החפירה הנוכחית נערכה ממזרח לכביש 65, במדרון המשתפל מדרום לצפון, שבו סלעי גיר רכים וקשים מעל בזלת בלויה. נחפרו שני אזורי חפירה (איור 2): סמוך לחורבה, בשולי השטח הבנוי (אזור G), ומדרום לחורבה וממערב לה (אזור H). נוסף על כך נפתחו תעלות בדיקה אחדות (1–6) ונוקו כמה חתכים גבוהים בסלע, אך לא נמצאו בהם עתיקות.

 
אזור G
נפתחו שמונה שטחים (G8–G1).
שטח G2 ,G1 (מידות 4.2×13.0 מ'; איורים 3–5) נפתח בין כביש האספלט וגדר בקר, סמוך מאוד לחפירה קודמת (Braun 2001). נחשפו בו קטע קטן של רצפת טיח בלויה ובדל קיר בנוי אבנים קטנות. בכל השטח נחשף סלע בזלת בלוי (0.5–1.2 מ' מתחת לפני הקרקע).
שטחים G8–G3 (מידות 4×4 מ'; 4.6×6.2 מ'; 1.8×9.9 מ'; 3.5×6.0 מ'; 3×5 מ'; 4×4 מ') נחפרו משני עבריו של כביש מקומי. בכולם נחשף סלע בזלת, ללא שרידי בנייה.
 
ממצא כלי החרס מאזור G רב, ויש בו ייצוג למגוון תקופות: קערות מהתקופה הרומית (איור 1:6, 2); קערות יבוא LRRW מהתקופה הביזנטית (איור 3:6–8); קערה מהתקופה העבאסית (איור 9:6); כלי Frit (איור 10:6), כנראה מן התקופה הפאטימית; קערות מהתקופה הממלוכית (איור 11:6–20); סירי בישול (איור 21:6, 22) מהתקופה הרומית, וכן קנקנים (איור 23:6–27) ופיטס (איור 28:6). אזור G צמוד לשטח הבנוי במרכז האתר, שנחפר בעבר ושרידיו ניכרים גם כיום על פני השטח. ייתכן שאזור זה עבר הכשרת קרקע עד מפלס הסלע ולכן כמעט ולא נותרו בו שרידי בנייה.

