בחודש ינואר 2018 נערכה חפירת הצלה ברחוב החרוב 5 ביפו (הרשאה מס' 8182-A; נ"צ 176721/661670), לקראת מכירת השטח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מר יגאל ויינשטיין, נוהלה על ידי ר' משה, בסיוע א' בכר (מנהלה), א' בושנינו (בדיקות מקדימות), א' דגוט (GPS), י' שמידוב (מדידות ושרטוט), י' מרמלשטיין (צילום שטח), י' ארבל, פ' גנדלמן ול' ראוכברגר (סיוע וייעוץ), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' גנור (ניקוי כלי זכוכית), ב' אונונה (כלי זכוכית), ק' עמית (צילום מעבדה), וכן מ' עג'מי וד' ברקן.
שטח החפירה מרוחק כ-780 מ' מדרום לתל יפו (איור 1). במרחק כ-50 מ' מצפון לחפירה התגלו בעבר רובד אדמה ובו שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטיתושרידי מבנה מגורים משלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, וכן נמצאו מעט חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והצלבנית (יקואל והדד 2015). בחפירה ברחוב אדם ברוך, במרחק כ-250 מ' מצפון לחפירה, נחשפו שרידים של מבני מגורים משלהי התקופה העות'מאנית (הרשאה מס' 7752-A). בפיקוח ברחוב השחף, המרוחק כ-400 מ' מצפון-מערב לחפירה, התגלו בשני מקומות לאורך הרחוב שרידי בנייה דלים וממצאים משלהי התקופה העות'מאנית (בושנינו וראוכברגר 2017).
בחפירה נפתחו ארבעה ריבועים והתגלו שרידי בנייה משלהי התקופה העות'מאנית (איורים 2, 3). נראה כי שרידי בנייה אלה הם חלק משכונת עג'מי, שקמה מדרום לחומת העיר יפו לאחר שזו פורקה באמצע שנות השבעים של המאה הי"ט לסה"נ (
אביצור תשל"ב:14–15;
קרק 27:2003).
נחשפו יסודות של שני קירות מקבילים (W109 ,W107; איור 4) וביניהם תשתית רצפה (L108), השייכים כנראה לחדר או מסדרון מוארך בציר צפון–דרום (6.2 מ' אורך חשיפה, 3 מ' רוחב). יסודות שני הקירות נבנו מאבני כורכר, שלוכדו בחומר מליטה חום-אדמדם. תשתית הרצפה עשויה מטיט מעורב בזיפזיף ורוד. אל יסוד הקיר המזרחי ניגשת מחוץ אומנה (W113; איור 5), שנבנתה מאבני כורכר, שלוכדו בחומר מליטה חום אדמדם על בסיס חמרה, וטויחה בטיח אפור (איור 6). אל הצד המזרחי של האומנה ניגשת תשתית רצפה עשויה מכורכר כתוש (L122). במרחק 0.6 מ' ממזרח לאומנה, מעל תשתית 122, נחשף קיר (W106), שנבנה גם הוא מאבני כורכר, שלוכדו בחומר מליטה חום-אדמדם. אל קיר 106 ניגשת מדרום רצפת טיח אפור (L110), הגבוהה כדי 0.2 מ' מעל תשתית 122, ולכן נראה כי היא נבנתה בשלב בנייה מאוחר יותר. רצפה 110 ניגשת מצפון אל מתקן (L118; איור 7), שהשתמרו ממנו שני קירות (W116 ,W105). קיר 105 נבנה מאבני כורכר מסותתות היטב, וקיר 116 נבנה בפן הצפוני מדבש ובפן הדרומי מאבניכורכר שסותתו היטב. שימושו של המתקן אינו ברור. במתקן 118 התגלה מילוי של אדמה חומה (L117) ומתחתיה שכבת אדמה אפורה.
בחלקו העליון של מילוי האדמה החומה במתקן 118 התגלה סיר בישול (איור 8), שהוטבעה עליו חותמת, כנראה ביוונית, המתוארך כנראה לתקופה העות'מאנית. בשכבת האדמה האפורה, התחתונה במתקן 118, התגלו כלי עבודה מברזל (איור 9), שברים של רעפי מרסיי (איור 7:10) וכן שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית (לא צוירו). עוד התגלו בחפירה שברי כלי חרס ממשפחת כלי עזה משלהי התקופה העות'מאנית, ובהם קערה (איור 1:10), קדרות (איור 2:10, 3), קנקן (איור 4:10), פך (איור 5:10) ושבר גוף של קנקן או פך (איור 6:10), שברים של רעפי מרסיי (איורים 8:10, 9; 11) וכן שלושה כלי זכוכית, המתוארכים לשלהי המאה הי"ט ותחילת המאה הכ' לסה"נ (להלן, אונונה; איור 12).
כלי הזכוכית
בריג'יט אונונה
בחפירה התגלו שלושה כלי זכוכית (איור 12), המתוארכים לשלהי המאה הי"ט ותחילת המאה הכ' לסה"נ. ממצאים מתקופה זו שכיחים בחפירות ביפו, והם מלמדים על רפרטואר צנוע, המייצג היבט של חיי היום יום בארץ ישראל. כלים אלה אינם כלי יוקרה בעלי ערך, אך יש להם חשיבות בשל ההקשר הארכיאולוגי הברור שלהם.
כלי 1 הוא כוס שתייה. היא עשויה מזכוכית חסרת צבע, עבה, ולה וצלעות מעוצבות בדפוס על גופה. בתחתית הכוס יש משקע כחול; הוא נשלח לבדיקה.
כלי 2 הוא צנצנת חרדל שלמה, עשויה מזכוכית חסרת צבע. על גופה נטבע הכיתוב
MOUTARDE FRANCAISE M. STEFANESCU. צנצנת קטנה דומה התגלתה בחפירת מתחם הדואר ביפו (
ראוכברגר 2015), אך היא נושאת שם אחר (טרם פורסם). צורה זו של צנצנות חרדל נפוצו במחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ, והן נשאו שמות של מגוון יצרנים — במקרה זה שם שמקורו ברומניה.
כלי 3 הוא בקבוק תרופות ירוק שלם, שלו פתח רחב וחתך מלבני. על כל אחת מארבעת פאות הבקבוק נטבע הכיתוב
KEPLER, ועל הבסיס נטבע הכיתוב
WELLCOME CHEMICAL WORKS R.497461. חברת קפלר לעבודות כימיות הוקמה בשנת 1896, וייצרה מגוון תכשירים מכבד דג בקלה (קוד;
Tansey 2002). טיפוס זה של בקבוקים נפוץ ביותר בצבע ענבר.
אביצור ש' תשל"ב.
נמל יפו בגאותו ובשקיעתו 1865–1965. תל-אביב.
קרק ר' 2003. יפו: צמיחתה של עיר, 1799–1917. ירושלים.
Tansey E.M. 2002. Medicines and Men: Burroughs, Wellcome & Co, and the British Drug Industry before the Second World War. Journal of the Royal Society of Medicine 95:411–416.