הסקר נחלק לשני שלבים — בראשון נערך סקר שיטתי על ידי חוליה בת שלושה אנשים שבו תועדו שרידים; בשלב השני נערכו חתכי בדיקה, במטרה לאתר ולזהות גם את תפרושת השרידים בתת-הקרקע, בעיקר מצפון וממערב לקיבוץ. תועדו שטחי חציבות, מתקנים וקבורה ששימשו אתרים מרכזיים ששכנו בקרבת מקום. כמו כן נמצא כי הגבעה הדרומית של קיבוץ מגידו היא אתר ארכיאולוגי רב תקופתי ותועדו בו שרידים למן התקופה הרומית ועד ימינו. מדרום-מערב לקיבוץ תועד אתר מתקופת הברונזה התיכונה ששכן סמוך למקור מים בנחל קיני.

 
סקר שדה
הסקר נערך בהרחבות מתוכננות ממזרח, מצפון וממערב לקיבוץ, בתחומי הקיבוץ ובשטחים הנושקים לאזורי הפיתוח העתידי (טבלה 1, איור 1).
 
שטחי ההרחבה המזרחית. במדרונות המזרחיים של הקיבוץ נאספו חרסים, רעפים ושברי כלי זכוכית שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. תועדו שלושה ריכוזי אבני בנייה, פריטים ארכיטקטוניים (איור 1:1, 2, 11, 12, 15, 16) ובהם מושב אבן וכרכוב (0.5×0.7 מ'; איור 2). אפשר שהפריטים שימשו באמפיתיאטרון סמוך, ששטחו לפחות 50×70 מ' (איור 17:1; איור 3) או במבנה אחר. האמפיתיאטרון נמצא למרגלות מגרש כדורגל של הקיבוץ, חלקו המערבי כוסה במילויים בזמננו. עוד תועדו פתח מערה (איור 18:1) ועשרה מוקדי חציבה (איור 3:1–10, 13, 14).
 
שטחי ההרחבה הצפונית. בראש גבעה שבין הקיבוץ ותל מגידו ובמדרונותיה הצפוניים והמערביים תועדו שברי כלי חרס שתוארכו לתקופות הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. תועד פיר מלבני שעומקו לפחות 2 מ' ונראה כי שימש כניסה לקבר (איור 20:1; איור 4). כמו כן, תועדו פתחי מערות סתומים (איור 21:1, 26, 27, 32, 45), ערמות אבנים (איור 46:1–50), קווי בנייה, כנראה של קירות גבול, אולי מבנה או דרך (איור 43:1, 44), מתקנים חצובים בסלע (איור 22:1, 25, 30–32, 39). לצד מתקן 25 זוהו מתקן (?), ספלול, תעלה וחציבות. בתנאי הסקר אפשר היה לזהות רק חלק מהמתקנים; מתקנים 30 ו-32 זוהו כמתקני מיצוי קטנים או 'בודדות'. כמו כן תועדו 17 מוקדי חציבת אבנים (איור 19:1, 20, 23–25, 28, 29, 33–38, 40–42, 51; איור 5).
 
שטחי ההרחבה המערבית. בשוליים המערביים של קיבוץ מגידו ובשטח המישורי מצפון-מערב וממערב לו, נאספו חרסים מהתקופות הפרסית, הרומית והביזנטית. תועדו ראש קיר (איור 62:1), שתי מערות שפתחיהן קרסו (איור 52:1, 59) ושישה מוקדי חציבה (איור 53:1–58). כמו כן תועדו ריכוזי אבני בנייה ופריטים ארכיטקטוניים בשער הקיבוץ (איור 60:1, 61).
 
