במהלך שנת 2004 נערך סקר ארכיאולוגי מדרום לכביש הגישה לגן לאומי ציפורי (הרשאה מס' 4137-A; נ"צ 2269-76/7378-83), בעקבות גילוי שרידים קדומים בעת עבודות פיתוח. הסקר, מטעם רשות העתיקות, נוהל על ידי י' טפר, בסיוע י"ג טפר, ע' כספי וי' שחר (סקר), א' בלומנקרנץ ומ' שומרוני (מדידות) וא' בן ציוני (צילום שטח).
הסקר נערך מצפון ומדרום לגיא המתנקז מהר ידעיה לנחל ציפורי ומדרום לאתר עתיקות שבתחומי הגן הלאומי ציפורי. תועדו שלושה אתרים (1–3; איור 1) ובהם תעלות, מחנה רומי ותנורים חצובים באבן, שנסקרו בעבר וזוהו בהם שרידי מחנה צבאי רומי 'קסרקטין' (גל 99:2011–106).
אתר 1. ארבע תעלות חצובות בסלע קירטון (כ-80 מ' אורך כל תעלה עם מרווחים של 10 מ' ביניהן, כ-3 מ' רוחב, 1.0–1.5 מ' עומק; איור 2) ושתי ערמות עפר ואבנים ממזרח וממערב להן. בכל תעלה שני מעברים צרים (0.7 מ' רוחב) שחילקו אותה. בדופנות התעלות חצובות גומחות שמתארן קשתי (בעומק כ-0.6 מ' מפני השטח, 0.45×0.45 מ'; איור 3). בכל תעלה כ-100 גומחות חצובות. באתר ובעיקר למרגלותיו זוהו כלי חרס מהתקופה הרומית (לא צוירו) ובהם סיר בישול מטיפוס 'כפר חנניה' A3 המתוארך למאה הא' לסה"נ, 'קערות גליליות' מטיפוס 'כפר חנניה' C1 המתוארכות למאות הב'–הג' לסה"נ, קרטרים מטיפוס 'קדרות שיחין' המתוארכות לאמצע המאה הב'–אמצע המאה הד' לסה"נ. כמו כן נמצאו שברי קנקנים שהיו נפוצים בגליל בתקופה הרומית, במאות הב'–הה' לסה"נ ושברים אחדים של אמפורות שטרם זוהו.
אתר 2. באתר נערכו לאחרונה עבודות פיתוח והכשרת שטח חקלאי. לא נמצאו שרידי מבנים למעט קיר בנוי אבני גזית שנמצא בחלקו התחתון של האתר. בעבר תוארו במקום תשעה מבנים ערוכים סימטרית (17 מ' אורך, 5.5 מ' רוחב) ופתח בצדם הצר. נוסף על כך במדרגת סלע גבוהה נמצאו שניים–שלושה חדרים רבועים קטנים. גל (להלן) העריך כי אלו שרידי המחנה הצבאי הרומי.
אתר 3. בחלק המזרחי של גבעה נמצאו שלושה תנורים חצובים בסלע (כ-0.7 מ' קוטר כל תנור; איור 4) ובתוכם מדפים חצובים בסלע (0.2 מ' רוחב). תעלות הזנה נמשכות מהתנור החוצה (כ-0.2–0.3 מ' רוחב).
ממצא כלי החרס במדרון הגבעה, בקרבת האתרים 2 ו-3 דומה לממצא מאתר 1 ונראה לכן שהם מהתקופה הרומית. בסקר לא נמצאו שרידי מחנה רומי בסטנדרט צבאי מוכר וגם התעלות אינן ממתקני הביצור האופייניים לתקופה זו. עם זאת, נראה כי מערך התעלות החצוב בצד הדרומי היה חלק ממתקן הקשור לפעילות של רשות ציבורית אחת ומאורגנת. אם זהו מערך רומי חצוב, אולי שימש לקבורה והכוכים שימשו להנחת שרידים שעברו קרמציה. נראה כי גם התנורים החצובים מעידים על מתקן ציבורי, כנראה לאפייה ואפשר שהיו חלק ממתקן צבאי. ממצא זה מחזק את הפרשנות ששורת המבנים במדרון הגבעה היו חלק ממחנה צבאי. על סמך ממצאי הסקר בלבד ואף שחלק מהחרסים אינם קשורים דווקא לאתרים שתוארו לעיל, אפשר להציע את תיארוכם של המתקנים והאתרים לתקופה הרומית ואין לפסול את האפשרות שחנתה במקום יחידה של הצבא הרומי, כפי שנזכר במקורות היסטוריים (אופנהיימר תשס"ו:417–419; תוספתא, שבת, פי"ג, ה"ט; תלמוד ירושלמי, פסחים, פ"ד, ד"ט).