המערה (איור 1) נמצאת בגדה המערבית של ערוץ נחל שמצפון לכפר ואדי פוכין. היא קטנה ופשוטה ונחצבה בציר מזרח-מערב, בסלע גיר רך המאפיין את האזור. חצר מבוא קטורה שמתארה רבוע (1.80 X 1.85 מ') חצובה ממזרח לפתח המערה. סביב הפתח הרבוע
(0.55
X 0.55 מ') נחצבה מסגרת שחלקה נחשף (1.75 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב). הפתח מוליך אל חדר קבורה (2.6 X 2.6 מ', 1 מ' גובה) שרצפתו נמוכה בכ-0.55 מ' מן הפתח ותקרתו קמורה. בחלק הדרומי-מערבי של החדר התגלה בור סגלגל ששימש כמאספה. בדופן הצפונית של חדר הקבורה נחצב כוך מלבני (0.7 X 2.4 מ', 0.6 מ' גובה) שמפלס רצפתו זהה למפלס רצפת החדר. תקרת הכוך ישרה ברובה מלבד חלקה הצפוני הקמור.

 

מחוץ למערה ובתוך חדר הקבורה התגלו שברים של שלוש גלוסקמאות (3-1) ושני מכסים. הגלוסקמאות לא נמצאו באתרן ונגרם להן הרס בעקבות השוד. כן התגלו מעט שברי כלי חרס ושברי עצמות.

 

 

הגלוסקמאות. לגלוסקמה 1 (0.22 X 0.55 מ', 0.27 מ' גובה; איור 2), העשויה מאבן גיר קשה, ארבע רגליים צרות ומכסה קמור (0.22 מ' רוחב, 7 ס"מ גובה). על כל אחת מדופנותיה הצרות חרות עיטור של שושנה בת שישה עלים, מוקף בשני מעגלים (0.16 מ' קוטר). על הדפנות הארוכות של הגלוסקמה נחרת העיטור המרכזי בתוך מסגרת מלבנית של שני קווים מקבילים. על פי מידותיה ייתכן שהגלוסקמה שימשה לקבורת נער או ילד. גלוסקמאות זהות נמצאו במערות קבורה רבות באזור ירושלים.

 

גלוסקמה 2 (0.22 X 0.55 מ', 0.27 מ' גובה; איור 3) עשויה מאבן גיר רך ולה מכסה שטוח. בדפנות הארוכות נחרתה מסגרת (5 ס"מ עובי) שבאמצעה חלוקה לשתי מחיצות. בכל מחיצה נחרתה שושנה בת שישה עלים, מוקפת בשני מעגלים. בפינת הדופן מופיע עיטור צמחי סכימטי. אחת הדפנות הצרות מעוטרת בחריתה עדינה של שושנה בת שישה עלים שנוצרו מחיבור של שישה מעגלים בנקודת השקה אחת בעזרת מחוגה. על מכסה הגלוסקמה (0.22 מ' רוחב, 4 ס"מ עובי) מופיע עיטור של שושנה בת שישה עלים מוקפת בשני מעגלים שביניהם דגם סכסך. לאורך המכסה נחרתה מסגרת של קווים מקבילים וביניהם עיטור סכסך.

לגלוסקמה 3 (0.28 X 0.67 מ', 0.33 מ' גובה; איור 4), העשויה מאבן גיר קשה, ארבע רגליים עבות. על אחת משתי הדפנות הארוכות נחרתה מסגרת משני קווים מקבילים וביניהם דגם סכסך. בחלק התחתון של המסגרת נחרת עיטור סכימטי של חצאי מעגלים השזורים זה בזה; בחלקם נותר צבע אדום. בתחומי המסגרת נחרתה שושנה וסביבה שני מעגלים דקים. השטח בתוך העלים ובתוך קווי המעגל מעוטר בדגם סכסך. בדופן השנייה עיטור סכימטי חרות. בצד השמאלי מופיע עץ בעל תשעה ענפים ממנו שרד החלק הימני. עצים דומים המופיעים על גבי גלוסקמאות מהתקופה מסמלים בדרך כלל נפש. במרכז הדופן מופיעה חריתה שניתן לפרשה בשתי צורות: האחת - מונוגרמה המציינת את שם הנקבר או ראשי תיבות אחרים והשנייה - הוראה של בעל המלאכה כיצד יש לסגור את המכסה ולהניח את הגלוסקמה. בגלוסקמאות אחרות מופיע ציון מיקום המכסה בדרך כלל בדופן הצרה של הגלוסקמה ולא בדופן הארוכה. בחלק הימני של הדופן נחרתה כתובת שרק חלקה העליון השתמר. קריאת הכתובת קשה ובניסיון למצוא שם ההולם את התקופה ניתן להציע את השם אקולהΑΚΥΛΑ , או אקולס ΑΚΥΛΑΣ בשייכות.

 

שלוש הגלוסקמאות מייצגות טיפוס המוכר מאתרים סביב ירושלים. על סמך העיטור של השושנים ניתן לתארך את הגלוסקמאות למאה הא' לסה"נ עד לחורבן הבית השני. על פי סגנון חריתת השושנים הן מתוארכות לשלהי תקופת הבית השני, לפני חורבן הבית. עיטור זה נעלם כמעט לחלוטין לאחר חורבן הבית השני שבעקבותיו התפזרה אסכולת האומנים שיצרו את הגלוסקמאות.

 

 

כלי החרס. במערה התגלו שברי קנקנים דמויי שק (איור 5: 3-1) וסיר בישול (איור 5: 4) המתוארכים לשלהי ימי הבית השני (המאה הא' לסה"נ). סגנון העיטור של הגלוסקמאות וכלי החרס מעידים כנראה על כך שהמערה נחתמה לפני חורבן הבית השני.