שטח A (איור 3). נחשפה מערכת של מדרגות עיבוד ומתקנים חקלאיים, היוצרים יחד חלקות חקלאיות. בשטח בלטה ערמת סיקול גבוהה במיוחד (L27; כ-4 מ' גובה; איור 4) שמתארה מלבני; חלקה המזרחי קרס, ולכן מתארה בצד זה היטשטש. מחתך שנפתח במרכזה אפשר לראות כי היא נבנתה מאבני שדה קטנות–בינוניות ומשבבי חציבה שהוערמו על הסלע (איור 5). מדרום לערמה ומצפונה נבנו קירות תמך (W6 ו-W11) שנמשכו מערבה. השטח התחום ביניהם ממערב לערמת הסיקול פולס באמצעות אבני שדה קטנות ושבבי חציבה (L45 ,L44 ,L17; איור 3: חתך 1–1) וכוסה ברצפת עפר מהודק (L15), כך שנוצר משטח עבודה. ממערב לערמה משמשים קירות 6 ו-11 קירות פשוטים למדרגות עיבוד. הקירות נחפרו לאורך כ-15 מ', ובחתך שנעשה בהם התברר כי הם בנויים בבנייה יבשה מאבני שדה קטנות–בינוניות שהושתתו על הסלע. מצפון לקיר 6 ובמקביל לו נמשך קיר (W30), שנבנה משורת אבני שדה בינוניות והושתת על גבי L45. לקיר שלושה נדבכים והוא נבנה כדי להקל על לחצי המילוי בתוך הערמה.

ייתכן כי ערמת הסיקול הוקמה בכמה שלבים: מילוי של אבני סיקול בשטח שבין קירות 6 ו-11 (L45); הגבהה של הערמה באמצעות הקמת קיר תמך 30 והוספת המילוי הניגש אליו (L44); הגבהה נוספת של קיר 6 והרחבה של המשטח דרומה (L17); ולבסוף, התקנת רצפת עפר מהודק מעל להגבהה (L15), והפיכת השטח למשטח עבודה; ממזרח המשיכו לערום את האבנים לכדי גובה של שתי קומות (L27).
במערב משטח העבודה נתגלה בור מים חצוב בסלע (L5), ומדרום-מערב לו בור שיקוע (L4). מחלקו הדרומי של בור המים נמשכה תעלה בנויה (L3) שולבה בקיר 6, ונועדה כנראה להשקיית השדות שמדרום לבור (איור 6).
לקיר 11 ניגשים מצפון שני קירות שדה (W29 ,W12), היוצרים שלוש חלקות מדורגות היורדות מזרחה (L26 ,L14 ,L13; איור 7). החלקות מכסות את הסלע ומאופיינות במילוי מפולם של אדמת רנדזינה אדמדמה (0.4–0.5 מ' עומק).
מצפון לערמת סיקול 27 תועד קיר רחב (W33; איורים 8, 9) שהושתת על הסלע ונבנה לגובה שמונה נדבכים משתי שורות של אבני סיקול בינוניות–גדולות וביניהן מילוי של אבני שדה קטנות וחצצים.
מתחת לערמת סיקול נוספת (L46), ממערב לערמה 27, נחשפה מערה טבעית (L43; איורים 10, 11), שזוהו בה שני מרחבים שמתארם סגלגל — מרחב צפוני (A1) ומרחב דרומי (A2) — המופרדים בקיר מחיצה טבעי. למרחב הצפוני פתח הפונה מזרחה ולמרחב הדרומי נישה חצובה בדופן הדרומית. נראה כי המערה נמשכה מזרחה, אך סימני חציבה מעל פתח במרחב A2 מרמזים כי תקרתה קרסה או נחצבה. בתוך המערה ובחזיתה נמצאה הצטברות של אדמת רנדזינה בהירה (L16 ,L10 בהתאמה). ממצא החרסים מפנים המערה תוארך לתקופות הברזל 2ב' (המאות הח'–הו' לפסה"נ) והרומית–הביזנטית (המאות הא'–הז' לסה"נ).
 
שטח B (איור 2). אותרה מערה טבעית (L22), שבחפירה בה לא נתגלה כל ממצא ארכיאולוגי. כן נתגלו שני קירות של מדרגות עיבוד (W24 ,W23). קיר 23 (איורים 12, 13) נבנה מאבני שדה מהוקצעות במגוון גדלים והושתת על הסלע. נפתח ריבוע חפירה בקטע מהקיר ששולבו בו אבנים מסותתות. על הסלע משני צדי הקיר נמצא מילוי של אדמת טרה רוסה דקת גרגר (L20 ,L18). כ-40 מ' ממזרח לקיר 23 נחשף קיר 24 (איורים 14, 15), שנבנה משתי שורות של אבני שדה בינוניות–גדולות והושתת על הסלע. מדרום לקיר נמצאה אדמת טרה רוסה דקת גרגר (L19), ומצפון לו מילוי של אבני שדה קטנות (L25). מילוי האדמה אשר כיסה את הקיר ניגש לראש קיר 23 ונראה לפיכך שקיר 24 קדום לקיר 23.
שני בורות מים (L32 ,L31; איור 2) במזרח שטח החפירה נתגלו במהלך פיקוח ותועדו במהלך החפירה. הבורות צמודים זה לזה, מטויחים בטיח אפור ומתארם פעמוני. אף שהבורות לא נחפרו בשל הפסולת הרבה שהצטברה בהם והמים שנאגרו בהם, נראה כי הם נבנו במהלך המאה הכ'.
ממצא החרסים שנאסף ממילויי האדמה הניגשים לקירות מייצג את התקופות שבהן הייתה פעילות אנושית באזור, אך אי אפשר להיעזר בממצא זה לקביעת תאריך הקמתן של מדרגות העיבוד. ממצא יוצא דופן היה חותמת ברונזה שעליה כיתוב בערבית "ששון מורדוך 1928" (איור 16).
 
