בחודש מרס 2017 נערכה חפירה לימודית קצרה בחורבת עין נשוט (הרשאה מס' 7943-A, נ"צ 264990/768750, איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' זינגבוים ור' עסיס, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ק' קובלו-פארן (הנחיה), ר' לירן (מדידות) ותלמידים ממזכרת בתיה, תושבי קדמת צבי ופועלים. החפירה נערכה במסגרת פעילות של תלמידי של"ח מטעם משרד החינוך.
את האתר סקר לראשונה י' גל בשנת 1969, ובשנת 1971 סקרו אותו ש' בר-לב ומ' הרטל (אורמן תשל"א; בן ארי תשל"ג; איור 2). כ-800 מ' מצפון לאתר מעיין שופע, ולמרגלות האתר כמה מעיינות קטנים. בסקר נתגלו שרידי קירות של מבנים, שני בתי בד ובית כנסת. בשנים 1978–1979 נחפר בית הכנסת (מעוז 1992) ושרידים שנחשפו תחתיו תוארכו למאות הג'–הד' לסה"נ. בית הכנסת הוקם במאה הה' לסה"נ על טרסה בקצה הצפוני-מערבי של היישוב. המבנה היה עשיר במיוחד בפריטים אדריכליים מבזלת המעוטרים בדגמים גיאומטריים וצמחיים, בעלי חיים, מנורת שבעה קנים, מזבח ומנורת תשעה קנים. כן נתגלו כתובות, מטבעות וכלי חרס. המבנה שופץ במאה הו' לסה"נ ושימש עד סוף המאה הו' או ראשית המאה הז' לסה"נ. פריטים מעוטרים שמקורם בבית הכנסת הובאו לכפרים א-דנקלה ועין סמסם, בהם אבן שעליה תבליט אדם הנושא ידיו בתפילה, ומצדדיו אריות ונשרים, וכן בסיס עמוד וכותרת מעוטרים במנורה. בשנת 1985 נחפר בצדו הדרומי של האתר בית בד, שפעל במאות הד'–הו' לסה"נ (בן דוד תשנ"ח: 5–12). בית הבד נמצא בתוך מבנה שבחלקו האחד נחשפו ים וממל לריסוק הזיתים, ובחלקו האחר בסיס למתקן בורג ואגן איגום, לסחיטת השמן ואגירתו. מדרום לאתר, מעברו הדרומי של נחל משושים, נמצא בית הקברות של היישוב הקדום, שנתגלה באקראי בעת בניית מתקן צבאי. נמצאו בו מכסים של שני ארונות קבורה ועליהם כתובות בארמית וביוונית, וחמישה שברים של לוחות כיסוי של קבר ארגז או של ארון קבורה.
בחפירה הנוכחית נפתחו שני שטחי חפירה בצדו הצפוני-מזרחי של היישוב, ונחשפו שרידי בית בד ומבנה מסיבי. האתר ננטש במאה הז' לסה"נ ולא נושב לאחר מכן; לפיכך אפשר להבחין בפני השטח בתוואי היישוב ובשרידי בנייה.
שטח A, בית הבד (איורים 3, 4). על פני השטח הובחנו ים וראשי קירות, שהיו ככל הנראה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של השטח הבנוי ביישוב. בית הבד נוקה ונראה שאבן הים (1.8 מ' קוטר) נמצאה באתרה. סביבה נחשפו קירות הבנויים מאבני בזלת לא מהוקצעות, חלקם משורת אבנים אחת וחלקם משתי שורות (W6–W1). בשל מגבלות החפירה תכנית המבנה אינה ברורה, אך סביר להניח שקירות 1 ו-2 יוצרים את הפינה הדרומית-מערבית של מבנה. בממצא הקרמי חרסים מהמאות הד'–הו' לסה"נ.
שטח B, שרידי מבנה (איורים 5, 6). על פני השטח נראו ראשיהם של שני קירות (W2 ,W1) שנבנו מאבני בזלת מהוקצעות ויצרו פינת מבנה. במקביל להם נחשפו שני קירות (W4 ,W3), כנראה שלב בנייה נוסף, שבו עובו קירות 1 ו-2; השטח ביניהם מולא באבנים קטנות ונוצרה פינת מבנה מסיבי, שאפשר להבחין בקירותיו לאורך כ-25 מ' מחוץ לשטח החפירה (איור 6). מן המבנה נחפר קטע קטן בפינה הצפונית-מזרחית שלו, שהיה מוגבה מעט מסביבתו. עוד נראים על פני השטח בדלי קירות (W6 ,W5) שמהותם לא הובהרה. לא ברור מתי הוקם המבנה, אך על סמך מיקומו, גודלו וצורת בנייתו, סביר להניח שהיה זה מבנה ציבורי.
בחפירה נוקו והחלו להיחשף בית הבד ושרידי קירות של מבנה ציבורי נוסף על בית הכנסת שנחפר בעבר. הבנייה המסיבית והממצא העשיר שנתגלה באתר בעבר מלמדים על עוצמת היישוב היהודי שהתקיים במקום עד תחילת המאה הז' לסה"נ.
אורמן ד' תשל"א. הגולן: ע'דריה.
חדשות ארכיאולוגיות מא–מב:1.
בן ארי מ' תשל"ג. הגולן: בית כנסת בעין נשוט. חדשות ארכיאולוגיות מה:1.
בן דוד ח' תשנ"ח. בתי בד וייצור שמן זית ביישובי הגולן בתקופת המשנה והתלמוד. עתיקות 1:34–61.
מעוז צ' 1992. עין נשוט. בתוך א' שטרן (עורך). האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל 3. ירושלים. עמ' 1201–1203.