אזור H
נפתחו 15 שטחים (H15–H1; איורים 7, 8), המתוארים להלן לפי סדרם מדרום לצפון.
H1: מערת קבורה חצובה בסלע הגיר (איורים 9, 10). אל המערה יורדים בחציבה מלבנית, שהאבנים שנמצאו בה שימשו אולי מדרגות. בפתח המערה חצובה מסילה לעיגון אבן הגולל ולהזזתה; אבן הגולל נמצאה בתוך המערה. למערה חדר אחד שבצדיו מקמרים, שבכל אחד מהם היה כנראה מקום לשלוש שקתות קבורה. בדופן השמאלית נותר שריד לכוך קבורה מלבני. ייתכן שבשלב המקורי או לאחריו נחצבו שני מקמרים מימין לפתח המערה. למקמרים אלה הייתה כנראה שוקת אחת בלבד. המערה לא נחפרה.
H2: גת גדולה (איורים 11–15) שלה משטח דריכה מרכזי (1) המתנקז אל בור סינון (2), ומשם אל בור איגום גדול שאליו יורדות מדרגות (3). בתחתית בור האיגום בור שיקוע. מדרום למשטח הדריכה המרכזי ובמפלס גבוה יותר שני משטחי דריכה קטנים יותר (4). לכל משטח בור איגום קטן עם שקע (5). החיבור בין המשטחים, אם היה קיים, לא שרד. את משטח הדריכה המרכזי פילסה רצפה בנויה אבנים וטיח לבן (8). ברצפה שולבה תעלה בנויה, המוליכה אל בור האיגום המרכזי (6); ייתכן שתעלה זו ביטלה את בור הסינון. במרכז המשטח נותר שריד למיקום בורג סחיטה (?; 7).
 ייתכן שאפשר להצביע על שלושה שלבי שימוש בגת. בשלב הראשון היה שימוש במשטח המרכזי ובבור האיגום. אפשר שבשלב זה נעשה שימוש במשטחים הקטנים יותר להנחת אשכולות הענבים ולחשיפתם לשמש לצורך סחיטה עצמית. כך התאפשרה הפקת תירוש ללא מגע אדם וללא משקעים. מהמשטח המרכזי עבר התירוש דרך בור הסינון לבור האיגום. בשלב השני שימש המקום למחצבת אבן. בשלב שלישי חזרו לייצר יין בגת, לאחר שמשטח הדריכה פולס ונבנתה תעלת שהוליכה את התירוש הישר לבור האיגום.
ממצא כלי החרס כלל קערות יבוא LRRW (איור 1:16, 2), קערות (איור 3:16, 4), קנקנים
(איור 5:16–11), ופכיות (איור 12:16–14) מהתקופה הביזנטית, וכן בסיס פיטס (איור 15:16), גם הוא ככל הנראה מתקופה זו.
H3: מערכת חציבות שהוליכה מים אל בור פעמון (איורים 17–19). במערכת שתי חציבות מרובעות ותעלות הולכה אחדות. ייתכן שאחת החציבות שימשה בור שיקוע לשמירה על נקיון המים הנכנסים לבור. ממגרעות בראש הבור ניכר כי אפשר היה לכסותו.
H4: קיר מעוגל שנבנה מאבני גוויל שהונחו על הסלע (ר' איורים 17–19). על פי שינוי בתוואי הקיר נראה שהקיר נבנה בשני שלבים. בקיר משולבים כלי חרס ובהם צפחת עזה. המבנה קרוב לבור המים שנחשף בשטח H3 וצופה על כל השטח החקלאי הסמוך; ייתכן שזהו קיר של מבנה שומרה בן זמננו. ממצא כלי החרס כלל קערות מהתקופה הממלוכית (איור 16:16–18), וכן צפחת עזה (איור 19:16) ופכים (איור 20:16, 21) מהתקופה העות'מאנית.
H5: משטח סלע שחצובים בו ארבעה קברי ארגז (איורים 20, 21). בכמה מן הקברים שרדה מגרעת ללוחות סגירה. במדרגה טופוגרפית נמוכה לקברים אלו חציבה שלא נחפרה. סמוך לקברים נחשפו מדרגות אחדות חצובות בסלע.
H6: מערת קבורה חצובה בסלע הגיר (איורים 11, 12, 22, 23). אל המערה יורדים בחציבה מלבנית ובה מדרגות. במערה חדר אחד ובצדיו מקמרים. יש לשער כי בכל מקמר מקום לשלוש שקתות קבורה. המערה לא נחפרה. נמצאו קדרות (איור 22:16, 23), קנקנים (איור 24:16, 25) ופך (איור 26:16) מהתקופה הביזנטית.
H7: חציבות להפקת גושי אבן בשיטת הניתוק (איורים 24, 25). כן נחשף קיר הניצב לחתך חצוב בסלע, אולי כניסה למערה. רובו של שטח זה לא נחפר בשל עמוד טלפון הניצב במקום.
H8: חתך בסלע (כ-0.8 מ' גובה), ובו חציבות להפקת אבנים (ר' איור 24). אבן אחת נמצאת עדיין במקום חציבתה.
H9: מחצבה להפקת אבני בנייה ופתח מערה (איורים 26, 27). המערה חסומה ועל כן לא נחפרה. ייתכן שמימין לפתח יש חלל תת-קרקעי שהתמוטט.
H10: פתח של מערה חצובה קטנה ושני קירות (איורים 28, 29). קיר אחד מקביל לדופן הפתח והאחר ניצב לו. המערה לא נחפרה ושימושה אינו ברור. ניכר כי המערה הותקנה בתוך רחבה חצובה גדולה, שאף היא לא נחפרה. סמוך למערה משטח סלע קטן עם שרידי מחצבת אבן. מצפון למערה ובמפלס נמוך ממנה אותר חתך סלע נוסף שלא נחפר. ייתכן שבשטח זה מערה נוספת וכן חציבות.
H11: פתח מערה שנחשף בתעלת הניקוז לצד הכביש. מימין לפתח זוהה קיר שחלקו חצוב וחלקו בנוי, הממשיך מערבה אל מתחת לכביש. המערה לא נחפרה, ולכן שימושה אינו ברור.
H12: מחצבה גדולה ועמוקה להפקת אבני בנייה (איורים 30, 31). בשולי החציבה אפשר להבחין במגרעות לניתוק האבנים. המחצבה נחשפה רק בחלקה.
H13: מחצבה גדולה להפקת אבני בנייה במחשוף סלע נרחב (איורים 32, 33). בחלק מן המקומות שנחצבו בהם אבנים נבנו קירות שתפקידם אינו ברור. על מחשוף הסלע בחלקו המזרחי של שטח החפירה נמצאה חציבה מלבנית שלא נחפרה, אולי קבר חצוב או חציבה להפקת אבן. במערב – שטח נוסף ובו חציבות, שלא נחפר.
H14: מערה חצובה בסלע הגיר, שבחזיתה רחבה חצובה (איורים 34, 35). המערה לא נחפרה ושימושה אינו ברור. סמוך למערה מחשוף סלע שבו חציבות לאבני בנייה, וממזרח לה – חתך בסלע, אולי מערה נוספת; אזור זה לא נחפר.
H15: שטח נרחב, ובו חציבות אבן (איור 36). אף שהחציבות נחפרו בחלקן ניכר כי נועדו להפקת אבני בנייה. האזור נמשך מזרחה, אך המשכו לא נחפר.
 