שטח C (איור 17). נחפרה מחצבה רדודה בשכבת סלע הנארי (L35; איור 18). על סמך תעלות ההפרדה ותשלילי האבנים הנראים על פני הסלע אפשר לשחזר את גודל האבנים שהופקו (0.6 × 0.8 מ', 0.2 מ' גובה). שטח המחצבה היה מכוסה בשכבת אדמת סחף ללא ממצא מתארך.
ממערב למחצבה נחשפה גת פשוטה חצובה בסלע (איור 19): משטח דריכה (L38) שבמרכזו תעלה רדודה שניקזה את הנוזלים לבור איגום פעמוני (L37), שבקרקעיתו חצובה גומת שיקוע רדודה. על דופנות הבור ועל קרקעיתו נותרו שרידים של טיח אפור עבה (2–3 ס"מ). בדופן המזרחית של משטח הדריכה נחצבו שתי גומחות לעיגון מכבשי קורה (L41 ,L40) ללחיצה על העקלים בזמן העבודה בגת. בדופן המערבית של משטח הדריכה נתגלתה חציבה סגלגלה בסלע (L42), כנראה ניסיון חציבה שלא צלח בגלל טיב הסלע. את הגת כיסתה שכבת הצטברות של סחף, ובה ממצא חרסים מתקופת הברזל 2ב' וכן חרסים מהתקופות ההלניסטית והרומית (המאות הב' לפסה"נ – הד' לסה"נ).
בתקופה מאוחרת נפתחה באזור מחצבת אבן, שניצלה את שכבת הנארי המתאימה להפקת אבני בנייה. פעילות המחצבה פגעה בדופנות הגת והוציאה אותה מכלל שימוש: בדופן הצפונית של משטח הדריכה נתגלו סימני חציבה להפקת אבן בנייה אחת (1.0 × 1.7 מ', 0.4 מ' גובה). נראה כי המחצבה ממשיכה צפונה אל מעבר לגבולות החפירה.
 
בשלושת שטחי החפירה נמצאו חרסים מתקופת הברזל 2ב': קערות (איור 1:20, 2), קדרות (איור 3:20–5), קנקן פערורי (איור 6:20), קנקן (איור 7:20) ונר בעל פייה צבוטה (איור 8:20).
 
הממצא הארכיאולוגי שנחשף במהלך החפירה מצטרף לממצא מחפירות קודמות שנערכו באזור וחשפו את האזור הדרומי-מערבי של העורף החקלאי של ירושלים. שתי המערות שנחפרו נמצאו ללא ממצא (L22) או עם ממצא חרסים דל (L43), שמקורו מסחף, ולכן אי אפשר לקשור בין הממצא לבין זמן השימוש במערות ואופי השימוש בהן. זיקתן של המערות לאזור חקלאי מעיד אולי על השימוש בהן בהקשר לפעילות זו, כגון אחסון כלים, אחסון גידולים חקלאיים ולינה.
קשה לתארך מדרגות עיבוד בעזרת ממצא חומרי, מכיוון שאין לדעת מה מקור מילוי האדמה הניגש אל קיר מדרגת העיבוד: האם הובא ממקום אחר או היה במקום ונחתך ועוצב מחדש על ידי בוני מדרגת העיבוד? ייתכן שמכלול החרסים שנמצא בחפירה מציג תקופה קדומה לבניית מדרגת העיבוד בפועל או מאוחרת לה (דוידוביץ ואחרים 473:2011).
גם את הגת והמחצבה, בדומה למדרגות העיבוד, קשה לתארך. הממצא שנמצא בשכבת ההצטברות המכסה אותן אינו מאפשר לבסס תיארוך מוחלט להקמתן ולפרק הזמן שבו שימשו. אולם הממצא עשוי להצביע על תקופות הפעילות האנושית במקום, ומכאן אפשר להקיש על פרקי הזמן שבו שימשו המתקנים, מתקופת הברזל 2ב' ועד לתקופה הביזנטית. ממצא ארכיאולוגי ומקורות היסטוריים מעידים על התיישבות מחודשת בכפר עין כרם למן התקופה הצלבנית (המאה הי"ב לסה"נ ואילך), ולמן התקופה העות'מאנית התקיימו באזור שני כפרים ערבים: וואלג'ה, לימים מושב עמינדב, וג'ורה, שלימים הוקם במקומו מושב אורה.