בחודשים מאי ויוני 2008 נערכה חפירה ארכיאולוגית ביישוב תל תאומים (הרשאה מס' 5438-A; נ"צ 246525-48/705153-76; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ועד תל תאומים, נוהלה על ידי ו' אטרש (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' שפירו (GPS), ר' מישייב וט' מלצן (מדידות וסרטוט), ה' סמיטליין (צילום ממצא), ל' פורת (רפאות כלי חרס), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס) וא' ינאי (זיהוי כלי חרס).
החפירה נערכה בעמק, כ-300 מ' דרומית-מערבית לתל תאומים — שני תלים מאורכים, סמוכים מאוד זה לזה, הנקראים בערבית 'תל אלתום' (تل التوم). אולברייט, שכינה את המקום תל אל-חמרה, מצא בו חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת (Albright 1926:43). בסקר שערך צורי (תשכ"ב:175) בעמק בית שאן זוהו שרידי בנייה של חומת לבנים וקירות. בתל המערבי נמצאו חרסים מן התקופות הב"מ, הברזל, הפרסית וההלניסטית ובתל המזרחי — מהתקופות הב"מ, הברזל והפרסית.
נחפר חלק מבית קברות (80 מ"ר; איורים 2, 3) מתקופת הב"מ 2ב', ונתגלו שרידים של 21 קברי שוחה חצובים בסלע טרוורטין (T21–T1), שכיוונם אינו אחיד. הובחנו ארבעה טיפוסי קברים: קברי שוחה רגילים; קברי שוחה שלהם קירוי או סימון בשורת אבני גוויל; קברי שוחה שלהם קירוי בלבני בוץ מעל הנקבר; וקברי שוחה מדופנים חלקית בלבני בוץ.
קברי שוחה רגילים. קבר T3 נחשף חלקית וחלקו הדרומי נמשך מחוץ לשטח החפירה (איור 4). מתארו של קבר T5 לא רגולרי וחלקו הצפוני חודר אל חלקו המערבי של קבר T10. גם מתארו של קבר T6 לא רגולרי, חלקו המערבי דמוי משולש ומותאם לצורה שנוצרה בין קברים T4 ו-T5, וחלקו המזרחי נפגע מחתך בדיקה. בקבר T7, מעל שרידי הנקבר, נמצאו לפחות שלושה כלי חרס ששימשו מנחות קבורה. בחלקו המזרחי של קבר זה נמצאה קערה שלה דופן מעוגלת קלות ובסיס שטוח (איור 1:5), ובחלקו המערבי נמצא ריכוז של חרסים, ובהם שני בסיסי טבעת של פכים (איור 2:5, 3). קבר T9 נחפר בחלקו הדרומי וחלקו הצפוני נמשך מחוץ לשטח החפירה. בחלק שנחפר נמצא סיר בישול ששפתו מתעגלת חוצה ובסיסו שטוח (איור 4:5). קבר T10, שמתארו מלבני, נחתך בחלקו המערבי מקבר T5, וחלקו המזרחי נפגע מחתך בדיקה. לקברים T18–T14 ,T11 ו-T21 מתאר מלבני. בקבר T14 נמצאו שברים של פך שלו בסיס דיסקוס (איור 1:6). בחלק המערבי של קבר T15 נמצאה קערה שלה דופן מעוגלת חלקית ובסיס שטוח (איור 2:6). בחלקו הצפוני של קבר T16 נמצא נר צבוט שקערתו עמוקה ובסיסו דיסקוס (איור 3:6). בקבר T18 נמצאו קערה וסיר בישול ששימשו מנחות קבורה (איור 7) — קערה שלה שפה פשוטה ומעוגלת קלות (איור 1:8), וסיר שלו דופן מעוגלת, שפה מעוגלת חוצה ובסיס דיסקוס (איור 2:8).
קברי שוחה שלהם קירוי או סימון בשורת אבני גוויל. קבר T1 מקורה או מסומן בשורת אבני גוויל מגיר, שהונחו על חציו המזרחי (איור 9).
