבי) ומן הממצא הקרמי שנתגלה בה נראה שהמדרגה החקלאית  הוקמה והייתה בשימוש בתקופה העות'מאנית לכל המוקדם.
 
שטח C (איורים 12, 13). גם כאן נפתח ריבוע החפירה משני צדיו של קיר שדה ארוך (W103), הנמשך בתוואי צפון–דרום, סמוך לנקודת הפגיעה באתר. הקיר בנוי אף הוא אבני לקט, ושימש לעצירת אדמת סחף (כ-0.3 מ' עומק). קיר זה שימש חלק ממערך הגידור ההיקפי של היישוב; הוא נמשך לאורך כ-40 מ' בתוואי צפון–דרום ואפשר להבחין כי הוא יוצר פינה עם קיר הנמשך בתוואי מזרח–מערב, ועולה במדרון. קיר זה יוצר חיץ בין היישוב ושטחיו החקלאיים לבין בית קברות קטן שמדרום לו, אחד משני בתי קברות המוכרים באתר. גם כאן, כמו במדרגת העיבוד בשטח B, אין כל ממצא מתארך הקדום לתקופה העות'מאנית.
 
מן החפירה עולה תמונת עולמם החומרי של תושבי אל-נבי יושע בשלהי תקופת המנדט, והיא מאפשרת הצצה אל מה שהותירו אחריהם אחדים מבני כפר קטן זה, אשר נעזב עם פרוץ הקרבות באביב שנת 1948.