בחודש אוקטובר 2012 נערכה חפירת בדיקה בבאר שבשטח A ביבנה ים (נ"צ 171255-77/647911-33). החפירה, מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, נוהלה על ידי ר' וונש ומ' פישר, בהנחייתם של א' טל וד' סיון, במסגרת מחקר לתואר מוסמך של ר' וונש מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, שעניינו שינויי מפלס הים בחוף הארץ-ישראלי על פי סממנים ארכיאולוגיים. בחפירה סייעו ר' אביטן, י' ברעם, י' דריי, א' חן, ע' ניסנבאום, ל' נצר, צ' צוק וא' שחר.
הבאר נחפרה לראשונה בשנים 1993 ו-1995 בעונות החפירות השנייה והשלישית בניהולו של מ' פישר (Fischer 2008; איור 1). בעונות אלה נחפרה הבאר עד לגובה מפלס המים והתגלו בה שני מכלולי מילויים – תחתון שבו אבני בנייה, שברי טיח, חרסים, חפצי זכוכית ומתכת, ועצמות בעלי חיים, ועליון שכלל בעיקר עפר וחרסים ובכלל זה שני מטבעות. כלי החרס שנחשפו בשני המכלולים נמנו על טיפוסים מקומיים ומיובאים שיש לתארכם למאות הו' והז' לסה"נ, ואילו זמנם של שני המטבעות שהתגלו נקבע לתקופה האומיית (בתר רפורמה; 697/6–750 לסה"נ). לפיכך נקבע זמנו של המכלול (יציאת הבאר מכלל שימוש) לראשית המאה הח' לסה"נ (Tal and Taxel 2012). לאחר חשיפתה נחתמה הבאר בלוח בטון מטעמי בטיחות.
בחפירה הנוכחית נפתחה הבאר מחדש, נוקה המילוי התחתון מהשכבה הרטובה עד לנדבך האבנים התחתון, והועלו ממצאים שתאריכם זהה לאלה שנחשפו במהלך החפירה הראשונה בבאר. בחפירה נעשה שימוש בכננת חשמלית ובשקי מילוי ובסופה נמדדו עומק הבאר מהשפה עד לנדבך התחתון, גובה מפלס המים בתוך הבאר וגובה פני הים (בעת המדידות). הנתונים כוילו לגובה הים הממוצע (Mean Sea Level [MSL]) על פי מד הגאות באשדוד של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י). בסיום העבודה נחתמה הבאר שוב בלוח בטון מטעמי בטיחות. מממצאי החפירות עולה כי הבאר נקבעה בתוך רובע מגורים שזמנו התקופה הביזנטית. רובע זה יצא מכלל שימוש עת נבנתה מצודה, ככל הנראה בראשית המאה הח' לסה"נ, על ידי החליף האומיי עבד אלמלכּ (685–705 לסה"נ) על שרידיו של היישוב הביזנטי.
לקביעת מפלס פני הים בעת התקנת הבאר שימשה שיטה שכבר נוסתה בחורבת אשדוד-ים (וונש, טל וסיון 2013) ובאתרים אחרים. כדי לקבוע את מפלס הים הקדום יש לדעת את עומק תחתית הבאר ואת ההפרש כיום בין פני הים למפלס מי התהום (Toker et al. 2011). הבאר העגולה (כ-1.5 מ' קוטר, 6.95 מ' עומק; איור 2) בנויה מ-43 נדבכי אבן כורכר. שפת הבאר נמצאת בגובה של 6.93 מ' מעל ה-MSL, מכאן שהנדבך התחתון נמצא בעומק של 2 ס"מ מתחת ל-MSL. בתחתית הפיר נמצאו חרסים אחדים, מרביתם אינדיקטיביים וזמנם כאמור המאות הו' והז' לסה"נ, התקופה הביזנטית המאוחרת. בקרקעית הבאר התגלתה אף שכבת אבני קונגלומרט חופי שטוחות.
הבאר נחפרה ככל הנראה במהלך התקופה הביזנטית המאוחרת ויצאה מכלל שימוש בעת הקמת הריבאט בתקופת שלטונו של החליף עבד אלמלכּ, בראשית המאה הח' לסה"נ. לפיכך הנדבך התחתון של הבאר משקף את מפלס פני הים בתקופה הביזנטית המאוחרת. האחידות בבניית פיר הבאר מעידה שעומקה המקורי נשמר ונדמה כי היא לא שופצה במרוצת השנים. שכבת אבני קונגלומרט חופי הונחה בקרקעית הבאר כנראה לשיפור איכות המים ולצמצום הרחפה של חול בעת השאיבה.
וונש ר', טל א' וסיון ד' 2013. ח' אשדוד-ים. חדשות ארכיאולוגיות 125.
Fischer M. 2008. Yavneh-Yam. In E. Stern, H. Geva and A. Paris, eds. NEAEHL 5. Jerusalem. Pp. 2073–2075.
Nir Y. 1997. Middle and Late Holocene Sea-Levels along the Israel Mediterranean Coast—Evidence from Ancient Water Wells. Journal of Quaternary Science 12:143–151.
Tal O. and Taxel I. 2012. Socio-Political and Economic Aspects of Refuse Disposal in Late Byzantine and Early Islamic Palestine. In R. Matthews and Curtis, J., eds. Proceedings of the 7th International Congress on the Archaeology of the Ancient Near East, 12th–16th April 2010, the British Museum and UCL, London 1: Mega-Cities & Mega-Sites, the Archaeology of Consumption & Disposal, Landscape, Transport & Communication Wiesbaden. Pp. 497–518.
Toker E., Sivan D., Stern E., Shirman B., Tsimplis M. and Spada G. 2011. Evidence for Centennial Scale Sea Level Variability during the Medieval Climate Optimum (Crusader Period) in Israel, Eastern Mediterranean. Earth and Planetary Science Letters 315:51–61.