בתחתית המדרון הדרומי של גבעת חתול נסקרו קירות שדה רבים ומדרגות חקלאיות הבנויות באבנים גדולות, שמקצתן מהוקצעות (1–8, 10, 12–14). בין הקירות והמדרגות החקלאיות פזורים שברי כלי חרס שחוקים, כנראה מהתקופות הרומית והביזנטית ואילך. כן נמצאו באזור זה חציבות בסלע (9, 11), ובשני מקומות נראה שהחציבות הן מערות או מחסות סלע (15, 19). אותר מעיין (21), שסביבו נבנה באבנים מסותתות פתח כשל באר עגולה; פתח המעיין נמצא מלא במים. הפתח מוקף במעין תעלה התחומה בשורה נוספת של אבנים מסותתות. לא הרחק משם נמצאה בריכה בת ימינו (20), שהייתה קשורה כנראה למעיין. כן תועד כבשן סיד עגול חפור בקרקע ומדופן באבני גוויל בינוניות–גדולות, שרק מחציתו שרדה (18). בצד הדרך, למרגלות מדרון צפוני של גבעה המשתפלת לנחל דרך בורמה, נסקרה מערת קבורה (16; איור 8), החצובה בתוך חצר מלבנית. פתח המערה, שנפגע וכוסה בסלע גדול, מוקף עיטור של שתי מגרעות מלבניות. באזור יש מדרגות חקלאיות מעטות; הן בנויות משורה של אבנים גדולות (17).

מערבה יותר נמצאו גל אבנים ארוך (22), מדרגת סלע שממנה נפתחת אולי מערה (23), תפזורת של פריטים וכלים מצור שאי אפשר לתארך (25), מערה (27), ערמת אבנים (34), וכן מדרגות חקלאיות (26, 28, 29, 31, 32), שרידי שומרה (?; 30) וקיר שדה, אולי בן ימינו (35). במדרון הדרומי-מערבי של השלוחה, לא הרחק מנקודת טריאנגולציה 365, נמצא ריכוז של שברי כלי חרס ושברי זכוכית (36) מן התקופה הביזנטית. נראה שאלה נסחפו מצפון. דרומה יותר נמצאה תפזורת דלילה של חרסים שאף הם אינם באתרם (41). באזור זה נסקרו ספלולים אחדים וחציבות בסלע (33, 38, 40). עין חילה (37) הוא מעיין שמימיו זורמים כיום מצינור מתכת, וסביבו בנייה בת ימינו.
על מדרונות תלולים בתוך אזור מיוער נסקר מקבץ של שומרות הבנויות באבנים גדולות (45–47, 50). לרוב השומרות מתאר רבוע או מלבני לא סדור, וייתכן שאינן קדומות. סמוך לשומרה 47 נמצאה חציבה ישרה, אולי מתקן (גת?; 48). כן נמצאו מערה עמוקה (44) לצד הדרך, מערה (?; 39), חציבה עגולה בתחתית מדרון (49), שקע עמוק חסום בצמחייה (52), שרידי דרך (43), מדרגה חקלאית (42), וגל אבנים המוקף באבנים גדולות (51). בהמשך התוואי למערב נסקרו שרידי מחצבה (?; 55) ובור מים מדופן באבנים קטנות ומטויח. לבור שני פתחים: פיר רבוע חצוב היטב (54; איור 9) ופתח נוסף, כ-2 מ' מזרחה.
כ-250 מ' מדרום לנקודת טריאנגולציה 314 ולנווה שלום, באזור מוגבה מעט, נסקרה חורבה (אתרים 56–60): ריכוז אבני בנייה מסותתות; חלקי מתקנים והריסות מבנים (58, 59), שמדרום להם ים חצוב של בית בד המוטל על הקרקע (57); וקיר ישר הבנוי היטב באבנים גדולות ומסותתות (60). על פני שטח החורבה ועל הדרך שמצפון לה פזורים שברי כלי חרס רבים (56), רובם מן התקופות הרומית והביזנטית, ובהם רעף מן התקופה הביזנטית. אף שרוב רכיבי החורבה אינם באתרם, דומה כי ממצאים אלה מעידים על זמנה. סמוך לחורבת אבימור נסקרו פתח מערה (?; 61), תפזורות דלות מאוד של חרסים (62, 63) וריכוז של אבני גוויל (64).