שטח בנוי של הקיבוץ ושטחים סמוכים מצפון-מזרח, הנושקים בשטחי הפיתוח
בגבעה הצפונית של הקיבוץ תועדו מתקנים (איור 63:1, 70), מערות קבורה (איור 73:1, 74) ופתח מערה סתום (איור 75:1). כמו כן אותרו 11 מוקדי חציבה (איור 1: 64–69, 71, 76–79); לצד חציבה 79 נמצא משחק חצוב בסלע. עוד אותר פיזור חרסים, בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית (איור 72:1).
בגבעה הדרומית של הקיבוץ תועדו שרידי קירות (איור 80:1–83) וחרסים מהתקופות הברונזה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית, הצלבנית והעות'מאנית.
על גבעה מצפון-מזרח לקיבוץ, לאורך דרך עפר לבית קברות מימינו, תועדו קברי ארגז חצובים (איור 93:1, 110), מערת קבורה (איור 88:1), פירים חצובים, אולי לקבורה (איור 91:1, 94, 105–107) ומערות נוספות שפתחיהן סתומים (איור 104:1, 108). כמו כן, תועדו מתקנים חצובים (איור 85:1–87, 94–98); לצד מתקנים 95–97 זוהו ספלולים. עוד אותרו מוקדי חציבה (איור 89:1, 90, 92, 101, 102, 110–115), גלי אבנים (איור 99:1, 100, 109) וקיר (איור 103:1). בקרבת בית הקברות מימינו תועדו חרסים מתקופת הברונזה (איור 84:1).
 
טבלה 1. ממצאי הסקר (איור 1)
 
אתר סקר
נ"צ
תיאור
1
217524/720425
פריטים ארכיטקטוניים
2
217534/720439
פריטים ארכיטקטוניים
3
217552/720458
מערה
4
217544/720464
מחצבה
5
217551/720477
מחצבה
6
217508/720498
מחצבה
7
217456/720460
מחצבה
8
217435/720461
מחצבה
9
217427/720463
מחצבה
10
217430/720468
מחצבה
11
217407/720454
פריטים ארכיטקטוניים
12
217401/720461
פריטים ארכיטקטוניים
13
217522/720533
מחצבה
14
217569/720530
מחצבה
15
217583/710505
פריטים ארכיטקטוניים
16
217598/720510
פריטים ארכיטקטוניים
17
217539/720722
מבנה מושבים (אמפיתיאטרון)
18
217481/720703
מחצבה ופתח של מערה
19
217055/721000
מחצבה
20
217058/720991
מחצבה ופיר רבוע
21
217077/720998
מערה
22
217059/721008
מתקן מיצוי
23
217070/721009
מחצבה
24
217077/721014
מחצבה
25
217091/721005
מתקן (?), ספלול, תעלה וחציבות
26
217085/720990
מערה
27
217084/720986
מערה
28
217095/720971
מחצבה
29
217079/720967
מחצבה
30
217088/720968
מתקן מיצוי 'בודדה'
31
217101/720971
מתקן (?)
32
217111/720975
מערה ומתקן
33
217111/720999
מחצבה
34
217113/721017
מחצבה
35
217129/721017
מחצבה
36
217139/721017
מחצבה
37
217143/721052
מחצבה
38
217144/721060
מחצבה
39
217128/721064
מתקן (?)
40
217157/721057
מחצבה
41
217188/721021
מחצבה
42
217191/721012
מחצבה
43
217253/720994
גל אבנים אורכי (קיר? מבנה?)
44
217254/720997
גל אבנים אורכי (קיר? מבנה?)
45
217252/720962
מערה
46
217287/720931
ערמת אבנים
47
217311/720909
ערמת אבנים
48
217322/720896
ערמת אבנים
49
217328/720883
ערמת אבנים
50
217350/720907
ערמת אבנים
51
217141/720978
מחצבה
52
216997/720820
מערה
53
216995/720859
מחצבה
54
217005/720858
מחצבה
55
217013/720912
מחצבה
56
217014/720937
מחצבה
57
217018/720945
מחצבה
58
217037/720963
מחצבה
59
217043/720951
מערה
60
216976/720619
פריטים ארכיטקטוניים
61
216985/720595
פריטים ארכיטקטוניים
62
216965/720445
קיר
63
217131/720703
מתקן (?)
64
217128/720739
מחצבה
65
217193/720868
מחצבה
66
217167/720887
מחצבה
67
217119/720933
מחצבה
68
217116/720924
מחצבה
69
217108/720924
מחצבה
70
217087/720910
מתקן (?)
71
217074/720892
מחצבה
72
217068/720866
פיזור חרסים
73
217053/720853
קבר
74
217045/720843
מערת קבורה
75
217039/720820
מערה
76
217031/720811
מחצבה
77
217025/720789
מחצבה
78
217039/720769
מחצבה
79
217017/720716
חציבה ומשחק חצוב
80
217178/720123
קיר
81
217187/720122
קיר
82
217133/720129
קיר
83
217147/720125
קיר
84
217521/720970
פיזור חרסים
85
217461/720983
מתקן מיצוי
86
217461/720972
מתקן מיצוי
87
217462/720966
מתקן מיצוי
88
217468/720967
מערת קבורה
89
217446/720967
מחצבה
90
217442/720960
מחצבה
91
217447/720956
פיר חצוב
92
217452/720948
מחצבה
93
217452/720920
קבר חצוב
94
217447/720911
חציבה ומאגר (מים?), מתקן?
95
217435/720923
ספלול
96
217429/720928
ספלול
97
217429/720935
ספלול
98
217423/720946
מתקן מיצוי
99
217389/720891
ערמת אבנים
100
217401/720844
ערמת אבנים
101
217417/720834
מחצבה
102
217420/720843
מחצבה
103
217437/720845
קיר
104
217447/720861
מחצבה
105
217483/720862
פיר (קבר?)
106
217515/720869
פיר (קבר?)
107
217523/720873
פיר (קבר?)
108
217538/720877
מערה
109
217531/720860
ערמת אבנים
110
217530/720854
חציבות וקבר
111
217528/720847
מחצבה
112
217548/720846
מחצבה
113
217555/720863
מחצבה
114
217537/720829
חציבות
115
217531/720825
חציבות
 
