בחודש מרס 2014 נערכה חפירת הצלה בתל שיח' מרזוק, אתר 'נחל גילבון', שברמת הגולן, מעט מצפון לכביש 91 וסמוך למחנה 'סופה' (הרשאה מס' 7059-A; נ"צ 265870/773160; איורים 1, 2). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי א' ברגר, בסיועם של י' יעקובי (מנהלה), ר' לירן ור' מישייב (מדידות), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס ובזלת), מ' סמילנסקי (ציור צור), ר' קול (נומיסמטיקה), ג' יפה (ייעוץ מדעי) ופועלים מטבריה.
אתר העתיקות 'נחל גילבון' הוא תל קטן יחסית (כ-1000 מ"ר), כ-470 מ' מעל פני הים, במפגש הנחלים עיון אל-מחלדי וג'ילבון, וסמוך לאחת הנביעות המזינות את הג'ילבון. האתר מוכר גם כ'שיח' מרזוק' על שם קבר השיח' בשדה הקבורה המוסלמי, בשלוחה שמדרום לו. סביב הנביעה וסמוך לה ניצבים עדיין מבנים של בסיס צבא סורי – עלייקה (ﻋﻟﻳﻗﺔ), על שם כפר סמוך שהיה מעט צפונה (אפשטיין וגוטמן תשל"ב: אתר 56). במבנים אלו התגוררו ראשוני המתיישבים הישראלים בגולן לאחר מלחמת ששת הימים.
קבר שיח' מרזוק נזכר בסקר של שומכר (תשנ"ח:77) ואילו התל שמצפון לו נסקר לראשונה בסקר החירום של רמת הגולן שנערך ב-1967 (אפשטיין וגוטמן תשל"ב: אתר 55). האתר נסקר שוב על ידי י' גל ב-1968 ושוב על ידי מ' הרטל בשנים 1983–1987 (הרטל תשמ"ט: אתר 21-27/53/1).
התל הסמוך לתוואי הדרך העתיקה המובילה מגשר בנות יעקב לדמשק ולהתפצלות הדרכים המובילות לדבורה ולחפר (הרטל תשמ"ט: אתרים 21-27/22/1 ו-21-27/47/1) נפגע בחפירות של מוצב צבאי סורי באמצע המאה הכ'.
הסוקרים זיהו בתל שכבות יישוב המתוארכות לתקופות העות'מאנית, הממלוכית, הביזנטית, הרומית, הברזל 1 והברונזה הקדומה. בסקר צפון הגולן, מצוינים באתר זה כלי חרס מן התקופות הרומית והביזנטית, שאפשר לשייכם לתרבות החומרית היטורית.
הממצא מהתקופה הממלוכית ניכר על פני כלל השטח בהצטברות שגובהה עד לשני מטרים ואילו שרידי התקופות הרומית והביזנטית אותרו בעומק תעלות הקשר הסוריות. את שרידי הממצא מהתקופות הקדומות יותר איתרו הסוקרים בעיקר בפינה הדרומית-מערבית של התל.
זוהי חפירה ארכיאולוגית ראשונה באתר והיא נערכה בעקבות פריצת דרך בדצמבר 2013, שפגעה באתר העתיקות. בחפירה (כ-50 מ"ר) נחשפו קירות גדר וקירות טרסה מודרניים, שרידי קיר טרסה קדום שתיארוכו אינו ודאי ומפלס חיים מהתקופה הרומית הקדומה.
הדרך שפגעה באתר, עוברת בשיפוליו המזרחיים של התל. משני צדיה נפתחו שני ריבועי חפירה (B ,A; איור 3).
ריבוע A (מצפון לדרך). תחת קיר גדר מודרני (W101; איור 4), מתקופת השלטון הסורי בגולן, נחפרה הצטברות (L103 ,L102; כ-0.5 מ' עומק) ובה שברי כלי חרס מן התקופות הרומית: קנקנים האופייניים לתרבות היטורית (איור 1:5, 2), הביזנטית: סיר בישול (איור 3:5) וקנקן (איור 4:5) והממלוכית: קערות (איור 1:6–4) וקדרה (איור 5:6). נמצאו גם שברי כלי חרס מבתי היוצר שבדרום לבנון, ראשיא אל-פוחאר, מן התקופות העות'מאנית והמודרנית.
עוד נמצאו בהצטברות מעט שברי כלי זכוכית, שברי עלי (איור 1:7) ומכתש (איור 2:7) מבזלת, גרזן צור מהתקופה הכלקוליתית (איור 8) וכן מטבע המתוארך לימי שלטונו של הסולטאן הממלוכי שעבאן ה-II (1363–1377 לסה"נ; ר"ע 147096).
מתחת לשכבת ההצטברות נחשפו שרידי רצפת עפר מהודקת (L106) במצב השתמרות גרוע, ועליה שלושה כלי חרס מנופצים שמפאת השתמרותם הגרועה אי אפשר לקבוע את תיארוכם.
ריבוע B (מדרום לדרך). נחשפו שני קירות שדה (W204 ,W201) מקבילים לקווי הגובה הטבעיים של הגבעה – ככל הנראה קירות תמך למדרגות עיבוד חקלאיות, משתי תקופות. קיר 201 הדרומי מודרני, מן התקופה הסורית, וכשאר הקירות הסוריים הנראים בשטח, הוא הושתת על פני השטח ללא ביסוס בעומק האדמה. קיר 204 קדום יותר, שונה בסגנון בנייתו ומושתת על גבי סלע האם הבזלתי. הקיר נחשף מעט מתחת לפני השטח ותיארוכו המדויק אינו ברור.
אזור החפירה אינו מאופיין בשכבות ממצא רבות או בהצטברות ארכיאולוגית מרשימה, שאותרה בסקרי העבר במרכז התל ובחלקו המערבי ולפיכך נראה כי היה בשולי האתר.
הממצא בחפירה מחזק את תפיסתו של הרטל (תשמ"ט) כי עיקר היישוב אכן בראש התל ובחלקו המערבי.
אפשטיין ק' וגוטמן ש' תשל"ב. הסקר ברמת הגולן. בתוך מ' כוכבי, עורך.
יהודה שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח. ירושלים. עמ' 265–266.
הרטל מ' תשמ"ט. צפון הגולן הסקר הארכיאולוגי כמקור לתולדות האזור. קצרין. עמ' 110–112.
שומכר ג' תשנ"ח. הגולן: סקר, תיאור ומיפוי; פרסום ראשון (תרגום, מבוא והערות, מ' הרטל). ירושלים.