מצפון לתל אפול אותרו תפזורת של חרסים שחוקים (65), מערה חצובה ברישול (66), שני ספלולים (67), גלים של אבני גוויל גדולות (68, 69) וקטנות (70), קירות שדה הבנויים מאבנים גדולות (71–73) וחציבה בסלע היוצרת זווית ישרה (74). על מדרון של גבעה נמוכה מצפון-מזרח לקיבוץ הראל נמצא בוסתן גדול המוקף בקיר שדה הבנוי משתי שורות אבנים. סמוך לגדר הבוסתן נמצא משטח סלע שבו נחצב ספלול (76). בתחום הבוסתן ובסביבתו נמצאו ערמות סיקול (77–79), קירות שדה רבים (80, 81), וכן גל אבנים, הכולל גם אבני בנייה (75).
ממערב ומדרום לבוסתן נמצאו ריכוזים גדולים של מתקנים חצובים ושרידים אחרים: גתות (85, 88, 93, 94), ספלולים (89, 97, 98), אגן סגלגל (99) ובור מים שפתחו רבוע (87). בקרבת מתקנים אלה נמצא פיר סגלגל (95; איור 10) שנפתח בתחתיתו לחלל סתום שמתארו נראה לא סדור ודומה שלא נחצב מכל צדיו, ככל הנראה בור מים או קבר פיר. כן התגלו תפזורות חרסים (82, 91), רובם מן התקופה הביזנטית; תעלה חצובה שלידה מחשוף סלע שבו ספלול (84); פתח מערה, אולי מערת קבורה חצובה (102); קירות שדה (83, 90, 92, 101, 104); מחצבה (96); וערמת סיקול (86).
נמצא רוגם גדול (105) בנוי מאבנים קטנות שביניהן שברי כלי חרס רבים. אלה כוללים שברי גוף הנראים קדומים (תקופת הברזל?); חלקם עשויים ביד, וזמנם אולי התקופה הכלקוליתית או תקופת הברונזה הקדומה. בקרבת הרוגם נמצאו קירות שדה (107). נסקרה גת (100; איור 11) שחציבתה לא הושלמה: המתאר החיצוני של משטח הדריכה הושלם, אך נותרו בתוכו שני קטעים מלבניים שלא נותקו. בור האיגום של הגת חצוב בחלקה הצפוני ומחובר בתעלה למשטח הלא גמור. במערת קבורה (103; איור 12) זוהה פיר שיורדות בו מדרגות חצובות אל עבר פתח הנמצא בתחתיתו, בצדו הצר של הפיר. עוד נסקר מתקן סגלגל, אולי כבשן סיד (110; איור 13), הנקשר בנקב רבוע לבור סגלגל, מטויח טיח עבה לבן-ורוד, שאי אפשר היה לקבוע את עומקו. סביב המתקן פזורה פסולת של כבשן סיד. מצפון-מערב למתקן התגלה כבשן סיד נוסף (?; 108), שבמרכזו בור סתום באבנים (109). כן נתגלו באזור זה בור סגלגל חצוב (106) וקירות שדה ארוכים, הבנויים מטור כפול של אבני גוויל ומילוי של אבנים קטנות (111; איור 14).
על גבעה בולטת נמצאו שרידים, ככל הנראה של יישוב כפרי (ח' אל-חמיר; 112–124; חדשות ארכיאולוגיות 117): מבנה רבוע או מלבני הבנוי אבני גוויל שממנו שרדו שניים–שלושה נדבכים (112; איור 15), ובקרבתו גלי אבנים – ככל הנראה שרידים של מבנים נוספים (114, 122–124). על פני השטח נמצאו שברי כלי חרס רבים מן התקופות הברזל 2 עד הביזנטית, וייתכן שגם מתקופת הברונזה הקדומה. על הסלעים שבקרבת היישוב נמצאו ספלולים חצובים (115, 117, 118, 120, 121); מתקן מעוגל חצוב, אולי גת קטנה (116); חציבה ישרה, אולי משטח דריכה של גת (113); גת רבועה (126) ליד קיר שדה; ערמת סיקול (119); וקירות שדה (125, 132, 133). נראה כי גם ריכוז המתקנים החצובים שממזרח לשרידי היישוב (81–103) קשורים אליו, ומעידים על אופיו החקלאי. ייתכן שיש באתר שרידים נוספים, אך הצמחייה הצפופה והגבוהה הקשתה על איתורם.
בהמשך נמצאו מתקנים ספורים חצובים בסלע גיר קשה: אגן (127), שבקרבתו נמצא חרס מן התקופה הביזנטית ((Late Roman Red Ware; גת (128) שהותקנה על משטח סלע; חציבה מלבנית עמוקה (131), אולי בריכה או חצר של מערת קבורה; ערמת סיקול (129); וכמה ספלולים חצובים (130).