קברי שוחה שלהם קירוי בלבני בוץ מעל הנקבר. קבר T2 כוסה בלבני בוץ ששרדו חלקית ונמצאו עליהם שני כלי חרס ששימשו מנחות קבורה (איור 10) — קערה שלה דופן מעוגלת קלות ובסיס דיסקוס (איור 1:11), ופכית שלה גוף כדורי, צוואר קצר, ידית מחוברת מהכתף אל השפה הנוטה חוצה ובסיס דיסקוס (איור 2:11). לקבר T4 מתאר לא רגולרי ובחלקו הדרומי, מעל כיסוי של לבני בוץ ששרדו חלקית, נמצא פך מטין ורוד שלו שפה מעוגלת ומקופלת חוצה, ידית כתף ובסיס טבעת; השפה ונקודת החיבור בין הידית לבסיס מעוטרים בשני פסים אופקיים וביניהם עיטור של קווים אנכיים (איור 3:11). כן נמצאו שברי קנקן שלו שפה מעוגלת חוצה (איור 4:11). בקבר T12 נמצאו שרידים של לבני בוץ שהונחו מעל הנקבר, ובצדו המערבי נמצאה קערה מזווה שלה קפל קל ובסיס טבעת (איור 5:11). בקברים T13 ו-T19 נמצאו שרידים של לבני בוץ שהונחו מעל הנקבר ומעליהם נמצאו מעט חרסים שתוארכו לתקופת הב"מ 2ב'.
קברי שוחה מדופנים חלקית בלבני בוץ. קבר T8 נחפר בחלקו הדרומי וחלקו הצפוני נמשך מחוץ לשטח החפירה. חלקו המערבי של הקבר דופן בלבני בוץ מיובשות. בחלק שנחפר נמצאו שברי פך שלו עיטור פסים על הכתף ומתחת לידית (איור 6:11). קבר T20 נחפר בחלקו הדרומי וצדו המזרחי דופן בלבני בוץ מיובשות. מעל הקברים הצטברה שכבה של אדמה אפורה בהירה שהכילה מעט חרסים מתקופות הברונזה התיכונה והב"מ 2ב'. מתקופת הב"ת נמצאו שתי קדרות בישול שלהן שפות מעובות (איור 1:12, 2) ושני קנקנים (איור 3:12, 4). הכלים מתקופת הב"מ 2ב' דומים למכלול כלי המנחה שנמצאו בקברים, ובהם קערות שלהן דופן מעוגלת ושפה פשוטה (איור 5:12–8), פך שלו ידית כתף ושפה פשוטה מקופלת חוצה (איור 9:12) ושני קנקנים שלהם שפה משולשת מקופלת חוצה (איור 10:12, 11).
בית הקברות בתל תאומים נחפר חלקית, ונמצאו בו ארבעה טיפוסי קברים ששימשו בעת אחת. על סמך ממצא כלי החרס תוארך בית הקברות לתקופת הברונזה המאוחרת 2ב'. הקבורה בשוחות הייתה ידועה כבר בתקופת הברונזה הקדומה 4, אך בתקופת הב"מ היא נעשתה שכיחה מאוד והמשיכה לשמש גם בתקופת הברזל ואף לאחר מכן (
גונן 80:
1994, 83;
בושנינו וינאי תש"ע:36*). הקברים בבית הקברות בתל תאומים מלבניים ברובם ואחדים לא רגולריים (1.2–2.6 מ' אורך, 0.3–1.0 מ' רוחב, 0.2–1.0 מ' עומק). בדרך כלל הקברים לא נחפרו לעומק ואין אחידות בכיוונם, רובם בציר צפון–דרום או מזרח–מערב, בדומה לבית הקבורות בתל אבו הואם (
גרשוני 3:
1992). לפי גודל הקברים בבית הקברות בתל תאומים, אפשר להניח שהיו אלה קברי יחיד וליד הנקבר או מעליו הונחו כלי המנחה — תמונה דומה לאלה שבתל אבו הואם ובתל זרור (
ענתי תשי"ט;
כוכבי 472:
1992). אפשר להניח כי בית הקברות המתוארך לתקופת הב"מ 2ב' היה שייך לתושבי היישוב הקטן שנבנה על שתי הגבעות בתל תאומים.
בושנינו א' וינאי א' תש"ע. קברים מתקופת הברזל 1 בבית הקבורות באזור.
עתיקות 17:63*–40*.
גונן ר' 1994. מנהגי קבורה ושונות תרבותית בכנען של תקופת הברונזה המאוחרת. בתוך א' זינגר, עורך. קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה. ירושלים. עמ' 77–90.
גרשוני ל' 1992. אבו הואם, תל. בתוך א' שטרן וא' לוינזון-גלבוע, עורכים. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 1. ירושלים. עמ' 1–4.
כוכבי מ' 1992. זרור, תל. בתוך א' שטרן וא' לוינזון-גלבוע, עורכים. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 2. ירושלים. עמ' 472–474.
ענתי ע' תשי"ט. חפירת בבית-הקברות של תל אבו הואם (1952). עתיקות ב:80–92.
צורי נ' תשכ"ב. סקר ארכיאולוגי בעמק בית-שאן. בתוך בקעת בית-שאן, הכינוס הארצי השבע-עשר לידיעת הארץ. ירושלים. עמ' 135–198.
Albright W.F. 1926. The Jordan Valley in the Bronze Age. AASOR 6:13–47.