בחודש יולי 2014 נערכה חפירת הצלה ברחוב בית"ר בלוד (הרשאה מס' 7165-A; נ"צ 190774-92/651811-30; איור 1), לקראת חפירת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון י"כ יעד תשתיות בע"מ, נוהלה על ידי ד' מסארווה (צילום), בסיוע י' עמרני (מנהלה), ע' עזב וע' שדמן (ייעוץ), ח' בן-ארי (GPS), מ' קונין (מדידות וסרטוט), ע' עד (כלי חרס) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
נפתחו שני ריבועי חפירה (C3 ,C1; איור 2) בצדו הצפוני של תל לוד, סמוך לגדה הדרומית של נחל איילון. התגלו שתי שכבות יישוב (II ,I) משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה. חלקם המערבי של הריבועים נפגע בבנייה בת זמננו. בחפירות בתל ובעיר לאורך השנים נחשפו שכבות יישוב המלמדות על רצף התיישבות למן התקופה הניאוליתית ועד לתקופה העות'מאנית (גופנא ובית אריה תשנ"ז:אתר 184).בקרבת שטח החפירה התגלו בעבר שרידי בנייה מהתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הרומית המאוחרת, הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית (אלישע 2009; לופו 2010; מסארווה 2011; גולני 2012).
שכבה I. בחלק הצפוני-מזרחי של ריבוע C1 נחשף קטע קיר (W107; איור 3), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב משתי שורות של אבני גוויל בינוניות וקטנות; הוא השתמר לגובה מרבי של שני נדבכים. הקיר התגלה מתחת למפולת של אבני גוויל גדולות ובינוניות (L102). בריבוע C3 נחשפה תשתית רצפה (L103; איור 4) עשויה מאבני גוויל קטנות שלוכדו בחומר מליטה מטיט אפור.
שכבה II. בריבוע C1 נחשף קטע מרצפה (L108) עשויה מאבני גוויל בינוניות. נראה כי שורה של אבני גוויל קטנות שנחשפה באמצע הריבוע היא חלק מרצפה זו. הרצפה התגלתה גם היא תחת מפולת 102 והיא אינה ניגשת לקיר 107.
באדמה שהצטברה מעל לשרידים משתי השכבות בריבוע C1 ומתחת לתשתית רצפה 103 בריבוע C3 נחשפו חרסים משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערות (איור 1:5–3), קנקנים (איור 4:5, 5) ובסיס של פך (איור 6:5). נראה כי השרידים שנחשפו בחפירה הם המשכם של שרידי הבנייה מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה שנחשפו בעבר בקרבת מקום.
גופנא ר' ובית אריה י' תשנ"ז. מפת לוד (80) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.