בחפירה (איורים 2, 3) נחשפו גת (AC), בודדה (D, E) ושני ספלולים (F) חצובים בסלע נארי, שתוארכו לתקופה הביזנטית. בחפירות שנערכו בקרבת מקום נחשפו שרידים קדומים מהתקופות הברונזה הביניימית, הברזל–הרומית הקדומה והעות'מאנית (לרקע ולהפניות, ר' ורגה וישראל 2014).
 
הגת כוללת משטח דריכה (A), בור שיקוע (B) ובור איגום (C). משטח הדריכה (3.5 × 3.5 מ', 0.2 מ' עומק) השתמר בעיקר בחציו המערבי. תעלה רדודה בדופן הדרומית-מערבית של המשטח הוליכה אל בור השיקוע (0.7 × 1.3 מ', 0.5 מ' עומק). בפינתו המערבית של בור השיקוע נחצבה גומת שיקוע עגולה (0.35 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק). מבור השיקוע מוליכה תעלה מערבה אל בור האיגום (0.9 × 1.8 מ', 0.8 מ' עומק), שקרקעיתו נסדקה כתוצאה מחציבות מאוחרות.
הבודדה התגלתה סמוך לגת מצפון-מערב, ולה משטח סגלגל (D; 1.5 מ' קוטר מרבי, 0.1 מ' עומק; איור 4) ובור איגום עגול (E; 0.7 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק).
שני הספלולים התגלו בין הגת לבודדה, והם דומים במידותיהם (0.3 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). בחפירה נמצאו חרסים אחדים שתוארכו לתקופה הביזנטית (לא צוירו).
 
תכנית הגת אופיינית לתקופה הביזנטית. גתות מטיפוס זה היו נפוצות בעורף החקלאי של יישובי התקופה, למשל בשפלת יהודה (פרץ וטליס 2012; זילברבוד וליברמן 2016; ליפשיץ 2017). בודדות דומות מוכרות מהסביבה הקרובה (בצר 2010; ליפשיץ 2017). הגת והבודדה מלמדות על ייצור יין; בבודדה יוצר יין בכמות קטנה לשימוש ביתי ואילו בגת יוצרה כמות גדולה יותר של יין.