בחודשים ינואר ופברואר 2013 נערכה חפירת הצלה בשכונת ארזי הבירה בירושלים (הרשאה מס' 6705-A; נ"צ 22146-8/63310-3; איור 1), לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת 'סי בי די סטאר', נוהלה על ידי ז' עדוי, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ס' מזרחי (סיוע בניהול החפירה), ד' לוי (GPS), א' האג'יאן (מדידות וסרטוט), י' יולוביץ (צילום שטח), ס' אל-עמלה (גלאי מתכות) וכן ה' מכלין, י' ביליג, ר' גרינולד וע' יחזקאל (פיקוח).
נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A), ובהם התגלתה מחצבת אבן עתיקה רחבת ידיים וקיר אבן המאוחר למחצבה. חלקים אחרים ממחצבה זו נחשפו בשתי חפירות שנערכו באתר בשנת 2009 (זילברבוד ורפיואנו 2011; שיאון, רפיואנו וקוגן-זהבי 2013). שטחי החפירה משתרעים מצפון-מזרח (שטח A) ומדרום-מערב (שטח B) ליחידה 1 במחצבה שנחשפה באתר בשנת 2009. באזור משתרעות עשרות רבות של מחצבות ומערות קבורה (זילברבוד ועמית 2010; כהן-תבור 2010; זילברבוד 2011). חלק מהמחצבות שהתגלו באזור מתוארך לימי הורדוס ולתקופה הרומית הקדומה וחלק מהמחצבות מתוארך לתקופה הביזנטית ונקשר למפעלי בנייה של מנזרים בסביבה. מחצבות ומערות קבורה נוספות מימי הבית השני תועדו באזורים שממערב ומצפון-מערב לאתר (קלונר וזיסו תשס"ג:228–240, אזורים 19–21, 24).
שטח A (איורים 2, 3). נחשפו מדרגות חציבה (3–4 × 15 מ', 1.9 מ' עומק מרבי), ובהן הובחנו סימני חציבה של אבנים ותעלות ניתוק. במחצבה נחצבו אבנים גדולות, ובחלקה הצפוני-מזרחי נחצבו אבנים גדולות במיוחד (1 × 3–4 מ'; איורים 4, 5). אפשר כי אבני ענק אלה חולקו לאחר ניתוקן לאבנים קטנות יותר, אף כי אין לפסול את האפשרות שאבני הענק שימשו כמו שהן לבנייה איתנה.
צמוד למחצבה מצפון נחשף קיר (W1; כ-6 מ' אורך; איור 6), שנבנה באבני שדה גדולות והשתמר לגובה שלושה נדבכים. המשך הקיר למערב נמצא מתחת למילויי אדמה מחוץ לשטח החפירה. מצפון לקיר נחשפו שתי שכבות של פסולת חציבה (כ-1 מ' עובי), ללא ממצא מתארך. הקיר נבנה מעל קרקעית המחצבה ולכן נראה כי הוא מאוחר לה. אפשר שהקיר נועד לתחום את המחצבה ולסמן את גבולה ואפשר כי הוא קשור לשטחים שמצפון למחצבה.
שטח B (איורים 7–9). התגלתה מחצבה (5–10 × 15 מ', 2.5 מ' עומק מרבי), הגובלת בצד צפון-מזרח במערת קבורה שפתחה חסום במילויי אדמה. בשטח המחצבה הובחנו סימני חציבת אבנים, תעלות ניתוק ואבנים שלא נותקו ממקומן, המלמדים כי במחצבה נחצבו האבנים במגוון מידות (0.4 × 0.4–0.5 × 0.7–1.0 מ'), לרבות אבנים גדולות במיוחד (1.2 × 1.6 מ').
מעל קרקעית המחצבה בשני שטחי החפירה התגלתה שכבת אדמה, ובה פסולת חציבה בצבע לבן או חום בהיר (0.3–0.6 מ' עובי). מעל שכבה זו התגלתה אדמת סחף חומה, ובה פסולת בת זמננו (0.6–0.8 מ' עובי); היא נחפרה באמצעות כלי מכני.
המחצבה שנחשפה היא חלק ממחצבה נרחבת שפעלה במקום, שחלקים ממנה התגלו בחפירות אחרות וחלקים ממנה עדיין מכוסים באדמה. במחצבה שבשטח A נחצבו אבני ענק, שאולי חולקו לאבנים קטנות יותר לאחר ניתוקן מהסלע ואולי שימשו לבניית החומה השלישית המרוחקת רק כמה מאות מטרים מדרום לשטח החפירה. במחצבה שבשטח B נחצבו אבנים קטנות יותר, ששימשו אולי לבנייה פרטית או ציבורית. על סמך תיארוך מחצבות סמוכות אפשר להניח כי המחצבה בשטח A פעלה בתקופה הרומית הקדומה ונועדה לספק חומר גלם לבנייה ציבורית, למשל של החומה השלישית, ואולי גם לבנייה פרטית, ואילו המחצבה שבשטח B פעלה בתקופות מאוחרות יותר, אולי לבניית המנזרים שמצפון לעיר בתקופה הביזנטית.
קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג. עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני. ירושלים.