בחודש אוקטובר 2015 נערכה חפירת בדיקה ממערב לעין ציפורי (הרשאה מס' 7517-A; נ"צ 224994-5226/737703-885), לקראת הקמת מחלף. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת נתיבי ישראל, נוהלה על ידי ע' מוקארי (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן ומ' קונין (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS; מפת איתור) ופועלים מכפר מנדא ומנצרת.
פתחו שישה ריבועי חפירה (F–A; איור 1) משני צדי כביש 79, במרחק כ-500 מ' ממערב לעין ציפורי. התגלו שרידים של קיר סכר (ריבועים A ו-B), שרידי טבון (ריבוע C) ויסוד של קיר (ריבוע D), המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית; קיר של מדרגה חקלאית (ריבוע E) המתוארך לתקופה הממלוכית; ותשתית דרך (ריבוע F) שזמנה לא ברור. בחפירה התגלו שברי כלי חרס שחוקים (לא צוירו).
בסקרים שנערכו בעבר באתר עין ציפורי ובסביבתו לוקטו חרסים מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית, הכלקוליתית, הברונזה, הברזל, הרומית והביזנטית (
Gal 2002). בשנים 2001–2003 נערכו שלוש חפירות בבית המעיין בעין ציפורי (
פורת 2005 [איור 1: A-3696 ,A-3409]), ששימש כנראה את תושבי היישובים במקום לאורך התקופות השונות. בחפירות שנערכו בעבר באתר עין ציפורי ובסביבתו התגלו שרידי יישוב מהתקופות הפליאוליתית התיכונה, הניאוליתית הקדם-קרמית ב' וג', הכלקוליתית הקדומה והמאוחרת, הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה, הרומית, הביזנטית, הצלבנית והממלוכית (
ברזילי 2010 [איור 1: 5128-
A];
זידאן 2014 [איור 1: 6675-
A];
מילבסקי וגצוב 2014 [איור 1: A-6784 ,A-6457 ,A6272];
ירושביץ 2016 [איור 1: 7177-
A];
גצוב ומילבסקי 2017 [איור 1: 7722-
A]; הרשאה מס' 8055-
A).
ריבועים A ו-B. נחשפו שני קטעים של קיר סכר (W31 ,W11; איורים 2–5), שנבנה במקביל לערוץ נחל ציפורי במרחק כ-30 מ' מדרום לו. קירות 11 ו-31 נבנו בבנייה יבשה משורה אחת של אבני גיר מהוקצעות והשתמרו לגובה נדבך אחד. סמוך לשני קטעי הקיר מצפון נחשפו מפולות של אבני בנייה (L32 ,L30 ,L12), ובסביבתן התגלו מעט חרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. קירות 11 ו-31 הושתתו על אדמת סחף חרסיתית (L32 ,L14). קיר הסכר שקטעים ממנו נחשפו בחפירה שימש כנראה למניעת הצפות בעת זרימה רבה של מים בנחל בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
ריבוע C. מתחת לשכבת פני שטח של אדמת חרסית (L50), נחשף ריכוז לא סדור של לבנים שרופות שצבען אדמדם (L51; איורים 6, 7), כנראה שרידי בסיס של טבון שלא השתמר.ליד ריכוז הלבנים התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית. מתחת ללבנים השרופות התגלתה אדמת סחף חרסיתית (L52).
ריבוע D. נחשף יסוד של קיר (W71; כ-1.0–1.3 מ' רוחב; איורים 8, 9), שנבנה מאבני גוויל בינוניות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. היסוד נחשף קרוב לפני השטח, והוא נפגע בעת עיבוד הקרקע. ממזרח ליסוד הקיר התגלו חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (L70). יסוד הקיר הושתת על אדמת סחף חרסיתית (L72). ייתכן שזהו יסוד קיר של מבנה.
ריבוע E. נחשפו שרידי קיר של מדרגת עיבוד (W91; איורים 10, 11). הקיר נבנה משורה אחת של אבני גוויל והשתמר לגובה נדבך אחד. משני צדי הקיר התגלו חרסים, חלקם מזוגגים (L93 ,L92), המתוארכים לתקופה הממלוכית.
ריבוע F. בעומק כ-1 מ' מתחת לפני השטח נחשף מפלס של אדמה מהודקת, שמעורבות בה אבנים קטנות (L110; איורים 12, 13); הוא הושתת על סלע האם. נראה כי מפלס האדמה המהודקת שימש תשתית של דרך קדומה. בחפירת הריבוע לא התגלה ממצא מתארך.
Gal Z. 2002. Settlement Location in Nahal Zippori as a Reflection of Cultural Diversity from the Neolithic through the Early Bronze Age II–III Periods. In E.C.M. van den Brink and E. Yannai eds. In Quest of Ancient Settlements and Landscapes: Archaeological Studies in Honor of Ram Gophna. Tel Aviv. Pp. 46–56.