בחודשים מרס, יולי, נובמבר 2015 ואוגוסט 2016 נערכו שלוש חפירות הצלה בפינת הרחובות המסגר ויצחק שדה בתל אביב (הרשאות מס' 7364-A-7570 ,A-7776 ,A; נ"צ 179681-897/663528-692; איור 1), לקראת בנייה. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון רמי רובינשטיין, חברת שבת משה בע"מ וחברת מור סיון, נוהלו על ידי ד' ברקן וד' אבו-סלאח, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ד' גולן (בדיקות מקדימות), ח' בן-ארי וא' דגוט (GPS), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות), ר' לירן (סרטוט), ע' פדידה וא' פרץ (צילום שטח), י' מרמלשטיין (צילומי שטח וסטודיו), א' גורזלזני ופ' גנדלמן (הנחיה), ר' גופנא, י' פז, י' ארבל וא' איילון (ייעוץ), א' בן-יוסף (ארכיאומטלורגיה), ט' חן (מעבדת ESEM), י' לוי, ד' בן-עמי, מ' עג'מי, ל' ראוכברגר, א' בושנינו, מ' מרמלשטיין, ו' שוסטין ור' משה. תודה מיוחדת לבני הנוער מהמשלמה ביפו, בהשגחת א' פוליצר מאגף החינוך, שהשתתפו וסייעו רבות להצלחת החפירה. כן השתתפו פועלים מביר אל-מכסור ומיישובי ואדי עארה.
החפירות נערכו באתר 'המסגר', שבמתחם חסן ערפה, התחום ברחובות יצחק שדה מצפון, דוד חכמי מדרום, המסגר ממזרח ומנחם בגין ממערב (איורים 1, 2). במתחם היה פרדסו של חסן ערפה (1889–1944), ממכובדי יפו, פעיל חברתי שנבחר כחבר מועצת העיר יפו ותרם לבניית בית ספר הפעיל עד היום ונושא את שמו. כבר בשנת 1940 היו תכניות להפיכת אדמת הפרדס לאזור תעשייה מסודר. העיכוב בביצוען גרם להקמתו של אזור תעשייה לא מסודר של מוסכים ומסגריות. בשנים האחרונות נרכש השטח על ידי יזמים פרטיים המתכננים הקמת מגדלי משרדים (רכט 2016).
האתר נמצא על המדרון המזרחי של רכס הכורכר המרכזי של מישור החוף, המקביל לחוף כ-2 ק"מ ממזרח (Singer 2007:25) וכ-400 מ' ממערב לנחל איילון. קטע קטן מן האתר נחפר לראשונה ב-1980 (ריטר-קפלן תשמ"ב; איור 1: 391-A). נחשפו שני בורות פעמון שנחצבו בסלע הכורכר, כנראה בתקופה הכלקוליתית והמשיכו לשמש בתקופת הברונזה הקדומה 1א'. לדעת ריטר-קפלן, אחד הבורות שימש מחסה והשני שימש כנראה ממגורה. הקרמיקה תוארכה לתקופת הב"ק 1א' ובתחתית הבורות נמצאו חרסים מהתקופה הכלקוליתית. בשנת 2008 נערכו באתר שתי חפירות (קניאס 2011; איור 1: 5538-A-5539 ,A) ונתגלו בהן לראשונה שרידי מבנים מתקופת הב"ק 1ב' המייצגים כנראה את השלב המאוחר יותר של היישוב הפרוטו-היסטורי שהתקיים במקום. כמו כן, נתגלו שמונה פירים חצובים בסלע הכורכר, חרסים מתקופת הב"ק 1א'–ב', עצמות בעלי חיים ופריטי צור. ממצאים נוספים מתקופת הב"ק נחשפו בחפירות באזור (גופנא תשס"ט:43–51), בגבעת בית המטבחיים (ב"ק 1א'–ב'), בגני התערוכה (ב"ק 1א'–ב') וברחוב הבשן (ב"ק 1ב', ב"ק 2). אתרי קבורה מתקופת הב"ק 1ב' נחשפו בגבעתיים, ברחוב סלמה בתל אביב (גופנא תשס"ט:50) ובקריה בתל אביב (בראון וון דן ברינק 2005; ברקן 2008).
החפירה החלה בעבודות חישוף והסרת הצטברות של אדמה המעורבת בפסולת מודרנית (1–3 מ' עובי) בכלים מכניים עד חשיפת סלע הכורכר והכשרתו לחפירה ארכיאולוגית. נחפרו כחמישה וחצי דונם שהובחנו בהם שתי שכבות (II, I). בשכבה II התגלו בעיקר ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה 1א', וכן חרסים אחדים מהתקופות הכלקוליתית והב"ק 1ב'. שכבה I מתוארכת לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
שכבה II. נתגלו 30 בורות חצובים בסלע. אפשר להבחין בארבעה טיפוסים של בורות: גליליים (1.3–3.0 מ' קוטר, 0.25–2.33 מ' עומק) שדופנותיהם ישרות, פעמוניים (0.77–2.70 מ' קוטר, 0.77–2.50 מ' עומק) שדופנותיהם מתעגלות למעלה, גומחות קטנות (0.35–1.00 מ' קוטר, 0.15–0.20 מ' עומק) ובורות (2.10–2.47 מ' קוטר, 0.45–0.61 מ' עומק; איור 3) שחציבתם לא הושלמה ובקרקעיתם מהמורות רבות. הממצא בכל הבורות היה זהה, וכלל בעיקר ממצאים מתקופת הב"ק 1א': שברי כלי חרס, שברי כלי אבן, כלי צור, צדפים ועצמות בעלי חיים. כן נמצאו מעט חרסים ושברי כלי אבן מהתקופה הכלקוליתית, וכן חרסים אחדים מתקופת הב"ק 1ב'.
