פתחו שני שטחים ברחוב פיקוד המרכז. שטח דרומי (A; נ"צ 221711-22/632559-69) בין תחנת דלק 'פז' לבין מבנה הקונסוליה האמריקנית, סמוך לצומת עם רחוב נעמי קיס, ושטח צפוני (B; נ"צ 221630-4/63241-5) סמוך לקצה הצפוני של הרחוב. בשטח A נחשפו שרידי רצפת פסיפס ושריד דל של קיר מבנה מהתקופה הביזנטית. השרידים שנחשפו נפגעו מאוד מעבודות תשתית מודרניות: פגיעות רבות ברצפה, ובמקומות רבים דופן המבנה לא השתמרה. ברצפת הפסיפס נחשפה כתובת הקדשה ביוונית, במצב השתמרות טוב, המתארכת את בניית המבנה לאמצע המאה הו' לסה"נ (Di Segni and Gellman 2017). בשטח B נחשפו שרידים דלים של קיר שדה, ללא הקשר וללא ממצא מתארך.

 
שטח A (איור 2). נחשפו שרידים של רצפת פסיפס (L10 ,L3) על תשתית טיח (L8 ,L4; איורים 3, 4), עשויה אבני פסיפס בצבע לבן (צפיפות ממוצעת של 32 אבנים לדצימטר). כיוון שורות האבנים צפון-מזרח–דרום-מערב. בקצה הצפוני של שטח החפירה, נחשפו שרידים דלים של קיר הסוגר את המבנה מצפון (W12 ,W5; איורים 3, 4). אל קיר 12 ניגשו שלוש שורות של אבני פסיפס שהונחו בזווית של 45º ביחס לשאר הפסיפס. הרצפה ניגשת גם לחלק משרידי קיר 5 המכוסים טיח. שכבת טיח נוספת (W6) זוהתה על גבי שכבת הטיח הראשונה. בקרבת הקצה הדרומי-מזרחי של החפירה נמצאו אבני פסיפס אחדות בזווית שונה (L3), זהו כנראה הקצה הדרומי של המבנה. ממיקום שרידי רצפות הפסיפס והכיוון שסודרו בו האבנים, נראה כי אורך החדר (מזרח–מערב) היה לפחות 9 מ'.
בקרבת הקצה הצפוני-מערבי של שטח החפירה נמצאה ברצפה כתובת עשויה אבני פסיפס בצבע שחור (צפיפות ממוצעת של 44 אבנים לדצימטר). הכתובת ביוונית, בת שש שורות, בתוך טבלת אוזניים (tabula ansata) ופונה לדרום (1.14 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב; איור 5). זוהי כתובת הקדשה המציינת את תאריך בניית המבנה, השנה ה-14 לאינדוקציו בימי יוסטיניאנוס הקיסר, כנראה שנת 550/1 לסה"נ. הכתובת מזכירה גם את קונסטנטינוס, ההגמון האחראי על המבנה.
לאחר הסרת הכתובת נחפר החומר החתום תחתיה. בתשתית הטיח נמצא מטבע שאינו בר זיהוי. באדמת המילוי שמתחת לטיח נמצאו שלושה מטבעות שנראה כל סמך גודלם וצורתם — שכן מצב השתמרותם גרוע — שיש לתארכם למחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ. כן נמצאו חרסים אחדים, בהם קדרות מטיפוס Arched-Rim Basin (איור 1:6) מהתקופות הרומית המאוחרת–ביזנטית וקנקן אגירה מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 2:6). מהתקופה הביזנטית נמצאו קערות ממשפחת Phocaean Red Slip Ware, טיפוס 3 (איור 3:6–5) ורעפים (איור 6:6). על סמך המטבעות והחרסים אפשר להעריך שהמבנה לא נבנה לפני אמצע המאה הו' לסה"נ. נמצאו גם שני צדפים ים-תיכוניים, אחד ממין Donax trunculus, אשר שימש למאכל ונמצא באתרים אחדים מהתקופה הביזנטית; ושני ממין Glycymeris nummaria, אשר נאסף על חוף הים.
מעל לשרידי הרצפה נמצאו חרסים מהתקופות הרומית המאוחרת–האסלאמית הקדומה. מהתקופות הרומית המאוחרת–ביזנטית זוהו כן (איור 1:7), מכסים דמויי פעמון (איור 2:7) וקדרות מטיפוס Arch-rimmed Basin (איור 3:7, 4); מהתקופה הביזנטית זוהו קערות מטיפוס Fine Byzantine ware (איור 5:7, 6), סירי בישול (איור 7:7), נרות (איור 8:7) ורעפים (איור 9:7); מהתקופה האסלאמית הקדומה זוהו נרות (איור 10:7). כ-2–3 ס"מ מעל לרצפה נמצא ריכוז של שברים קטנים רבים של כלי ברזל, אולי חלקים של כלי.
הממצאים מעל הרצפה מעורבים, ואינם יכולים לתארך בוודאות את נטישת המבנה; ייתכן שמילוי האדמה הובא לכאן מאזור סמוך במהלך עבודות תשתית.
 
שטח B. נחשפה שורת אבנים (איור 8) בגובה וברוחב של נדבך אחד. לא נמצאו ממצאים אשר יכולים לספק לממצא זה הקשר או תאריך.
 
המבנה שאליו השתייכו השרידים הוא ככל הנראה חלק ממכלול מבני הדת שמוקמו לאורך הדרך הראשית בכניסה לירושלים.