אזור H הנרחב שימש עורפו החקלאי והתעשייתי של חורבת עמודים. אזור זה גדול יותר השטחים שנחפרו עד כה באתר, והוא נמשך מערבה, מעברו השני של כביש 65, שם נערכה לאחרונה חפירה (הרשאה מס' 6326-A), ומזרחה. בחפירה הובחנו שטחים נרחבים של מחצבות להפקת אבני בנייה, מערות ששימשו בחלקן לקבורה וקברים חצובים. כן נמצאה גת גדולה. שילוב המתקנים בשולי היישוב דומה לממצאים מיישובים יהודיים אחרים באזור, שגם בהם נוצל המסלע היטב לצורכי היישוב. בשטח זה ממצאים רבים נוספים, שחלקם אותרו וסומנו אך לא נחפרו. יש להניח שממצאים נוספים יתגלו לאחר חישוף כלל השטח.
 
 

 

גרן ו'. תשמ"ב. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל 6: הגליל [תרגם: ח' בן עמרם]. ירושלים.

ייבין ז'. תשל"א. סקר יישובים בגליל ובגולן מתקופת המשנה והתלמוד לאור המקורות. עבודות דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
מעוז צ"א. תשנ"ו. מתי נבנו בתי הכנסת הגליליים לראשונה? ארץ ישראל כה:416–426.
Adan–Bayewitz D. 1982. The Ceramics from the Synagogue ofHorvat ‘Ammudim and their Chronological Implications.IEJ 32:13–31.
Braun E. 2001. Soundings at Horbat ‘Ammudim, Lower Galilee. ‘Atiqot 42:237–242.
Kohl H. and Watzinger C. 1916. AntikeSynagogen in Galiläa. Leipzig.
Leibner U. 2009. Settlement and History in Hellenistic, Roman, and Byzantine Galilee: An Archaeological Survey of Eastern Galilee. Tübingen.
Levine L.I. 1982. Excavations at the Synagogueof Horvat Ammudim. IEJ 32:1–12.