חתכי בדיקה (טבלה 2; איור 6).
ממצאי הסקר מלמדים כי המדרונות המסולעים מצפון, מצפון-מערב ומדרום-מזרח לקיבוץ שימשו לקבורה ולמתקנים. לצורך תיחום שטחי העתיקות מצפון-מערב, מצפון, במערב ומדרום-מערב לקיבוץ, נערכו בדיקות בתת-הקרקע. בחתכי הבדיקה (חתכים 1–34: 5 מ' אורך כל חתך, 0.6 מ' רוחב; חתכים 35–40: 10 מ' אורך כל חתך, 0.6 מ' רוחב) נמצא כי בשכבת הקרקע העליונה חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית. 
 
בהרחבה הצפונית נערכו שבע בדיקות (איור 25:6–31), במטרה לאתר את עומק הקרקע וגבול השתרעות שטחי החציבות והמתקנים בשטח זה. בבדיקות נמצאה שכבת קרקע רדודה על גבי הסלע ובה חרסים, בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית.
 
בהרחבה הצפונית-מערבית נערכו תשע בדיקות (איור 1:6–6, 32–34). בשטח שמצפון-מערב לקיבוץ נמצאו חרסים על פני השטח (כ-1 מ' עומק מרבי). מתחת לשכבה זו תועדה קרקע טבעית (2.65 מ' עומק מרבי). חרסי השדה שנמצאו בשכבת הקרקע העליונה תוארכו לתקופות הרומית והביזנטית ובהם גם רעפים.
 
ברצועה צרה המשתרעת מצפון לנחל קיני, בשטחי השדות החקלאיים, ממערב ומדרום-מערב לקיבוץ, נערכו 17 בדיקות (איור 7:6–23). בבדיקות 8 ו-9 נחשפו שרידים ארכיאולוגיים, בהם אבנים וחרסים המתוארכים למן התקופה הרומית-ביזנטית ועד ימינו (1.2 מ' עומק מרבי). בבדיקה 10 תועדה שכבת פני שטח (1.1 מ' עומק מרבי) עם ממצאים מהתקופות הביזנטית, הצלבנית והממלוכית; בעומק 1.2 מ' נחשפה שכבת רצפה מרסק גירי (כ-10 ס"מ עובי; איור 7) ובה חרסים מתקופת הברונזה התיכונה. בחתכים 11 ו-12, בשכבת פני השטח נמצאו חרסים שתוארכו לתקופות הרומית, הצלבנית והממלוכית; בעומק כ-1.2 מ' נמצא מפלס רסק גירי ללא חרסים. בבדיקות 13, 15, 17 ו-18 נמצאו אבנים וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (1 מ' עומק מרבי), כנראה שרידי בנייה או קברים.
 
בגבעה הצפונית נערכו שש בדיקות (איור 35:6–40). בבדיקות 35, 36 ו-39 תועדו מוקדי חציבה; עומק הסלע מתחת לפני השטח משתנה (1–2 מ'). נוסף על כך נמצאו חרסים שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית.
 
