בשנת 2020 נערכה חפירת הצלה בעיר דוד בירושלים (הרשאה מס' 8651-A; נ"צ 222443-534/631151-229). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עמותת אלע"ד, נוהלה על ידי פ' ווקוסבוביץ, ג' עוזיאל וא' כלף, בסיוע ו' אסמן (מדידות ושרטוט), ש' הלוי (צילום), י' כרמלי (מנהלה), י' אנסלמן וי' זנד (הנדסה), י' רגב וא' בוארטו (מיקרו ארכיאולוגיה, תיארוך פחמן 14) וא' דה גרוט וד' סנדהוס (כלי חרס).
שטח החפירה, הכולל את שטח U וסדרה צמודה של חדרים חצובים בסלע (שטח C), נמצא על המדרון המזרחי של עיר דוד, בין פתח הכניסה למערכת פיר וורן במערב לבין מעיין הגיחון במזרח. באזור זה נערכו בעבר כמה חפירות, ובהן גלריות XVIII ו-XIX של מ' פרקר (Vincent 1911) ושטח C, שנחפר על ידי ר' רייך וא' שוקרון (רייך ושוקרון תשע"א; 2011; Reich and Shukron 2010; Reich 2011:148–152, 248–261). החפירה הנוכחית ממשיכה סדרה של עונות קודמות בשטח U, שהחלו בשנת 2013 (זנטון ועוזיאל 2015; דן-גור 2017; חג'בי ועוזיאל 2017; כלף ועוזיאל 2020; Chalaf and Uziel 2018). בחפירה בשנת 2020 נחשפו שרידים משלהי תקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית (איור 1).
תקופת הברזל. נחשפו שני קטעים של קיר מרשים משלהי תקופת הברזל שכיוונו צפון–דרום: קטע אחד (W20005; 14.1 מ' אורך, 4 מ' רוחב מינימלי, 2.9 מ' גובה) בחלק הצפוני של שטח החפירה, וקטע קצר יותר (W20021; 3 מ' אורך, 2.5 מ' רוחב השתמרות, 2 מ' גובה מינימלי) בחלק הדרומי של השטח. ליבת קיר 20005 נבנתה מאבני גוויל צפופות שהונחו על סלע האם, ואילו הפן החיצוני המזרחי שלו נבנה מאבנים גדולות-בינוניות שסותתו גס; חלקים רבים מהקיר התגלו מטויחים (איור 2). קיר 20021 נחשף בחציו המזרחי של חדר 6 מבין החדרים החצובים בסלע (איור 3; רייך ושוקרון 2011). חלק מן הקיר שחיבר את שני הקטעים הללו נחתך בבנייה מאוחרת הכוללת מתקן עגול (15019W), וחלקו פורק בחפירות קודמות (13W בחפירת פרקר; 3 מ' אורך; ר' Vincent 1911:25, Pl. VI, Fig. 1; לתיאור של קטע קיר מפורק נוסף [5 מ' אורך], ר' רייך ושוקרון 2011). עם זאת, הכיוון והסגנון אדריכלי של שני קטעים אלה מצביעים באופן משכנע שהם היו חלק מקיר אחד. בהתבסס על אותם שיקולים של דמיון וסגנון אדריכלי, נראה גם כי קיר זה הוא המשכו הדרומי של קיר 1 של קניון משלהי תקופת הברזל (Franken and Steiner 1990; Steiner 2001). מסקנה זו מתחזקת מכך שקירות 20021, 20005 וקיר 1 של קניון מתאפיינים בתמיכות. נראה, אפוא, שכל קטעי קירות אלה היו חלק מחומת העיר בשלהי תקופת הברזל.
על גבי קיר 20005 נחשפה תעלת ניקוז (19118L; 1.1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.5 מ' עומק).
בחפירה נחשף גם חלק שטרם נחשף מחדר 7 החצוב בסלע (1.2 × 1.5 מ'; איור 4), הדרומי ביותר מהחדרים החצובים שנמצאו לאורך המדרון. התקופה שבה נבנו חדרים אלה לראשונה ושימושם נותרו לא ברורים (לדיון בשאלה זו, ר' זנטון תשע"ד); אולם ברור שהם יצאו מכלל שימוש עם בניית חומת העיר בשלהי תקופת הברזל. מעל החלקים הדרומי והמזרחי של חדר 7 הוקם מבנה המאוחר לחדרים החצובים בסלע (זנטון ועוזיאל 2015; חג'בי ועוזיאל 2017); למבנה מאוחר זה שייכים קיר הנמצא בחלקו המזרחי של חדר 7 וקמרון מאחוריו, בצדו המזרחי.
