בחודשים ינואר–פברואר 2017 נערכה חפירת הצלה בשטח הגן הלאומי אפולוניה (הרשאה מס' 7911-A; נ"צ 182037-170/677471-568) לבקשת רשות הטבע והגנים, בעקבות חתכי בדיקה שנעשו ביולי 2016 בעזרת פקחים של רשות העתיקות, לצורך הסדרת קו ביוב והנחת צינור ביוב בשטח הגן הלאומי. החפירה, מטעם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב, נוהלה על ידי א' טל (אוניברסיטת תל אביב), ח' יוחנן (רשות הטבע והגנים) ומ' עג'מי (רשות העתיקות) בסיוע ת' חרפ"ק (רישום), ס' פירסקי (מדידות), ר' ג'קסון-טל (עיבוד ממצא), א' טל ות' חרפ"ק (צילום) וכן י' אביבי, א' אלעד, ג' שטרן (רשות העתיקות), י' בתבבו, ג' חביב, י' פרחי, צ' צוק (רשות הטבע והגנים). בחפירה השתתפו תלמידי תיכון שהודרכו על ידי אגף חינוך של רשות העתיקות.
באחד מחתכי הבדיקה התגלו שרידי כבשן לייצור זכוכית גולמית מהתקופה הביזנטית.
החפירה התרכזה סמוך לשער הכניסה לגן הלאומי (שטח N), שם נחשפו בחפירות 2002 בור פסולת וכבשן לייצור זכוכית גולמית, ששרד כמעט בשלמותו (Tal, Jackson-Tal and Freestone 2004). שטח החפירה, כ-10 מ' מצפון-מזרח לשטח N, התפתח למרובע (N1, כ-2.5 מ' ממזרח למערב, 5.5 מ' מצפון לדרום; איור 1), סביב שרידי הכבשן שנתגלו בחתך הבדיקה ושנחפר לעומק של עד מטר אחד, על פי עומקו המתוכנן של צינור הביוב. החפירה התרכזה בחשיפה של שכבת מילוי מופרעת שנערמה בשטח החפירה עוד בשלב הקמתו של האתר כגן לאומי בשנת 2001. המילוי הכיל פסולת בנייה שמקורה בפירוק מבנים במפעל תע"ש הסמוך (עפר, מלט, אסבסט, רעפי חרס ומוטות ברזל), שבתוכו נתגלו גם חרסים ופסולת ייצור של כבשנים שזמנם התקופה הביזנטית (איורים 2, 3). בתקופה הביזנטית נקראה העיר סוֹזוּסה והיא השתרעה על מרחב פרוז של כ-280 דונם. נמצאו בה שרידי כנסייה נוצרית, בית כנסת שומרוני ורובעי תעשייה שבהם גתות, בתי בד, בריכות מטויחות וכבשנים לייצור זכוכית גולמית, והחפירה הנוכחית הרחיבה את הידע על אלו.
הממצאים שיוחסו לפסולת הכבשן ששימש לייצור זכוכית גולמית בשטח N1 הם שברי לבני בוץ צרופות ששימשו בקירות הכבשן ובתקרתו, שברי זכוכית גולמית שמקורה ברצפת הכבשן, חלקה ככל הנראה באתרה, שברי זכוכית גולמית שמקורם בפירוק גוש הזכוכית שנוצר במקום, ששימש לייצור כלי זכוכית, וכן מגוון ממצאים הקשורים בפסולת הייצור של הכבשן, בולטים בהם מיני סיגים (איור 4).
מן השרידים נראה כי בשלהי התקופה הביזנטית פעל בשטח החפירה כבשן לייצור זכוכית גולמית, בדומה לכבשן שהתגלה סמוך לו (שטח N; איור 5). הכבשן פורק בהפרעות מאוחרות, ייתכן שעוד בתקופה הביזנטית אך סביר יותר בשנים האחרונות, שבהן שימש השטח לפינוי פסולת בניין ממפעל תע"ש הסמוך. פסולת זו הורבדה במסגרת ההכנה לפתיחתם של האתר אפולוניה והגן הלאומי לציבור עוד בשנת 2001.