בגבעה הדרומית נערכה בדיקה אחת (איור 24:6) ונחשפה בה קרקע אפורה (0.9 מ' עומק מרבי) שבה חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בעומק 0.95 מ' נחשפו כמה שכבות של רסק גירי זו מעל זו, ביניהן מפלסי קרקע אפורה, אלו תועדו לסירוגין עד לעומק 2.6 מ' מפני השטח ובהן ממצא קרמי דומה, בעיקר מהתקופה האסלאמית הקדומה. תחת שכבות אלו תועדה קרקע אפורה וחרסים מהתקופה הביזנטית עד לעומק 2.1 מ', שם זוהה ראש קיר בנוי אבני גזית.
 
טבלה 2: נקודות חתכי הבדיקה (איור 6)
מס' בדיקה
נ"צ
עומק (מ')
1
216961/720744
2.65
2
216943/720603
0.95
3
216884/720565
1.3
4
216862/720446
2.1
5
216867/720363
1.25
6
216889/720358
2.0
7
216875/720290
1.3
8
216919/720288
2.8
9
216902/720182
1.35
10
216906/720114
3.2
11
216892/720111
0.55
12
216911/720051
0.9
13
216893/720053
2.2
14
216863/720049
0.65
15
216907/720004
2.1
16
216875/720005
0.6
17
216890/719972
0.5
18
216891/720926
0.5
19
216870/720926
2.9
20
216888/720878
2.5
21
216917/720476
1.1
22
216927/720422
0.95
23
216933/720504
0.95
24
217127/720277
2.1
25
217354/720912
0.5
26
217345/720920
0.5
27
217277/720983
0.55
28
217229/721010
0.6
29
217174/721028
0.55
30
217124/721020
1.8
31
217091/721040
1.0
32
217035/721042
2.3
33
216978/721016
2.8
34
216963/720951
2.9
35
217049/720782
2.0
36
217105/720874
1.8
37
217169/720925
0.5
38
217255/720832
0.6
39
217145/720853
1.2
40
217254/720519
2.3
 
בסקר נמצא כי הגבעה הצפונית בקיבוץ מגידו וכן מדרונותיו הצפוניים והמערביים שימשו בעיקר לחציבה ולקבורה. המתקנים מעידים על פרנסת התושבים באותה העת וסביר כי שטח זה, הקרוב לתל מגידו, שימש לצרכים מגוונים לאורך תקופות היסטוריות ממושכות. המדרונות הצפוני-מזרחי, המזרחי והדרומי-מזרחי של הקיבוץ היו חלק מאתר נרחב ובו גם מבנה אמפיתיאטרון, שאפשר ששימש את תושבי לגיו ומאקסימיאנופוליס. שטחו הדרומי של הקיבוץ, הפונה לנחל קיני, הוא תל ארכיאולוגי נרחב ובו ממצאים למן תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה העות'מאנית. על הגדה הצפונית של נחל קיני, מדרום-מערב לקיבוץ מגידו, נמצאו שרידים ארכיטקטוניים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה. בשולי בית הקברות של הקיבוץ, מדרום-מערב לתל מגידו נמצאו חרסים מתקופת הברונזה.
ממצאי הסקר מרחיבים את ידיעותינו על אודות השרידים הארכיאולוגיים במרחב לגיו-מגידו המשתרע סביב קיבוץ מגידו ובכך תרומה נוספת להכרת האתרים ההיסטוריים המרכזיים שבקרבתו.
 

 

טפר, י' תשס"ג. סקר מרחב לגיו. חדשות ארכיאולוגיות 115: 35–37.

רבן, א' תש"ס. מפת משמר העמק [32] (סקר ארכיאולוגי של ישראל). רשות העתיקות. ירושלים.
 
Schumacher, G. 1908. Tell el-Mutesellim: Report of the Excavations Conducted from 1903 to 1905. I. Report of Finds: A. Text. Leipzig.
Tepper, Y. 2002. Lajjun – Legio in Israel: Results of a Survey in and Around the Military Camp Area. In P. Freman, J. Bennett, T. F. Zbigniew and B. Hoffmamm, eds. Proceedings of the XVIIIth International Congress of Roman Frontier Studies. Amman, September 2000 [Limes XVII BAR I.S. 1084 (1)]. Pp. 231–242.