גת חצובה (איורים 3, 4). הגת נחצבה במשטח סלע נארי שנסדק, כנראה כתוצאה מלחצי קרקע שחלו במאות השנים האחרונות (ש' מרקו, מידע בעל-פה). מרכיבי הגת הם משטח דריכה גדול (L106; מידות 2.5 × 2.6 מ', 0.3–0.5 מ' עומק), משטח דריכה קטן שרק חלקו השתמר (L133; מידות השתמרות 0.9 × 2.0 מ', 0.18 מ' עומק מרבי), בור שיקוע (L129; מידות 0.55 × 0.80 מ', 0.5 מ' עומק מרבי) ובור איגום (L130; מידות 1.1 × 1.2 מ', 1.33 מ' עומק). בדופן המערבית של משטח דריכה 106 נחצב חור מפולש (0.1 מ' קוטר) שהוליך אל בור שיקוע 129. נראה שמשטח דריכה 133 נהרס בתהליך של בלייה טבעית; לא נתגלה קשר בינו לבין יתר מרכיבי הגת. בפינה הדרומית-מזרחית של קרקעית בור שיקוע 129 נחצבה גומה רדודה (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). בדופן הסלע שבין בור השיקוע לבור האיגום נחצב חור מפולש המחבר בין שני הבורות. בקרקעית בור איגום 130 יש בליטה רבועה בסלע (0.1 מ' גובה). במשטח הסלע צמוד לדופן הדרומית של בור האיגום נחצבו גומת סחיטה קטנה (0.2 מ' קוטר) ומשטח רדוד (0.40 × 0.47 מ'). מדרום לבור 130 התגלה ספלול חצוב בסלע (L134; קוטר 0.85 מ', עומק 0.49 מ'). ממזרח לספלול 134 נחצב ספלול נוסף (0.3 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק). הגת כוסתה באדמת סחף חומה, ובה נתגלו חרסים מתקופת הברזל 2, מהתקופה הממלוכית ומימינו ('כלי עזה').

 
קירות התוחמים שטחים חקלאיים. קירות (W140 ,W118) מקבילים זה לזה הניכרים על פני השטח למרחק רב (קיר 140 — כ-200 מ' אורך; קיר 118 — כ-50 מ' אורך). הם נבנו בכיוון מזרח–מערב ומרוחקים כ-100 מ' זה מזה. נראה כי הקירות נבנו לתיחום ולחלוקה של שטחים חקלאיים. שני הקירות הושתתו על קרקע שהצטברה על סלע האם ובנייתם דומה. הם השתמרו היטב למרות שלא נבנו להם תעלות יסוד עמוקות או תמיכות אחרות, כנראה בשל הקרקע היציבה במקום. נפתחו שלושה ריבועי חפירה, שניים לאורך קיר 118 ואחד לאורך קיר 140 (איורים 5–7). בבניית שני הקירות הובחנו שני שלבי בנייה דומים זה לזה. בשלב הקדום נבנו הקירות משני פנים מקבילים של אבנים גדולות ובינוניות, שהונחו לגובה נדבך אחד או שניים, ובתווך מילוי אדמה, שמעורבים בה חרסים קטנים לא אינדיקטיביים (קיר 118 — 3 מ' רוחב מרבי; קיר 140 — 2.2 מ' רוחב מרבי). בשלב הבנייה המאוחר נבנו ברישול על הקירות הקדומים קירות חדשים מנדבך אחד של אבנים (W141 — כ-0.7 מ' גובה מרבי; W147 — כ-0.5 מ' גובה מרבי), כנראה במטרה להגביה את הקיר. בשל הבנייה המרושלת בשלב המאוחר השתמרות הקירות פחות טובה מזו שבשלב הבנייה קדום. בקיר 118 השתמר שלב הבנייה המאוחר רק בפן הצפוני. קיר 118 כוסה בשלב מאוחר בערימות של אבנים גדולות שסוקלו מן השדות הסמוכים. קצהו המערבי של קיר 118 הסמוך לגת מסתיים בפינה בנויה מסודרת, ולכן נראה כי בוני הקיר הכירו את הגת ואולי אף השתמשו בה ולכן נמנעו מלפגוע בה. במילויי האדמה שהתגלו בשני הקירות התגלו מעט חרסים קטנים לא אינדיקטיביים. ניתן להעריך כי הקירות הוקמו במאה השנים האחרונות.
 
קירות שדה (איורים 8, 9). במרכזו של שטח החפירה נפתחו שמונה ריבועים, ובהם נתגלו שרידי קירות שדה שבנייתם דומה (W131 ,W121 ,W113) ומפולות אבנים של קירות (L135 ,L125 ,L114). הקירות הושתתו על הסלע; שקעים ובורות בסלע מולאו באבנים כדי ליצור משטחי סלע מפולסים. הקירות נבנו בכיוון כללי צפון–דרום מאבנים גדולות (0.4–0.5 × 0.5–0.6 מ') והשתמרו לגובה נדבך אחד בלבד; אי אפשר לקבוע מה היו הרוחב והגובה המקוריים של הקירות. נראה שקירות 113, 121 ו-131 היו חלק ממערכת אחת. סמוך לקירות 113 ו-121 ממערב נתגלו מפלסי אבנים קטנות (L122 ,L117), שהם חלק ממילויי האבנים שפילסו את הסלע ועליהם הושתתו הקירות. בחפירת הקירות התגלה ממצא קרמי, הכולל ברובו שברי גוף מצולעים וכן חרסים מתקופות הברזל 2, הרומית והביזנטית. הממצא מתקופת הברזל 2 התגלה על הסלע, מתחת למפלסי הקירות, והוא כולל קערות מזוות, חלקן מחופות אדום וממורקות (איור 2:10–5), קדרות ששפתן מעובה ונוטה פנימה (איור 6:10–12), סיר בישול (איור 13:10), קנקנים (איור 14:10, 15) ופערורים (איור 16:10–18). כן התגלתה שפה של סיר בישול מסוף תקופת הברונזה התיכונה (איור 1:10). ייתכן כי חרסים אלה מלמדים על פעילות קדומה באתר, הקשורה ליישובים סמוכים מתקופת הברזל 2, דוגמת תל בית שמש ותל ירמות. על פני השטח נתגלה שבר רעף מן התקופה הרומית (איור 11), ועליו כתובת, אולי השם 'Tiberius B(ellicius) S(o)llers' המופיע בטביעות רעפים ברומא.
 
באתר נחשפו שרידים של פעילות חקלאית, בדומה לרבים מאתרי רמת בית שמש המשתרעים לאורך נחל ירמות. נראה כי הפעילות הקדומה ביותר באתר התקיימה, על סמך החרסים, בתקופת הברזל 2. קירות השדה מתוארכים כנראה לתקופות הרומית והביזנטית, ואילו שני הקירות הארוכים התוחמים חלקות עיבוד נבנו בימינו, והם מדגימים את ההמשכיות של הפעילות החקלאית באזור.