התקופה הכלקוליתית. נחשפו שני בורות שמתארם סגלגל/דמוי פעמון (1.3 מ' קוטר ממוצע, 1.6 מ' עומק; איורים 2, 3), שנחפרו אל תוך אדמת חמרה טבעית. נמצאה בהם הצטברות של אדמה שחורה-אפורה מעורבת בחרסים האופייניים לתקופה — מחבצות, ריטונים, פיטסים וקערות פתוחות — וכן מעט פריטי צור ועצמות בעלי חיים. נראה כי הבורות שימשו לאחסון או לאשפה.

 
תקופת הברונזה התיכונה 2. התגלו שישה קברי שוחה ליחידים המתוארכים לסוף תקופת הב"ת 2א – ראשית תקופת הב"ת 2ב (איור 4). כן נחשפה קבורת תינוק בקנקן. קברים אלה מתווספים ל-94 קברים שנחפרו בקרבת מקום (יקואל ובארי 2016). בשני קברים, שהשתמרותם טובה יחסית לאחרים, הובחנה קבורה ראשונית, במנח פרקדן, בכיוון מזרח–מערב. ליד הנקברים הונחו מנחות, ובהן קערה או קערות הגשה שטוחות, מזוות או עמוקות — כנראה גביעים וספלים לשתייה — ונרות שמן, כל אלה נועדו לשרת את "הצרכים הבסיסיים של המתים לאחר מותם" (בארי 381:2008–382). חלק מהקברים כוסו בחרסית כהה שסימנה את מקום השוחה. מקום הקברים סומן בקנקנים או בפיטסים, שהוצבו מעל רגלי הנקברים. בתוך הקנקנים נמצאו פכיות דלייה, ואפשר להניח שהכילו נוזלים. באחד מן הקנקנים שהוצבו מעל שוחת הקבורה נקבר תינוק (שהשתמרה ממנו עצם אחת) — עדות ראשונה לקבורה של תינוק בכלל ולקבורה בתוך קנקן בפרט בקברים מתקופת הב"ת ביהוד.
 
תקופת הברונזה המאוחרת 2. התגלו ארבעה קברי שוחה ליחידים (איור 5). אלה מתווספים ל-14 קברים שנחפרו בקרבת מקום (יקואל ובארי 2016: איור 4). הקברים נחפרו ליד קברי הב"ת, ונראה שהחופרים הקפידו שלא לפגוע בהם. שלושה מארבעת הנקברים הונחו בכיוון צפון–דרום. ליד הנקברים הונחו מנחות, ובהן קערות הגשה שטוחות או מזוות, פכים ופכיות. בכל הקברים נמצאו כלי יבוא מקפריסין, בעיקר פכים ופכיות דלייה ממשפחת Cypriot Base Ring II Ware. כן נמצאו קערה לשתייה, גם היא ממשפחת CBR II, פכית דלייה ממשפחת Cypriot White-Shaved ופך (Spindle Bottle) קפריסאי ממשפחת Red Lustrous Wheel-Made Ware. השוחות כוסו באדמה, ומעל מקום הרגליים הוצבו קנקנים, פיטסים או צפחת גדולה לציון מקום הקבר. בחלק מהקנקנים נמצאו פכיות דלייה, גביעים או קערות לשתייה, ובאחד הקברים נמצאו פך וקערת הגשה שטוחה.
 
התקופה הרומית הקדומה – התיכונה (המאה הא' – אמצע המאה הב' לסה"נ). התגלו שני בורות שמתארם סגלגל/דמוי פעמון (1.4 מ' קוטר ממוצע; איור 6), שנחפרו אל תוך אדמת חמרה טבעית. נמצאה בהם הצטברות של אדמה חומה-אפורה מעורבת בחרסים: כלי בישול – סירים ומכסים, כלי שולחן – קערות ופכים, כלי אגירה – קנקנים, שנראה כי שימשו לאחסון בפעילות יום-יומית בתקופה זו, וכן שברים של לבנים צרופות.
 
התקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ). התגלו שרידים של מבנה מלבני גדול (כ-400 מ"ר), שהשתמרו ממנו יסודות של הקירות החיצוניים (1.2 מ' רוחב בממוצע; איור 7). קירות פנימיים מקבילים נבנו בדומה לקירות החיצוניים, אך צרים במעט (0.9 מ' רוחב בממוצע); ייתכן ששימשו מסד לבסיסי עמודים, כמו זה שנמצא, שלא באתרו בצפון שטח החפירה (איור 8). הקירות הפנימיים תחמו חצר מרכזית שלה סטווים היקפיים. רצפות פסיפס עדינות וצבעוניות נמצאו בסטיו המערבי, שם הובחנו עיטורים הנדסי וצמחי (איור 9), ובסטיו הצפוני, שם הובחן עיטור מעגלי (איור 10). תשתית רצפת הפסיפס הובחנה בכל שטח החצר; היא בנויה מאבנים קטנות וחרסים ששולבו בטיח לבן והונחה על אדמת החמרה. זוהו קטעים של פסיפס עדין המעידים כי גם בחצר המרכזית הונח ריצוף איכותי. בחלק הדרומי של המבנה נבנו חללים שימושיים, כמו למשל חדר שנמצא בו מתקן מטויח ומלבני (איור 11). בחלק הדרומי-מערבי התגלה חלל אחסון, ונמצאו בו באתרם קנקנים ואמפורה מיובאת.
כ-35 מ' מדרום למבנה התגלה בור אשפה, ובו חרסים: כלי אגירה — קנקנים, כלי בישול — סירים, מורטריות, קדרות ומכסים, כלי שולחן — קערות ופכים, ונרות שמן, וכן עצמות בעלי חיים ושברי כלי זכוכית.
 
התקופה האסלאמית הקדומה (אמצע המאה הז'–המאה הט' לסה"נ). המבנה שהוקם בתקופה הביזנטית המשיך לשמש בתקופה זו, אך נעשו בו תיקונים אחדים — התקנת ריצוף חדש, בעיקר בחלקו הצפוני, וכן תוספת של קיר בחלקו הצפוני-מערבי (איור 9).
 
השרידים מן התקופה הכלקוליתית דומים באופיים לאלה שנמצאו בחפירות קודמות באזור, ואפשר אולי ללמוד מהם על הפעילות בתקופה. הקברים שנחשפו משלימים את תמונת שדה הקבורה בתקופות הב"ת 2 והב"מ 2, תורמים להבנת תפרוסתו בתקופות השונות ומאפשרים לעמוד על הדמיון והשוני בין תקופות אלו. השרידים מהתקופה הרומית הקדומה–התיכונה דומים לממצאים שנחשפו בחפירות קודמות ביהוד, ועולה מהם האפשרות למבנה או מבני מגורים במקום. אפשר שהם קשורים לשדה קבורה מתקופה זו שנחפר בקרבת מקום (יקואל ובארי 2016). השרידים מהתקופה הביזנטית מעידים כי באתר היה בית אמידים שהיה קשור כנראה לייצור היין שנעשה בקרבת מקום (ר' גת משוכללת אצל יקואל ובארי 2016), בדומה לזה שנחשף בחפירות של קורנפלד ובר-נתן (2014; איור 1: 5646-A).

 


 

בארי ר' 2008. תל עכו והעיור בעמק עכו במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס. עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה. חיפה.
 
יקואל א' ובארי ר' 2016. יהוד, רחוב העצמאות. חדשות ארכיאולוגיות 128.
 
קורנפלד י' ובר-נתן ר' 2014. יהוד. חדשות ארכיאולוגיות 126.