באחד הבורות (F1; איור 4) נחפרה אדמה חומה אחידה, מעורבת בחרסים, בעיקר מתקופת הב"ק 1א' (איור 5), ושברים אחדים מהב"ק 1ב', עצמות בעלי חיים, צדפים ומעט כלי אבן. לא הובחנה סטרטיגרפיה בהצטברות. בעומק 2.5 מ' מפני השטח, קרוב לתחתית הבור ובגובה 21.15 מ' מעל פני הים, נתגלה להב פגיון מנחושת (נשלחה דגימה של חומר מפוחם קרוב לעומק שבו נתגלה הפגיון לבדיקת פחמן 14 במכון ויצמן). הפגיון כמעט שלם (18 ס"מ אורך, 3 ס"מ רוחב, 0.05 ס"מ עובי; איור 6), ולו שני מסמרות, זו ליד זו, שחיברו את הלהב לקת שלא שרדה. הפגיון נשלח לבדיקת מעבדה במיקרוסקופ אלקטרוני סורק (ESEM), במטרה לזהות את ההרכב הכימי של המתכת (מרכז וולפסון למחקר שימושי בחומרים באוניברסיטת תל אביב).
כמו כן, נתגלו בשלושה מקומות שכבות חיים, המאופיינות באדמה חומה מעורבת בחרסים מתקופת הב"ק 1ב'. באחת השכבות נחשפו שברי אגנים להכנת בירה (איור 7) שמקורם כנראה במצרים, בדומה לאלה שנמצאו בעין הבשור (Hayes 1953:96–97, Fig. 54; Vandier 1964:281, 293, Fig. 128; Gophna and Gazit 1985:9–16, Fig. 3:2).
שכבה I. נחפר מכלול של מערכת השקיה מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (1880 לסה"נ עד ראשית המאה הכ' לסה"נ), של פרדס שהיה במתחם, בבעלותו של חסן ערפה. במכלול באר אנטיליה מרשימה, שרידים של חדרי שירות ובריכת אגירה בנויה.
נחשף המשך היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1א'–ב' שנחפר בחלקו בחפירות קודמות. הממצאים מעידים על יישוב שראשיתו אולי בתקופה הכלקוליתית וסופו בתקופת הב"ק 1ב'; כלי החרס מעידים על פרק הזמן שבו התמלאו הבורות ולא על תאריך כרייתם. ככל הנראה הבורות שימשו בשלב ראשון ממגורות, ובשלב שני ננטש האתר, ונראה כי הבורות שימשו בורות אשפה. החפירות האחרונות מצביעות שהיישוב גדול הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה. בכל החפירות שנערכו באתר נחשפו 40 בורות חצובים בסלע הכורכר. תפקידם אינו ברור, בשל צפיפותם ועומקם ובהנחה שסביב חלק מהם היו מבנים שלא שרדו. האתר יושב שוב בתקופה העות'מאנית המאוחרת, וכלל מכלול של בית באר אנטיליה, מחסנים ובריכת אגירה בנויה.
עושר הממצא וריבוי כלי החרס, כלי הצור, כלי האבן, הממצא הזואולוגי ולהב הפגיון, מעידים על יישוב דינמי וחשוב, שהיו לו קשרי מסחר ענפים. עיבוד הממצאים וחפירות בעתיד יתרמו לחידוד המסקנות ולהשלמת התמונה של ההתיישבות בתל אביב בפרט ובמישור החוף בכלל בתקופות אלה.
גופנא ר' תשס"ט. הארכיאולוגיה של התקופות הפרוטוהיסטוריות של תל-אביב. בתוך א' איילון, עורך.ההיסטוריה הסודית של תל אביב: מה קרה כאן במשך 20,000 שנה? תל אביב. עמ' 33–60.
ריטר-קפלן ח' תשמ"ב. תל אביב, רחוב המסגר. חדשות ארכיאולוגיות עח–עט:48.
Gophna R. and Gazit D. 1985. The First Dynasty Egyptian Residency at ῾En Besor. Tel Aviv 12:9–16.
Hayes W.C. 1953. The Scepter of Egypt: A Background for the Study of the Egyptian Antiquities in the Metropolitan Museum of Art. New York.
Singer A. 2007. The Soils of Israel. Berlin.
Vandier J. 1964. Manuel d'archeologie égyptienne IV: Bas-reliefs et peintures, scènes de la vie quotidienne. Paris.