בחודש נובמבר 2004 נערכה חפירת בדיקה סמוך לכביש הגישה המוביל לכפר הנוער 'מאיר שפיה' (הרשאה מס' 4296-A*; נ"צ — רי"ח 1975-6/72150-65; רי"י 1475-6/22150-65) בעקבות פגיעה בשרידים קדומים בעת בניית יסודות לקיר תמך. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה אזורית חוף כרמל, נוהלה על ידי א' אורן בסיוע א' האג'יאן (מדידות).
נחפרו שרידים של כבשן סיד ורצפת פסיפס תעשייתי שנפגעו קשה בעת חפירת תשתיות מודרניות.
לכבשן מתאר עגול; השתמר ממנו תא הבעירה (כ-0.35 מ' גובה, כ-1.5 מ' אורך). נראה כי תא הבעירה נחצב לתוך הסלע והיה בנוי בחלקו מאבנים גדולות. על פי שכבת האפר שנותרה על רצפת הסלע נראה כי קוטרו היה כ-2.5 מ'.
כ-1.5 מ' מדרום לכבשן נתגלה קטע דל של רצפת פסיפס תעשייתי (1.12 X 1.50 מ') שהונחה על תשתית של אבנים קטנות. מצדיה המזרחי והצפוני היתה הרצפה תחומה בשורות אבנים; השורה הצפונית שימשה מחיצה בין דופן הכבשן לסלע. נראה כי הפסיפס היה חלק ממיתקן שהיה קשור לכבשן, אולי משטח עבודה. ייתכן גם שהמיתקן קדום לכבשן והוא נוצל על ידי בוני הכבשן מאוחר יותר.
הפגיעה הקשה בשני המיתקנים מקשה על תיארוכם ועל בירור הקשר ביניהם אך על סמך ממצא כלי החרס הדל שכלל בעיקר שברים מצולעים מן התקופה הביזנטית, מתוארכים המיתקנים לתקופה זו.
מערה חצובה ממערב לכבשן ומיתקנים אחרים החצובים בסלע, מרמזים כי האזור שימש לתעשייה ולקבורה.