ממצא החרסים שהתגלה בחפירה, ובמיוחד בהקשר לשרידי הכבשן, היה בעיקר שברי גוף של קנקנים דמויי שק ומעט מאוד שפות אינדיקטיביות, ועם זאת מאפשר לקבוע את זמנו של הכבשן למאות הו'–הז' לסה"נ, בדומה לכבשן הסמוך לו. לצד הממצא הקדום נתגלו ממצאים מודרניים רבים, בהם פסולות בנייה ומטבעות שעדיין במחזור.
באתר אפולוניה נתגלו עד כה שני כבשנים כמעט שלמים לייצור זכוכית גולמית שזמנם המאות הו'–הז' לסה"נ; האחד בצפון האתר ב-1950 (סמוך לשטח O שנחפר בשנים 2006 ו-2009) בחפירת הצלה שקדמה להקמת מפעל תע"ש על חלק משטחו; והאחר בדרום האתר, ב-2002 בשטח N כאמור (Tal, Jackson-Tal and Freestone 2004). השרידים שנחשפו בחפירה הנוכחית מעידים על כבשן נוסף שכמעט ולא הותיר שרידים באתרם, בדומה לכבשן נוסף (או יותר) אחר, ששרידים ממנו נחשפו בחפירות בשטח O (ר' Freestone, Jackson-Tal and Tal 2008; Tal 2009). הכבשנים השלמים לצד שרידי הכבשנים שנתגלו סמוך להם מאפשרים להניח כי אלה נבנו במקבצים, בדומה לאלה שנתגלו בבית אליעזר (Gorin-Rosen 2000), והם פעלו בד בבד, או במשך פרק זמן קצר יחסית, בשל היותם מתקנים ששימושם הצריך את פירוקם בתום ייצור גוש הזכוכית הגולמית לצורך עקירתו מהכבשן.
בתום 25 עונות חפירה באתר נדמה כי כבשני זכוכית גולמית משלהי התקופה הביזנטית נבנו בשוליו הדרומיים והצפוניים. ממצא של פסולת תעשיית זכוכית גולמית וגושי זכוכית גולמית, שנתגלו לאחרונה בסקרים בשטח מפעל תע"ש במזרח האתר הביזנטי, טרם נתבררו די הצורך.
בדיון על העורף של אפולוניה (הדד ואחרים 2015) עלה כי השטח שממזרח לאתר שימש בעיקרו עורף חקלאי ותעשייתי ליישוב הביזנטי באפולוניה (היא סוֹזוּסה). עורף זה ניכר בשרידים ארכיאולוגיים של גתות, שומרות, קברים ובורות אשפה ששימשו לפינוי פסולת משטח היישוב ותכולתם שימשה לדישון ולטיוב הקרקע, שיועדה לגידולים חקלאיים. פסולת תעשיית הזכוכית כפי שהתגלתה בשטחים חפורים במזרח האתר עד כה, אינה מעידה על כבשנים נוספים ונראה כי מקורה בתוצרי תעשייה שפורקו מכבשנים, שהיו בסביבה הקרובה ליישוב הביזנטי והועברו לצורך שימוש משני – חומרי בנייה, דישון וטיוב הקרקע וכיו"ב.
Gorin-Rosen Y. 2000. The Ancient Glass Industry in Israel: Summary of the Finds and New Discoveries. In La Route du verre: Ateliers primaires et secondaires du second millénaire av. J.-C. au Moyen Age. Lyon. Pp. 49-64.
Freestone I.C., Jackson-Tal R.E. and Tal O. 2008. Raw Glass and the Production of Glass Vessels at Late Byzantine Apollonia-Arsuf, Israel. JGS 50: 67–80.
Tal O., Jackson-Tal R.E. and Freestone I.C. 2004. New Evidence of the Production of Raw Glass at Late Byzantine Apollonia-Arsuf, Israel. JGS 46: 51–66.
Tal O. 2009. A Winepress at Apollonia-Arsuf: More Evidence on the Samaritan Presence in Roman-Byzantine Southern Sharon. LA 59: 319–342.