בחפירה נחשפה מחצבה לאבני בנייה (100L; איור 2) ותועד בור מים חצוב (102L), הסמוכים זה לזה. נראה כי בור המים ביטל קולומבריום חצוב. המחצבה והבור התגלו בחתכי בדיקה שנחפרו בכלי מכני טרם החפירה. בעבודות בנייה בלתי חוקיות שנערכו בבור המים לפני החפירה נהרס רוב פתח הבור והוצבו עליו פיגומים.

סמוך לשטח החפירה נסקרו בעבר מערות קבורה המתוארכות לסוף ימי הבית השני, וכן שרידי מבנים המתוארכים לתקופות הביזנטית והצלבנית, ובהם שרידיה של כנסיית גיאורגיוס המרטיר (קלונר תשס"ב: אתרים 392, 393, 404).

 

המחצבה לאבני הבנייה מדורגת (7 × 9 מ'; איור 3), והתגלו בה תעלות ניתוק של אבני בנייה בגדלים שונים (0.45 × 1.50 מ' בממוצע); נראה שהיא נמשכת מעבר לגבולות החפירה. עקב מיעוט בממצא מתארך במחצבה, אי אפשר לקבוע את מועד השימוש בה.

בור המים סגלגל (כ-7.5 × 12.5 מ', 5 מ' עומק), ובראשו נחצב פיר אנכי מעוגל (103L; כ-2.5 מ' קוטר, 2.5 מ' עומק; איור 4). תקרת הבור וחלקו הדרומי נפגעו על ידי כלי מכני במהלך עבודות בנייה בימינו. בתקופה העות'מאנית טויחו דופנות הבור בטיח, שמעורבים בו חרסים כתושים, והוא הונח על תשתית של אבני שדה שטוחות שביניהן חומר מליטה אפור (איור 5). עוד בתקופה העות'מאנית כוסתה קרקעית הבור במלט. בחלק העליון של הדופנות הצפונית והמערבית של הבור זוהו שתי שורות של כוכי קולומבריום חצובים בסלע (105L; איור 6). ייתכן שכוכים נוספים כוסו בשכבת טיח במהלךביטולו של הקולומבריום. אין לדעת מתי נחצב בור המים, אך על סמך הטיח והמלט נראה שהשימוש האחרון בו היה בתקופה העות'מאנית.