התקופה ההלניסטית. בחלקו הצפוני של שטח החפירה נחשף מבנה עגול גדול (19102W; כ-6 מ' קוטר), שנבנה מאבני גוויל גדולות; חלקו הפנימי היה מלא במפולות. מבנה זה חותך את חלקו העליון של קיר 20005 מתקופת הברזל, תוך שימוש בשלושת נדבכיו התחתונים לבסיס. מילוי עבה של אשפה מהודקת ואבנים קטנות נמצא על החלק העליון של קיר 20005 וניגש לקיר 19202. השימוש של קיר 19202 אינו ברור בשלב זה. ניתוח ראשוני של כלי החרס וממצאים אחרים ממילוי זה מלמד כי זמנם התקופה ההלניסטית וימי החשמונאים (המאה הב' לפסה"נ), בדומה לזמנו של קיר 19202. לתקופה זו ניתן לייחס גם מילוי גדול נטוי (חלקלקה), הנשען על פניו החיצוניים המזרחיים של קיר 20005, אם כי בשלב זה תאריכו המדויק אינו ברור. מילוי זה כולל שכבת האדמה ושכבת האבנים, והוא מכוסה בשכבת טיח עבה (כ-0.3 מ').
השרידים החשובים ביותר שנחשפו בחפירה הם שני הקטעים של חומת העיר משלהי תקופת הברזל, שהתחברו כנראה לקיר 1 מחפירותיה של קניון (Franken and Steiner 1990; Steiner 2001). קטע ארוך נוסף של חומת העיר מתקופה זו (219W) התגלה בעבר על ידי י' שילה בשטחים E דרום, E צפון ו-2D, המרוחקים כ-30 מ' מדרום לשטח U (De Groot and Bernick-Greenberg 2012). על כן, נראה שחומת העיר של תקופה זו חצתה את כל המדרון המזרחי של עיר דוד.
זנטון נ' תשע"ד. התאים החצובים ומערה אחת: עדויות לפולחן מתקופת הברזל ב' במדרון המזרחי של עיר דוד. חידושים בחקר ירושלים: הקובץ התשעה-עשר. רמת גן. עמ' 67–93.
רייך ר' ושוקרון א' תשע"א. חידושים בחפירות עיר דוד. קדמוניות 70:140–79.
רייך ר' ושוקרון א' 2011. מכלול של חדרים ומתקנים חצובים בסלע מתקופת הברזל ב' בעיר דוד. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים ה. ירושלים. עמ' 78–95.
Chalaf O. and Uziel J. 2018. Beyond the Walls: New Findings on the Eastern Slope of the City of David and their Significance for Understanding the Urban Development of Late Iron Age Jerusalem. In E. Meiron ed. City of David Studies of Ancient Jerusalem 13 (The 19th Annual Conference). Jerusalem. Pp. 17–32.
De Groot A. and Bernick-Greenberg H. 2012. Excavations at the City of David 1978–1985 Directed by Yigal Shiloh VIIA: Area E: Stratigraphy and Architecture (Qedem 53) (2 vols.). Jerusalem.
Franken H.J. and Steiner M.L. 1990. Excavations in Jerusalem 1961–1967 II: The Iron Age Extramural Quarter on the South-East Hill (British Academy Monographs in Archaeology 2). Oxford.
Reich R. 2011. Excavating the City of David: Where Jerusalem’s History Began. Jerusalem.
Reich R. and Shukron E. 2010. A New Segment of the Middle Bronze Fortification in the City of David. Tel Aviv 37:141–153.
Steiner M.L. 2001. Excavations by Kathleen M. Kenyon in Jerusalem 1961–1967 III: The Settlement in the Bronze and Iron Ages. Sheffield.
Vincent L.-H. 1911. Underground Jerusalem: Discoveries on the Hill of Ophel (1909–11). London.